אין שום קונספציה שלפיה מרגע שאתה מותקף אתה מחכה ולא נכנס להיסטריית הזרמת כוחות לשטח .
מהרגע שאתה מותקף,
אין שום יכולת להזרים כוחות לשטח.
זו עובדה הידועה בתורות הלחימה זה אלפי שנים.
כאשר קו ההגנה ניפרץ,
חלק נהרגים, חלק לוחמים חזקה, והכל
בבלגן מוחלט.
אי אפשר להעביר אינפורמציה אחורה.
זו הסיבה שקו ההגנה הקידמי צריך מעט לוחמים וסנסורים,
כוח מגיב לראשונה צריך להיות
מאחור,
בכוננות מלאה, במרחק של
כחצי שעה,
כך שכוח כזה מספיק להעביר אחורה אינפורמציה חיונית,
לפני שהאויב מגיע אליו.
עוד כחצי שעה אחורנית, צריך לעמוד כוח מגיב,
בכוננות חלקית של חצי שעה.
ושם, ורק שם, צריכיים להיות ממוקמים החמ"לים והתצפיות.
כפי שצה"ל בנה את קו ההגנה ,
כאשר החמ"ל במרחק 5 דקות מהגבול, וללא כוננות גבוהה, אנשים ישנים בפיז'מות,
זה לא רק בניגוד לכל איסטרטגיה של מלחמה,
זה ממש
טימטום מוחלט (דומה לטימטום קו ההגנה של מלחמת יום הכיפורים).
מאידך, מאיפה שלפיקוד הבכיר של צה"ל יהיה מושג באיסרטגיות מלחמה?
בארה"ב הקצונה הגבוהה לומדת זאת בלימודים גבוהים כמה וכמה שנים,
בארה"ב ואנגליה יש קבוצות איסטרטגיה מחוץ למשרד הביטחון, קבוצות מיקצועיות, שאיתם מתייעצים,
וכך לא משתלטת מחשבה אחידה על כולם.
