לא יפה לקנא... אבל כולי קנאה!
אין על ריבת חושחשים, זה בעצם המרמלייד האנגלי! (טוב, בערך, כי מרמלייד מכינים מהבנדוד של החושחש, תפוז סביליה). ממש צומחים לך בסביבה? כיף.
אבי היה יוצא כל שנה למסע חיפוש חושחשים, אחי פעם גר בבית עם חושחשים בגינה... אבל השנה אני נטולת חושחשים לגמרי. גם אתרוגים לא השגתי לריבה....
בסוף אכין מאשכוליות ולימונים אבל זה לא אותו הדבר.
בכל אופן, קבלי את המתכון הנהדר של אבא שלי (פוסט עם
תמונות בבלוג שלי)
רכיבים
אתרוגים, לימונים, חושחשים או אשכוליות – כל צירוף
מים
סוכר
(לפי הנוסחה שבהמשך)
תוספת (אופציה): 3-4 ס"מ שורש זנגוויל (ג'ינג'ר) טרי, מקולף
הכנה
מקרצפים את הפירות, מניחים בסיר כבד ועמוק, מכסים במים ומבשלים שעה וחצי עד שעתיים בכיסוי חלקי, ברתיחה עדינה מאד (להבה קטנה).
שומרים את הנוזלים, מוציאים את הפרי ומצננים מעט. חוצים כל פרי, מסלקים את הגרעינים. מעבירים את תוכן הפרי (חלק מהפירות קורסים לתוך עצמם, וזה בסדר) למעבד מזון. פורסים חלק מהקליפות לפרוסות – דקות או עבות, לפי ההעדפה, וטוחנים את שאר הקליפות יחד עם תוכן הפרי במעבד המזון למחית חלקה שצבעה עמום. אל בהלה, במהלך הבישול הצבע ישתנה.
שוקלים את מחית הפרי והקליפות, ומחזירים לסיר עם סוכר ונוזל בישול לפי הנוסחה הזו:
על כל חצי קילו פרי מבושל:
קילו סוכר + רבע ליטר (250 מ"ל) נוזלי בישול.
זה נשמע הרבה סוכר, אבל אל דאגה – הריבה תהיה מרירה כראוי. אם מוסיפים זנגוויל, זה הזמן להוסיפו. בתום הבישול מסלקים אותו מהסיר.
עכשיו מבשלים ללא מכסה, ברתיחה עזה ובבחישה פחות-או-יותר מתמדת, במשך כ-20 דקות. הריבה רותחת ועולה בסיר, ולכן צריך להשתמש בסיר עמוק, שלא תגלוש.
כשהריבה מוכנה, מעבירים אותה בזהירות (כדאי להשתמש במשפך ייעודי) לצנצנות מעוקרות.
איך יודעים שהריבה מוכנה? זולפים טיפה ממנה על צלחת זכוכית שקיררנו היטב במקפיא, מחכים שניות אחדות ודוחפים את הטיפה בעדינות. אם הריבה מתקמטת, סימן שהיא מוכנה.
איך מעקרים? מנקים ושוטפים היטב את הצנצנות ומכניסים לתנור בחום נמוך (100 מעלות צלסיוס) לרבע שעה.
כמה צנצנות צריך? בערך צנצנת רגילה על כל פרי.
