מתחרטת על ה

[ח ת ו ל ה פרסית]

מתחרטת על ה../images/Emo82.gif

קנינו דירה בי-ם בשכונה שגרנו בה לפני כן 4 שנים, השקענו הרבה כסף בשיפוץ יסודי ואז נועם נולד, הגיעה החופשת לידה והבנתי כמה שזה ח#א של מקום לגור בו. חרא חרא חרא בלבן. הרבה אנשים אוהבים את השכונה הזאת אבל מה שהיה טוב לזוג צעיר, לצאת בבוקר, לחזור בלילה אחרי עבודה+בילוי - לא מתאים כשיש גם ילד. לא נעים להסתובב ברחוב, לא הייתי נותנת לנועם אפילו לרדת למטה בלי ליווי, יש המון בני מיעוטים שמסתובבים פה. היום טיילנו עם נועם לגן שמתחת לבית, היתה שם חמולה של בני מיעוטים שישבו על כל הנדנדות ואמא ישראלית עם פעוט שלא יכלו להתקרב אפילו. רציתי לבכות, בשבילה ובשבילנו. אני יודעת שזה גזעני ונורא אבל במצב הבטחוני של היום, כשהיו כל כך הרבה מקרים שטיילתי עם העגלה והלכתי לבד ברחוב ומולי 2 בני מיעוטים - זה פשוט לא נעים. ובכל זאת, אנחנו גרים 5 דקות באוטו מהעבודה ו 5 דקות ברגל מההורים המקסימים והעוזרים שלו ו 15 דקות מההורים שלי, אלה היו שיקולים בעד, אבל אני מרגישה שהם מיצו את עצמם וצריך לדאוג לנועם לסביבה יותר בטוחה ונעימה. וגם...אין לנו חברים בירושלים, כולם עזבו, לא כיף להיות זוג עם ילד בלי חברים

לא יודעת מה לעשות, מתה לעוף מפה, אבל מצד שני קנינו, השקענו, עברנו דירה בחודש שמיני להריון (כולה לפני 7 חודשים), לא יכולה לדמיין לעשות את זה שוב (ומאז, תודות לנועם הוכפל הרכוש שלנו בערך). מרגישה שעשינו משהו לא אחראי וטיפשי.

 

[עששית]

יקירתי, שמחתי לגלות שוב ושהכל הסתדר

ושאת כבר אמא!

לגבי הדירה - מדובר בשכונה של ההורים של אישך? אולי עוד מעט תנסו לגשש האם אפשר למכור? או אולי להשכיר זה יותר קל? ותשכרו במודיעין!

מקום מקסים לגדל ילדים. סתם, תשכרו איפה שבא לכם וכך אולי תרגישו פחות "אשמים" על ההשקעה.

 

[ח ת ו ל ה פרסית]

אישי היקר...

ישליכני לכלבים אם הוא יצטרך שוב לארוז, לסחוב, לפרוק, לראות דירות ולהפגש עם מתווכים. בהחלה דיברנו על הדירה ל 5-7 שנים. היום אני כבר ירדתי ל-4 בשיחות שלנו. אם כי ללא ספק הארוע שהיה היום הזיז אצלו משהו, טווח הזמן כבר ירד ל 2-3 שנים.

 

[תנועת החסידות]

לא יודעת מה להגיד

כמה שזה עצוב, וכמה שאני אוהבת את ירושלים, אני חושבת שהיא נשמטת מידינו... אולי כדאי לעשות הערכה מחודשת של המצב. זה שקניתם והשקעתם זו לא סיבה שעכשיו תסבלי בשקט. בהצלחה!

 

[dorlim]

מאד מבינה אותך

אנחנו גרים בירושלים לתקופת ביניים וממש שונאים את העיר - נכון זה קרוב לעבודות של שנינו, להורים שלי שתומכים ועוזרים המוווון אבל.... העיר מגעילה ולא מעודדת זוגות צעירים, הארנונה בשמיים, אין פה מספיק גני שעשועים והגנים שיש עמוסים (אנחנו גרים באיזור חרדי כך שהצפיפות איומה!) ויש לי עוד מליון בעיות. אם ישנה בעיה עם למכור ולקנות (אפילו בעיה רגשית), מציעה לשכור ולהשכיר. כך תוכלו לבדוק האם המקום החדש אכן מתאים לכם. ובנוסף, מצטרפת להמלצה של עששית - גם אנחנו בדרך לעיר העתיד, אחרי שגרנו שם שלוש שנים בשכירות בלי ילדים וממש התאהבנו במקום - מקום נפלא לגדל בו ילדים

בכל מקרה, שיהיה בהצלחה!

 

[משוש30]

איפה אתם גרים? באבו טור?

אני מבינה את המצוקה שלך ואת הפחדים שיש עם ילד קטן. אם את מרגישה לא נעים ולא בטוח לדעתי בכל זאת כדאי לעבור. למה שלא תשכירו את הדירה ותעברו לדירה אחרת במקום בו תרגישו נוח. לדעתי זה שווה את השקט הנפשי שלך. אני יודעת שלחפש דירה ולעבור זה מעצבן אבל זה לא בלתי אפשרי.

 

[ח ת ו ל ה פרסית]

יש לך כל העיר?

תקראי את הכתבה על צמרת הבירה... מה שעוד היה חסר לי אתמול אחרי התקרית בגינה זה לקרוא את זה בכתב. העיר הזאת אכן נשמטת מידינו, זה עצוב כי גדלתי פה ואהבתי את העיר הזאת. היתה פה תמיד תחושה של חצי עיר וחצי טבע, אני בתור ילדה הסתובבתי חופשי בלי שום תחושת פחד. עצוב שהדברים כל כך השתנו. באישהו מקום אני שמחה שראינו מה שראינו אתמול, ככה אישי היקר טעם קצת ממה שאני מקטרת לו עליו כבר הרבה זמן. בכל מקרה טוב לשמוע שיש כאן הרבה ירושלמיות

 

[nubi]

בתור "ירושלמית" לשעבר

(גרתי שם 6 שני ללימודים, בקרית יובל). מה שמאוד בולט לעין בעיר הזאת היא ההפרדה המוחלטת בין המגזרים, וזה מאוד חבל. אני חיפאית במקור וכולם גרים עם כולם: ערבים, יהודים, חרדים, רוסים. זה מאוד צרם לי בירושלים-השנאה העמוקה לשונה ממך, חוסר הסובלנות לשונה. זה מאוד חבל וזה בסופו של דבר מה שהורס את העיר. יש בעיה כללית בכל המדינה, לא רק בירושלים, של בני נוער משועממים שמתקבצים בגינות והורסים לקטנטנים ולאימהות. תתפלאי, אבל גם בחיפה שכונות שבעבר היו בעלות "שם טוב" הופכות היום ל"סלאמס" רציני (ובטח חברותיי החיפאיות קוראות את הכתבות על נווה שאנן, כרמל צרפתי ודניה). אני בטוחה שזה לא מנחם אותך, אבל זה מה שיש. תפתחי את העיניים, "תחליפי תקליט", תסתכלי על השכונה בצורה חיובית יותר, ואת בטוח תמצאי אמהות צעירות נחמדות-כי זה יש בכל שכונה. אולי הן כמוך, מפחדות לצאת, ואז תקימו חבורה משלכן?

 

[משוש30]

כן זה באמת איזור על הגבול מה שכן

קרוב מאד לעבודה שלי...אני גרה בגילה וכשהולכים עם מתן לפארק גילה תמיד יש שם משפחות ערביות (אני מניחה שמבית צפפה) זה לא מפריע לי במיוחד אם כי יש תחושה קלה של חוסר נוחות לפעמים. (שמאלנית גזענית שכמוני

). אישית אני חולה על ירושלים זו לא עיר קלה אבל היא העיר הכי מדהימה בעיני ואני מאד שמחה שאני חיה פה.(אני לדוגמא לא אציא לך לעולם לעבור ל"עיר העתיד" מודיעין. לא יכולה לסבול ערים חדשות בלי שום ייחוד ובלי היסטוריה. אבל זה הרי כל כך אישי...בכל מקרה לדעתי תחושת הביטחון האישי והנוחות הן הכי חשובות. אם לא נוח לך ולא נעים לך אולי כדאי למרות הכל לחשוב על מעבר.

 

[yaelia]

מעניין איזה שכונה זאת

אנחנו גרים באזור שהוא גם וגם וגם. מצד אחד המון זוגות צעירים עם ילדים קטנים שחלקם חילוני לגמרי וחלקם אורתודוכסי אנגלו-סקסי וצרפתי, המון המון ערסים ומרחק יריקה משני כפרים ערבים, יום ששי אחה"צ בטיילת ארמון הנציב היא כמו מפגש בינלאומי אחד גדול. ילדים מכל לאום ומכל שיוך חברתי/ דתי מקרבים אוטומטית בין הורים בגינה או בכל מקום. בעיני זה מה שנחמד בעיר הזאת. אולי באמת נורא לכם בשכונה, אבל אולי כדאי לך להסתכל קצת מעבר (ואני לא חסידה של ירושלים במיוחד אבל כיום גם לא לא סובלת אותה). תרשי לי לתקן, בני מיעוטים הוא מושג שבו היו משתמשים בשנות ה70-80 אינתיפדה ראשונה כי לא היה נעים להיות גזענים באמצעי התקשורת הממלכתיים. היום כשיש שיוך לאומי מאוד ברור אפשר לומר פשוט פלשתינאים.

 

[ח ת ו ל ה פרסית]

תודה על ההצעה, פלשתינאים

השכונה כמו שכבתי היא הגבעה הצרפתית, ליתר דיוק צמרת הבירה (החלק האחורי של הגבעה).

 

[yaelia]

זה אזור שאני לא מכירה בכלל

אבל אני בטוחה שאם תשוטטי תמצאי שאין שם רק סטודנטים אלא גם הרבה זוגות צעירים שאולי במצבכם. בכלל נראה לי שכדאי באמת לחשוב על השכרה ושכירת דירה במקום אחר, עם כל הטרחה שבזה, אם את מרגישה לא בטוחה אין לזה צורה.

 

[mummy]

טיפשות וחוסר אחריות לא שייכות לכאן

אין לך מה להלקות את עצמך. לא יכולת לדעת שזה מה שיהיה. בפארפרזה על דבריו של ג'ון לנון "החיים זה מה שקורה לך כשאתה מתכנן משהו אחר". חשבת שיהיה אחרת, אבל כמה מבאס, זה לא יצא ככה. אין סיבה להשאר שם רק כדי להעניש את עצמכם, כי לא ראיתם את זה בא. אני האחרונה שתמליץ בפה מלא על מעבר דירה חוזר בתוך שנה, אבל אם זה מה שצריך בשביל לשפר את איכות החיים שלכם, אז זה שווה את המאמץ. לא הייתי הולכת שוב על קניה, שיפוץ השקעה וכל זה. אלא יותר בצניעות - מנסה להשכיר את הדירה שלכם (לפי מה שאת מתארת נשמע שיש דווקא שוק של שוכרים פוטנציאלים שם), והולכת לשכור במקום אחר שנראה לך מבטיח יותר כרגע. ככה ההשקעה הרגשית והכספית היא קטנה יותר, ויש גם אפשרות של ממש לבחון את השטח, לפני שמתחייבים. זה בכל מקרה מה שאנחנו עושים - לא יודעת עוד איפה נתיישב במובן של לקנות בית, אבל זה ברור לי שלפני שנקנה אותו, נגור באזור בשכירות כמה שנים, כדי להיות בטוחים.

 

[libi4]

אל תתעצבי../images/Emo24.gif

יש אוטו שאבעזרתו ניתן להגיע לכל מקום ולאט לאט תוכלי למצוא לך גינות חמד ולהעביר בהן את אחה"צ גם אם הן בשכונה אחרת,אפילו בניות!!!! קשה מאוד לעבור דירה במיוחד אחרי שהשקעתם את הנשמה אז אל תתעצבי ותנסי ככה להתגבר על המכשולים.... גם אנחנו מצאנו את עצמנו כמעט בלי חברים אבל זה נובע מהעובדה שאנחנו דתיים לייט דבר שלא מקבל אותנו לעולם הדתיים ממש ולא לעולם החילונים שמבלים רק בשבתות ולכן גם אנחנו בירושלים וגם בלי חברים.... אז....ננסה ביחד להיות אופטימיות.... לא אחראי וטיפשי זה קצת מחמיר...לא יכולת לדעת מה יהיה...!!!! הגבעה הצרפתית נחשבת כמקום יוקרתי מאז ומתמיד לגבי השכונה החדשה זה תקף אבל אכן השכונה קצת מתבגרת ולכן את צריכה לבקר בשכונות יותר צעירות,לקחת חוגים לעצמך ועוד מעט גם לנועם במתנ"ס הקרוב וכך למצוא חברות.... ואני מוכנה להיות חברה שלך!!!!! שיהיה שבוע טוב!

 

[ח ת ו ל ה פרסית]

אך... ניות ניות

גדלתי בניות ואני מתה על השכונה הזאת אבל לקנות שם זה 1 למליון, אין דירות למכירה ואם יש אז יקר! מאוד אשמח להכיר אותך!

 

[libi4]

הכוונה היתה ללכת לפארק שם...../images/Emo9.gif

מתי מפגש ירושלמיות?

 

[שרון של לוטן]

גדלתי שם וגם כבוגרת שכרנו דירה שם

גדלתי בפל-ים ואח"כ עלינו לבר-כוכבא, ואחרי שהתחתנו עברנו ודים ואני לגור בבר-כוכבא, בחלק שכבר אינו צמרת הבירה. בתור מי שגדלה שם אני יכולה להגיד לך שהילדות שלי היתה קסומה ושביליתי את רובה במשחקים ברחוב עם חברים. גם אז גן המשחקים בסוף פל-ים נשלט לחלוטין ע"י הנוער של עיסאוויה ופשוט לא שיחקנו שם. עם זאת, אחרי שחזרתי לגור שם כבוגרת, אני יכולה להעיד שהשכונה מאוד השתנתה מבחינת הארועים הלאומניים שיש בה. גם אנחנו וגם ההורים שלי עברנו לשכונות אחרות בעקבות המצב שם. חווינו שלושה פיגועי התאבדות ועוד פיגוע ירי בצומת הגבעה, כשגרנו ממש ליד. ויום אחד כשהייתי בהריון והלכתי בשבת בבוקר בבר-כוכבא, לכיוון ההורים שלי, קפץ עלי ערבי ותלש ממני את התיק וברח. ואני יודעת שהארועים האלו מאוד נפוצים שם עכשיו. עם זאת, יש את המגדלים החדשים שבונים בברוש הגבעה ואני מקווה שזה יזרים הרבה אוכלוסיה צעירה שתטה את האיזון בתוך השכונה ותהפוך אותה ליותר סימפאטית. שועפאט ועיסאוויה תמיד היו כפרים מאוד עוינים ותמיד היו בעיות איתם, גם לפני האינתיפאדות. אפילו הדסה הר הצופים נאלץ לאיים על הכפרים האלו שאם הם ימשיכו לזרוק בקבוקי תבערה על דרכי הגישה לבית החולים, הוא יפסיק לקבל אותם לטיפול רפואי שם, עוד בשנות השמונים. וזה עזר. כשהייתי ילדה והיו הרבה זוגות צעירים וועד חזק בשכונה, הצליחו להגיע להסכמים עם המופתי של הכפרים והיתה רגיעה מסויימת בעוינות. כך שהבעיות האלו הן לא מהיום. ואני מקווה שהמצב הזה יחזור. אם קניתם שם דירה, לא הייתי מוכרת אותה לפחות עד לאכלוס של המגדלים, כך שתראו לאן נושבת הרוח עם האוכלוסיה החדשה בשכונה. הערך של הרכוש אמור לעלות מאוד בעקבות אכלוס המגדלים, כך שיכול להיות שבסוף תרוויחו מכך שהחזקתם מעמד כמה שנים בשכונה. ואם המצב ממש קשה לכם, אז תשכירו שם ותעברו לאזור אחר. קל מאוד להשכיר לסטודנטים שם, ובמחירים טובים. ולגבי חברים בירושלים? כבר הרבה זמן אנחנו מדברות ולא עושות - מה עם מפגש ירושלמי? תכירי כך חברות חדשות.

 

[תנועת החסידות]

../images/Emo124.gif בנות ירושלים

מה דעתכן על מפגש אחר-צהריים בגן החיות?

 

[שרון של לוטן]

אנחנו שם כל הזמן.../images/Emo45.gif

חוץ מיום שלישי, כל יום מתאים לנו.

 

[תנועת החסידות]

אז בתור דיירת המקום

נראה לך שכדאי בחופשת הפסח, או שצפוף שם עכשיו וכדאי להמתין?