מתייעצת גם פה
הסתגלות ל"משפחה חדשה":

ורעם !!!

איזה מילים !!! יישר כוח !!!
מסכים לגמרי !!!
לזה קוראים מניפולציה רגשית על ילדים או ראייה מוגבלת של מבוגרים (או מתיימרים להיות כאלה).
סורי על הבוטות - מי שיולד ילדים לוקח אחריות הוליסטית עליהם, כולל על שלמותם הנפשית וכאן נראה ששכחו את זה ...
ממש צועק לשמיים לפנות מייד לייעוץ לפסיכולוג ילדים ונוער כדי שישכיל את ההורים מה קורה בנפש הילדים ובמחשבותיהם. כל הכבוד למי שכתב כאן קודם חלק מהחששות האופייניות לילדים במצב כזה ...
הצילו ! רדו מהם !!!!
 

narkis10

New member
אני חושב שכל המשיבים צודקים

צודק בן הזוג שאומר תתני לו להעיר להם..
צודק מי שאומר שאת צריכה להיות חברה שלהם..
צודק מי שאומר שצריך להראות להם חיבה ואהבה...(גם אם את לא מרגישה כך בשלב זה לדעתי זה יגיע)
צודק מי שאומר שצריך לשוחח..
וכו'

ועכשיו אומר מניסיוני כיצד אני רואה וחושב שצריך לעשות: (מה שלא נעשה אצלנו וחבל..)
לי נראה שאת שהצטרפת למשפחה, נמצאת בשנה ואולי יותר הראשונים תחת מעקב מתמיד של הגדולים והקטנים
בעצם לדעת מי את מה עושים איתך, ואיך נוהגים עימך, וכו' על כן:

ראשית לדעתי בן זוגך צודק ותני לו לפחות בשנה הראשונה להיות זה שמעיר וכועס.
נסי והשתדלי להראות להם הרבה חיבה ואהבה(שזה מה שיקנה לך בשלב מאוחר יותר גם את הזכות להעיר ולחנך)
להשתדל לעזור בשיעורים (הם הם רוצים)
בקיצור מה שאני מנסה לומר הראי להם את הצד הטוב שבך, והשאר יגיע..

שוב אני אומר דברים אלו לא מידע אלה ממה שאני רואה ולומד עתה בביתי
 

narkis10

New member
בנוסף והכי חשוב

כל זה חשוב אך חייב , חייב גיבוי של בן/בת הזוג
מהסיבה שצריך לשמור להם לו יעברו למצב של חוסר כבוד כלפייך.
הם צריכים לראות שבן זוגך מכבד אותך ושומר על כבודך.
 
למעלה