מתי חוזרים לחיות? ( ארוך...)

[isidora]

מתי חוזרים לחיות? (../images/Emo52.gifארוך...)

שלום בנות (

למי שעוד זוכרת מ"לקראת" וגם למי שעוד לא מכירה אותי) רק עכשיו אני מצליחה להכנס לכאן. מאיה כבר בת 10 ימים (הייתי צריכה לבדוק ביומן מה התאריך היום - אני עד כדי כך לא מאופסת...) וקשה לי נורא

אני מניקה (עם פטמת סיליקון ובעזרת חברה שהיא מדריכת הנקה), אני עייפה וחלשה ומעוכה ורק מחכה כבר שיהיה יותר קל במשהו... אולי הנקות קצרות יותר, אולי מרווחים גדולים יותר - משהו שיתן קצת אור בקצה המנהרה הזאת שנראית כאילו אין לה סוף... אני יודעת שזה עובר, שזה משתפר, שזה נהיה קצת פחות קשה ושרוב הקושי שלי נובע מעייפות ומהורמונים - אני רק רוצה לדעת מתי

אני מרגישה כאילו אני עוד רגע מתפרקת - אבל אני לא יכולה להתפרק כי אני לא לבד. יש לי המון תמיכה (בעל, הורים, אחות גדולה) אבל אף אחד מהם לא יכול להניק אותה במקומי וזה אומר שבעצם התמיכה שלהם לא יכולה ממש להקל עלי... אני יודעת שההנקה היא הפתרון הכי טוב, נוח וזמין לטווח הארוך ולא כדאי בכלל לעבור לבקבוקים שצריך לסחוב ולהרתיח ולנקות וכו' אבל זה כל-כך קשה להיות כל היום עם הציצי בחוץ והילדה יונקת 10 דקות ונרדמת ל 20 דקות ואני גם בקבוק וגם מוצץ בשבילה (כי אני מתאפקת לא לתת מוצץ עד 6 שבועות...) אני מצטערת על הבלאגן ועל האורך... נורא קשה לי

 

[Arfilit]

תיכף! ../images/Emo24.gif

בחיי שתיכף... לא מבטיחה שיהיה קל, אבל יהיה פחות עמוס ומציף ומבהיל ומבלבל והורמונלי. תני לעצמך זמן להרגע ולהפנים, תשתדלי לקבל מקסימום עזרה, תתאימי את שעות השינה שלך לאלו של מאיה, צאי קצת לשמש (כשלא חם מדי) - ולאט לאט תראי שדברים משנים צורה.

 

[יעלי ס]

קודם כל המון מזל טוב ! ../images/Emo65.gif

קבלי המון

ים !!! לגבי שאלתך מתי חזרתי לחיות - אז אני רק עם הולדת איתי חזרתי לחיות ,אבל אני עם היסטוריה מיילדותית קשה ולמרות הקשיים נהנתי ונהנת מכל רגע. תנסי גם את פשוט להנות. למצוא דבר חיובי בכל דבר. הרי כל הזמן שהיא יונקת זה זמן האיכות של שתיכן ביחד . אף אחד לא יכול להחליף אותך ,תהיי גאה בזה. חוץ מזה אני חושבת שכדאי לך קצת להקל על עצמך,כי אי אפשר להיות מושלמת. את גם זקוקה למנוחה. אנינתתי מוצץ מרגע שגיליתי שאיתי משתמש בשד שלי כמוצץ (בערך בגיל שבוע) וזה מאוד מאוד עזר וזה לא פגע בהנקה (בינתיים טפו טפו טפו) והוא עוד מעט בן 6 שבועות. אני לא אומרת לך מה לעשות ,אבל לדעתי זה קיצוני מדי. אותה דעה בנושא הבקבוק. לא נראה לי שמאכילה חד פעמית יקרה משהו (כמובן חלב שאוב) ולך זה יתן המון ואחרי שינה של כמה שעות העולם יראה ורוד יותר ותצליחי להנות מהילדה ,כי חבל לפספס כל רגע . בקיצור גם את עדיין חיה ויש לך צרכים משלך . תהני ותרגישי טוב!

 

[משוש30]

זה יעבור מהר ../images/Emo24.gif

אני יודעת שזה נראה לך כמו נצח אבל ל-6 שבועות לא נשאר עוד כל כך הרבה זמן...פתאום תסתכלי אחורה ותגידי "מה כבר נגמד?". דרך אגב היא יכולה להיכנס למסלול גם לפני כן ולתת לך הפסקות יותר ארוכות. בינתיים שולחת לך המון חיבוקים ויש כל כך הרבה כיף שמחכה לך ממש מעבר לפינה שזה מדהים!

 

[עמית@]

את עוד כל כך בהתחלה..

ההתחלה היא כזו, רצף, מעוך של ימים ולילות עם הציצי בחוץ והכל עוד לא יושב במקוו וחדש ותלוש, אבל זה כל כך בהתחלה ואין ספק שזה יעבור, ההנקה תתיצב, יהיה איזשהוא סוג של סדר יום- הכאבים יתחילו להרגע, הגוף יתכנס לאיזו תצורה מסודרת יותר - או תתחילילהרגיש אותו שוב בצורה נורמלית, קשה מאוד עכשיו אבל זה יעבור, כדאי מאוד לרכוש מנשא והקטנה תוכל לישון בו בזמן שאת מתרגלת שוב לחיות עום הזה, זה מאוד מאוד נוח.

 

[ילדונט]

ההתחלה כל כך קשה... ../images/Emo24.gif

אבל באמת שמשבוע לשבוע יש שיפור, והוא גם מורגש. אם יש לך כל כך הרבה עזרה, אולי תתני למישהו להכניס את מאיה למנשא ולצאת לשעה החוצה? זה עושה פלאים לקטנטנים, ואת תוכלי לישון קצת, או לעשות אמבטיה מרגיעה, להרגיש את. את רוצה אולי ששחר ואני נקפוץ, לחברותא ממי שעברה את זה ממש לא מזמן (אני סירבתי בתוקף להצעות כאלו, אגב

)? בעוד חודשיים-שלושה תסתכלי על ההודעה הזו שלך ולא תצליחי לשחזר עד כמה היה קשה, אבל גם עוד שבועיים זה כבר יראה לך הרבה יותר פשוט.

 

[אדר שלי]

קודם כל מזל טוב!../images/Emo65.gif

נדמה לי שאחלתי לך גם ב"הריון ולידה", אבל לא מזיק לאחל שוב. אני אישית לא יכולתי "לישון כשהתינוק ישן", למרות שזה מה שצריך לעשות. לי היה יותר מדי אדרנלין בשביל לישון... אז ההצעה שלי: לצאת מהבית, והרבה. גם אם את חלשה, אפילו עשר דקות של טיול בחוץ (עם מאיה או לבד) יעשו את העבודה. אין כמו שמש ואוויר צח להחזרת השפיות לעולמנו כאמהות טריות. הקטנטנים האלה מתים על טיולים בחוץ ומזג האוויר עכשיו פשוט מושלם לכך. מלבד זה, לי עזר גם להיות קצת בבית של ההורים שלי או אצל חברה טובה, רק בשביל להרגיש שעשיתי משהו חוץ מלהניק... בשביל ההנקה וגם בשביל שיהיה לך כוח, לאכול טוב!!! ומי שסביבך יכול לעזור, שיבשל, ינקה, ייקח את מאיה כשאת לא מניקה, אפילו לחצי שעה. ומעבר להכל, הזמן לא עוצר וההרגשה שלך רק תלך ותשתפר. בטוח! בהצלחה ותרגישי טוב!

 

[1איתן ולהב שלנו]

../images/Emo24.gifכל יום ישתפר

אין מי שיעזור?

 

[שיפסלה]

עוד טיפה אורך נשימה...

זה כבר מגיע מה שאת מתארת זה הדבר שאני הכי זוכרת מגידול ילדי: החודש הראשון הוא הכי קשה. זה החודש שבו את רק ישנה ומניקה ובקושי מתפקדת. אבל זה הולך ומשתפר. הנה כבר עברת שליש. ילדי הנוכחי התחיל לישון בלילה 3 שעות רצוף-הנקה-3 שעות רצוף, בגיל 3 שבועות. ושנת הלילה שלו הולכת ומשתפרת מיום ליום. עם מוצץ התחלתי בערך בגיל 3 שבועות. הוא כבר היה בשל לזה. אפילו שמח שאני לא דוחפת לו ציצי כשהוא רוצה מוצץ כדי לישון (ראיתי את ההתלהבות שלו מהמוצץ). 6 שבועות שאת מתכננת נשמע לי המון נראה לי גם שכדאי לך בסביבות גיל 3 שבועות-חודש, לנסות להניק בלי פטמת הסיליקון. הפטמות שלך אמורות להתחיל לתפקד כפטמות, ללא צורך בעזרים גם אני השתמשתי בפטמה כזו בלידה הראשונה, זה היה למספר שבועות ואח"כ עברתי ל"בלי" פטמת סיליקון והלך נהדר! בלידות הבאות לא נזקקתי לפטמת סיליקון ...ומזל טוב! (עוד לא יצא לי להגיד לך) אוטוטו מגיע האור תראי שיהיה טוב

 

[אמא של אריאל ומוריה]

ההתחלה מאד קשה ../images/Emo24.gif

אבל מבטיחה לך שזה לאט לאט מסתדר, ואת כבר לא תביני על מה התלוננת. לא יכולה להגיד לך זמן מדויק שבו ההנקה תהפך לקלה וקצרה יותר, אבל זה יגיע. לי היה מאד קשה בהתחלה, כי הוא היה מחובר כל הזמן ויש עוד ילדונת חמודה בבית שצריכה גם את היחס שלה, אבל זה השתפר מיום ליום. תישני כל פעם שהיא ישנה, לא להתעסק בכלל בסידור הבית, את רק 10 ימים אחרי לידה וזקוקה להרבה מנוחה. ותאמיני לי שההנקה בסוף תהיה בשבילך כ"כ כייפית שאפילו יהי חסר לך שהיא לא יונקת יותר. וחוץ מזה המון

 

[ת ו ל]

אפשר להמליץ על ספר?...

אני ממש ממליצה לך על "הלוחשת לתינוקות" של טרייסי הוג , זה יעזור (אני מקווה) , ובכל מקרה , כמו שכולן אמרו לך זה עובר ותנסי באמת לצאת הרבה לשמש , זה כ"כ מרגיע את הקטנטנים... חיבוקים ובהצלחה!

 

[ילדונט]

רק כקונטרה

אני יודעת שהדעות חלוקות, אבל אני לא סבלתי את הספר הזה. הוא נוקשה, לא מתיר מקום לשונות, והפרק שלו על הנקה קטסטרופלי.

 

[משוש30]

אני חושבת שהכי חשוב זה לא להתייחס

לאף אחד מהספרים הללו ברצינות תהומית ולקחת מכל אחד מהם מה שמתאים לך. לקחתי דברים שמתאימים לי גם מלוחשת לתינוקות וגם מהתינוק יודע וגם מספרים אחרים. מתינוק יודע למשל לקחתי רק את ההבנה שלא צריך תמיד להילחץ כשהתינוק בוכה ויכול להיות שדרך הבכי הוא פורק לחצים. ממש לא אימצתי שום דבר אחר משם ובטח לא את ההמלצה לתת לו לבכות שעות על גבי שעות כל יום! מישהו אחר יקח מזה דברים אחרים...אין אמת מוחלטת יש רק מה שמתאים לך...

 

[ת ו ל]

בהחלט! כדאי לקחת מכל ספר קצת..

ברור שלא כל העיצות יתאימו לכל התינוקות , אבל עצם זה שקוראים ורואים שהתופעות בהן את נתקלת עם העולל מוכרות ואולי יש פיתרון - זו כבר חצי עזרה... ת ו ל.

 

[עמית@]

מסכימה מאוד עם הקונטרה.

 

[צפונית לחוצה]

אני נזכרת בעצמי ../images/Emo8.gif

ושקד רק בן 8 שבועות. אני יכולה להגיד לך שמלפני שבוע שקד ישן לילה שלם (ואני בטח אשלם הלילה על האמירה האופטימית הזו). הלילה הוא ישן משעה 11 וחצי ועד שהשעון המעורר של אבא שלו העיר את שלושתינו בשבע בבוקר. בערך בגיל 6 שבועות הוא התחיל להיות יותר ער במהלך היום ויותר ישן בלילה. הוא גם מחייך עכשיו וזה כיף שאפשר להתחיל לתפעל אותו. אני הייתי חסרת אונים כשהוא היה צורח ולא ידעתי מה לעשות. עכשיו זה מתחיל להיות אחרת. הוא כבר לא נראה לי זועף כל הזמן. וההתחלה אכן היתה סיוט.

 

[lulyK]

זה לא יקרה ביום אחד,

את אפילו לא שמה לב, אבל כל יום משפר בקצת את המצב. ההתחלה היא משהו, אה? רק לחשוב על זה מוציא את החשק לעוד הריון.

 

[cookie1]

../images/Emo24.gif

אני מבטיחה לך שבקרוב תתרגלי למצב החדש, ההנקות יהפכו להיות קצת יותר מרווחות, ואת תתרגלי לילדה והיא אליך. מה שכן זה באמת לא קל ! גם אני הייתי ממש על סף התמוטטות, רציתי רק לישון, הרגשתי שאיבדתי את החיים שלי, והייתי זקוקה לתמיכה. אבל מהסתכלות של מעל שנה לאחור, ההנקה והקושי המלווה אותה היו שווים המון. ההצעות שלי הן כאלה - נסי לישון מתי שאפשר למרות שההורמונים עדיין משתוללים. קחי אותה איתך למיטה, נסי להניק בשכיבה, זה ייתן לך זמן מנוחה, ולה את המזון לו היא זקוקה. קראי שוב את כל יתרונות ההנקה ושנני למה את בעצם מתעקשת על זה. וכן מוצץ הוא פתרון, אני נתתי בגיל שבועיים וזה מאד מאד עזר להורדת היניקות ה"לא אמיתיות" ז"א אלו בהן הוא רק רצה למצוץ ולא באמת לאכול. שולחת

ומבטיחה שבאמת בקרוב הדברים יראו קצת אחרת.

 

[אמרלד ריזלינג]

הסיפור שלך די דומה לשלי...

יש לי תינוקת בת חודש וקצת וילדה בת חמש וחצי, היה לי מאוד קשה להתרגל שוב לתינוקת, אני מרגישה ממש כמו אמא טרייה . בשבועיים הראשונים בכיתי כל הזמן , היה לי ניתוח קיסרי שהזדהם והייתי צריכה להתאשפז שוב על מנת לפתוח את הניתוח ולנקות את כל הזיהום. גם עכשו אני מאוד עייפה ועם הציצי בחוץ רוב היום, למרות שזה כבר מתחיל להסתדר. אני לא ישנה הרבה בלילה ואני די מותשת, ומנצלת את שעות הבוקר לשינה. מנסיון של הבת הבכורה, הבכי והדכאון של הימים הראשונים, עובר כלעומת שבא. ועם הזמן ההנקה הופכת להיות קלה יותר, התינוקת גדלה ויש עם מי לדבר, במיוחד שמתחילים החיוכים המקסימים ואת רואה שיש מי שסומך עלייך, וזקוק לך. אין כמו אמא... את מוזמנת להכנס לפורומים של הנקה לתמיכה. בהצלחה!!!

 

[ornaok]

מזל טוב להולדת מאיה!!

ההתחלה אכן קשה... אין יום, אין לילה...העייפות...הכל חדש ומרגש ומוזר...זה לא דומה לשום דבר שהכרת... אמרו לי שזה יעבור מהר, שאני אתגעגע לזה שהיא מוכנה לישון רק על החזה שלי, שהיא תצליח לינוק, שהיא תישן כל הלילה...ולא האמנתי. היום אני בקושי זוכרת את זה... לאט לאט, יום אחרי יום, בלי שתשימי לב, זה יילך וישתפר. קבלי את כל העזרה שמוכנים לתת לך, תשתדלי לישון בכל הזדמנות והיי חזקה, הכיף צחכה לך מעבר לפינה!