זה די פשוט האמת..
יש קו עלילה אחד לינארי, בלי באמת סיבוכים בתוכו. אין כמעט שום סאב טאקסט, הכל מונח ישירות על השולחן. אתה נזרק בעצם ללב הקונספט מהחמש דקות הראשונות של הסרט, ככה שאין בניית רבדים של רעיון-רק טאצ'ים. המתח נבנה באמצעים פסיכולוגיים זולים, עד שהוא כמעט נשען על האפקטים. כל זה בכלל בלי לדבר שבאזור הסוף העלילה מאבדת קוהרנטיות עם הקונספט. אם הם היו בוחרים לקצץ חצי מהסיפורת מד"ב היה להם מקום לבנות עלילה, אבל במקום זה הם החליטו להלעיט כמות לא הגיונית של לוגיסטיקה רעיונית על הזמן שהיה להם, וכל זה בדרך סיפור רעועה ותלושה(לא מאשים אותם, לא היה להם זמן ליותר). בהשוואה תחשוב שכל המידע הלוגיסטי של סרטי המאטריקס היה נכנס בסרט אחד, זה היה גורם לזה להיראות הרבה יותר מורכב ומתוחכם-אבל מקום ליותר מזה לא היה... ובסוף אתה זוכה לבונוס הערטילאי עם הסביבון, רמז למה הסרט הזה היה יכול להיות-מבחינתי זאת כמעט התנצלות על התוכן מהבמאי... אני יכול להמשיך עוד, אבל אני אף פעם לא חופר בור יותר עמוק מהגובה שלי...