קודם כל מזל טוב להולדת מאיה
אני נמצאת רק צעד אחד לפנייך - אהד בן שבועיים ויומיים בסך הכל, אז אולי העיצות שלי לא באות מנסיון רב, אבל הן ללא ספק באות מהמון המון המון הבנה ואמפתיה. קודם כל, אני נשברתי ואחרי שלושה ימים נתתי לו מוצץ. אז נכון שאצלנו ההנקה הלכה חלק מהתחלה (טפו טפו טפו), אבל לפחות אצלנו זה עזר, ולא פגע בהנקה. זה רק מוצץ, לא בקבוק צריך לזכור... לפחות ככה אני לא מרגישה כמו מוצץ אנושי אלא רק כמחלבה ניידת. דבר שני, אני גמרתי עכשיו יומיים של קפיצת גדילה, אני אומרת את זה כדי שלא תיבהלי כמו שאני נבהלתי שפתאום ליומיים דברים נעשו יותר גרועים במקום להשתפר. במשך יומיים אהד היה תלוי עלי ללא הפסקה וינק כל רבע שעה עד חצי שעה. היה קשה, היה מתסכל היה מפחיד - אבל כמו שאת רואה עבר, ושרדנו. ותחשבי ש 6 שבועות זה ממש לא כל כך רחוק, אני קובעת לעצמי יעדים קצרי טווח כדי לא להשבר. אני מחכה ל 6 שבועות בכיליון עיניים, כדי שלפחות ארוחה אחת יוכל האבא לתת לו בלילה בבקבוק של חלב שאוב, וככה יש לי למה לחכות וזה לא כל כך רחוק. ודבר אחרון - אם יש לך כל כך הרבה עזרה, תעזרי. אני גרה בחו"ל, אין לי פה הורים, או חברים קרובים או כלום. רק בעלי פה כדי לעזור, וגם הוא בן אדם עסוק... אם רק היה לי במי להעזר הייתי נעזרת בלי גבול, משאירה לשמור על הילדה ועושה מקלחת כמו שצריך, מבקשת שיכינו לי אוכל במקום לאכול רק בייגלה כל היום, יוצאת קצת החוצה אפילו לחצי שעה עם חברות... ולגבי ההחלמה הפיזית - את בשלב מאוד מתסכל, אבל תראי אותי, מבחינה פיזית אני כבר כמעט לגמרי החלמתי, ואני באמת לא כל כך רחוקה ממך. אז תתעודדי.
אני נמצאת רק צעד אחד לפנייך - אהד בן שבועיים ויומיים בסך הכל, אז אולי העיצות שלי לא באות מנסיון רב, אבל הן ללא ספק באות מהמון המון המון הבנה ואמפתיה. קודם כל, אני נשברתי ואחרי שלושה ימים נתתי לו מוצץ. אז נכון שאצלנו ההנקה הלכה חלק מהתחלה (טפו טפו טפו), אבל לפחות אצלנו זה עזר, ולא פגע בהנקה. זה רק מוצץ, לא בקבוק צריך לזכור... לפחות ככה אני לא מרגישה כמו מוצץ אנושי אלא רק כמחלבה ניידת. דבר שני, אני גמרתי עכשיו יומיים של קפיצת גדילה, אני אומרת את זה כדי שלא תיבהלי כמו שאני נבהלתי שפתאום ליומיים דברים נעשו יותר גרועים במקום להשתפר. במשך יומיים אהד היה תלוי עלי ללא הפסקה וינק כל רבע שעה עד חצי שעה. היה קשה, היה מתסכל היה מפחיד - אבל כמו שאת רואה עבר, ושרדנו. ותחשבי ש 6 שבועות זה ממש לא כל כך רחוק, אני קובעת לעצמי יעדים קצרי טווח כדי לא להשבר. אני מחכה ל 6 שבועות בכיליון עיניים, כדי שלפחות ארוחה אחת יוכל האבא לתת לו בלילה בבקבוק של חלב שאוב, וככה יש לי למה לחכות וזה לא כל כך רחוק. ודבר אחרון - אם יש לך כל כך הרבה עזרה, תעזרי. אני גרה בחו"ל, אין לי פה הורים, או חברים קרובים או כלום. רק בעלי פה כדי לעזור, וגם הוא בן אדם עסוק... אם רק היה לי במי להעזר הייתי נעזרת בלי גבול, משאירה לשמור על הילדה ועושה מקלחת כמו שצריך, מבקשת שיכינו לי אוכל במקום לאכול רק בייגלה כל היום, יוצאת קצת החוצה אפילו לחצי שעה עם חברות... ולגבי ההחלמה הפיזית - את בשלב מאוד מתסכל, אבל תראי אותי, מבחינה פיזית אני כבר כמעט לגמרי החלמתי, ואני באמת לא כל כך רחוקה ממך. אז תתעודדי.
