מתגעגעת

רצית לשפוך
ושפכת.
אז ראשית, תודה על השיתוף ומקווה שאכן את מרגישה יותר טוב לאחר שסיפרת (גם אם זה לאנשים זרים).
שנית, לא מפתיע שהופיעו גם הודעות של ביקורת. אנשים בדרך כלל רואים בגידה כמשהו איום ונורא שאנשים מאד רעים (או מנובלים כמו שציינו כאן) עושים.
קשה לשכנע אותם שלא כך הדבר בכל המקרים.
אבא שלי לימד אותי כמה דברים חכמים, ביניהם אמר לי משפט שקופץ לי בראש באינספור הזדמנויות:
"לכל דבר יש סיבה".
יש סיבה מדוע הגעת למצב בו בחרת לפתח קשר מחוץ למסגרת הנישואים. ולשפוט אותך מבלי לדעת מהי הסיבה ואיך זה קרה, לא הוגן בכלל.
לכן לא אשפוט אותך ואכתוב לך דברים אחרים ואת יכולה לקבל מה שאת בוחרת לנכון לקחת איתך:
את לא נמצאת בחשיכה. הרי את מספרת שאת שניכם כמעט באותו המצב.
את צריכה לחשוב שאת לא יכולה לטלפן אליו כי את מכבדת אותו ואת פרטיותו עם אשתו. (בכל זאת מדובר בגבר נשוי).
אולי זו הזדמנות ליצור זמן איכות עם הגבר שלך (בכל זאת, גם את אישה נשואה), אם זה אפשרי.
כל זה בחשיבה לטווח הקצר. בחשיבה לטווח הארוך, את מבינה שזהו לא קשר שישרוד לעד. אולי שווה לחשוב איך לפתור את הבעיות עם בעלך, אם זה אפשרי.
ודבר אחרון, הדרך שבה את עונה לחבר'ה כאן, בסולבנות ולא בדרך תקיפה, הרשימה אותי מאד.
 
ריגשת אותי, תודה


אני אתחיל מהסוף: עניתי בסבלנות לאנשים משום שאני לגמרי מבינה אותם.
זה אולי יישמע מוזר, אבל עד לא מזמן הייתי בעצמי נאמנה לגמרי והרעיון שאני אבגוד בבעלי היה פשוט לא סביר.
מה שאומר שאת כל-כך צודקת: שלכל דבר יש סיבה ואני מאוד מעריכה את העמדה שלך - להימנע משיפוט כל עוד אינך יודעת את העובדות.
אני מעריכה גם את עצותיך הטובות. לא מצליחה לראות איך אני עושה את זה, אבל כמובן שלא כאן המקום לפרט.
מקווה שיגיעו ימים טובים יותר. מקווה מאוד שאוכל בעתיד להיזכר בנוסטלגיה בחריגה הזו מחיי הנישואין שלי, בתקווה שבעלי ואני נחזור להיות מאושרים ואוהבים - כמו שהיה בתחילת הדרך.
תודה, ומאחלת גם לך ימים מאושרים
 
אם זו עמדתך ואלו הן תוכניותייך
יש סיכוי שהחוויה הזו תלמד אותך שיעור בחיים. לא שאני בעד לבגוד, ושוב לא שופטת אותך.
אומרים שבחיים אנו הולכים בדרכים מסוימות כדי להבין דברים הרבה יותר טוב, לטוב ולרע.
בהצלחה, יקירה.
 
למעלה