מתלבטים ובודקים..
- פותח הנושא yola4
- פורסם בתאריך
יונה וולך כתבה על כך שיר נפלא
מעתיקה את חלקו (מתוך ספר השירים: צורות, 1985)
עברית / יונה וולך
בשמות מין יש לאנגלית כל האפשרויות
כל אני - בפועל
הוא כל אפשרות במין
וכל את היא אתה
וכל אני הוא בלי מין
ואין הבדל בין את ואתה
וכל הדברים הם זה - לא איש ולא אישה
לא צריך לחשוב לפני שמתייחסים למין
עברית היא סקסמניאקית
עברית מפלה לרעה או לטובה
מפרגנת נותנת פריבילגיות
עם חשבון ארוך מהגלות
ברבים יש זכות קדימה להם
עם הרבה דקות וסוד כמוס
ביחיד הסיכויים שווים
מי אומר שכלו כל הקיצים
עברית היא סקסמניאקית
רוצה לדעת מי מדבר
כמעט מראה תמונה
מה שאסור בכל התורה
לפחות לראות את המין
העברית מציצה מבעד לחור המנעול
...
תראה איזה גוף יש לשפה ומדות
אוהב אותה עכשיו בלי כסות לשון.
מעתיקה את חלקו (מתוך ספר השירים: צורות, 1985)
עברית / יונה וולך
בשמות מין יש לאנגלית כל האפשרויות
כל אני - בפועל
הוא כל אפשרות במין
וכל את היא אתה
וכל אני הוא בלי מין
ואין הבדל בין את ואתה
וכל הדברים הם זה - לא איש ולא אישה
לא צריך לחשוב לפני שמתייחסים למין
עברית היא סקסמניאקית
עברית מפלה לרעה או לטובה
מפרגנת נותנת פריבילגיות
עם חשבון ארוך מהגלות
ברבים יש זכות קדימה להם
עם הרבה דקות וסוד כמוס
ביחיד הסיכויים שווים
מי אומר שכלו כל הקיצים
עברית היא סקסמניאקית
רוצה לדעת מי מדבר
כמעט מראה תמונה
מה שאסור בכל התורה
לפחות לראות את המין
העברית מציצה מבעד לחור המנעול
...
תראה איזה גוף יש לשפה ומדות
אוהב אותה עכשיו בלי כסות לשון.
לא הכל אני אוהבת אצלה, אבל זה בהחלט שיר נפלא. ועברית באמת היא שפה נפלאה, שאני ממש נהנית לכתוב בה. שפה עשירה להפליא. אבל שום דבר אינו מושלם. ואגב, אם כבר מדברים על מין והשפה העברית, הנה עוד שיר מקסים בעיניי המדבר דווקא על המילים בעברית שהן גם זכר וגם נקבה.
"QUEER" / מיכאל טלאש פרלמוטר
אַתְ וַאֲנִּי—תֵבֵל
אַתָה וַאֲנִּי—תֵבֵל
כְרוּחַ תְהוֹם
בְגַפֵינוּ
אֵינֶנוּ רוֹצִּים לִּתְחֹם
דָבָר.
וְהָרוּ ח—סוֹעֶרֶת וּמְלַטֵף
מַפְחִּיד וַעֲמֻקָה הַתְהוֹם
עֵינַיִּךְ—כִּלְבָנוֹת
וּלְבָנָה
יָרֵחַ.
רַק הָאֵש, עַל אַף כִּי עֲדַ יִּן בוֹעֶרֶת
אֵינֶנָהּ כְמוֹ פַעַם.
כֻלָנוּ טוֹמְנִּים שִּנוּי.
תודה על השיר החזק!
גם אני מאוווד אוהבת את השפה העברית וגם בעיניי היא מאוד עשירה מהרבה בחינות. טוב, שפה מאוד עתיקה עם היסטוריה ממש ארוכה ומגוונת.
חשבתי לעצמי (מתארת לעצמי שחוקרי השפה כתבו זאת, לא מכירה מחקרים בנושא) שמשום שהעברית כל כך עתיקה, לכן הכל מחולק לנקבה ולזכר ואין it. או אולי מסיבות אחרות הקשורות להיסטוריה של השפה, לאופי שלה, לחברה ולתרבות שהיא משקפת וכו'.
גם אני מאוווד אוהבת את השפה העברית וגם בעיניי היא מאוד עשירה מהרבה בחינות. טוב, שפה מאוד עתיקה עם היסטוריה ממש ארוכה ומגוונת.
חשבתי לעצמי (מתארת לעצמי שחוקרי השפה כתבו זאת, לא מכירה מחקרים בנושא) שמשום שהעברית כל כך עתיקה, לכן הכל מחולק לנקבה ולזכר ואין it. או אולי מסיבות אחרות הקשורות להיסטוריה של השפה, לאופי שלה, לחברה ולתרבות שהיא משקפת וכו'.
וזו אחת מהסיבות לכך שכל כך קשה
ללמוד עברית לדוברי/ות שפות אירופאיות:
דלת אחת, שולחן אחד, רצפה נקייה, כיסא גדול, חלון פתוח, קופסה יפה וכו' וכו'
איך אפשר להסביר או להבין (צריך רק לזכור בעל פה) מדוע דלת היא נקבה וחלון הוא זכר?
וכל כך הרבה יוצאים מהכלל בכל המישורים.
הסיומת -ות היא סיומת נקבית, והנה אב-אבות (ולא אבים כפי שהיה מתבקש)
אבל מה שבאמת מפריע (לי מכל מקום): הפנייה הסתמית היא פנייה לזכר או לזכרים בכל השלטים, בכל ההוראות, בכל הפנייה לציבור, בכל פנייה בכתב או בעל פה.
ללמוד עברית לדוברי/ות שפות אירופאיות:
דלת אחת, שולחן אחד, רצפה נקייה, כיסא גדול, חלון פתוח, קופסה יפה וכו' וכו'
איך אפשר להסביר או להבין (צריך רק לזכור בעל פה) מדוע דלת היא נקבה וחלון הוא זכר?
וכל כך הרבה יוצאים מהכלל בכל המישורים.
הסיומת -ות היא סיומת נקבית, והנה אב-אבות (ולא אבים כפי שהיה מתבקש)
אבל מה שבאמת מפריע (לי מכל מקום): הפנייה הסתמית היא פנייה לזכר או לזכרים בכל השלטים, בכל ההוראות, בכל הפנייה לציבור, בכל פנייה בכתב או בעל פה.
חלוקת שמות עצם לזכר ונקבה קיימת
גם בשפות אחרות, וגם אירופאיות. כמו רוסית וצרפתית. ברוסית, למשל, שמות עצם מתחלקים לשלושה מינים: זכר, נקבה ונייטרלי (כמו itבאנגלית). בצרפתית חייבים להתאים אפילו את צורת היידוע והשייכות לפי זכר ונקבה. ברוסית אמנם אין בכלל יידוע, אך בהחלט יש שייכות וגם אותה יש להתאים למין שם העצם. כך שלדעתי השפות האלה אפילו קשות יותר מעברית מבחינה זאת (שלא לדבר על כך שכמות הזמנים בצרפתית, למשל, מטורפת לגמרי וגם הכתיבה בשפות האלה קשה מאוד כי לעיתים אין קשר בין הצלילים לאותיות שיש לכתוב וכו'). אך ההבדל המהותי הרלוונטי לדיון הזה הוא, כפי שאמרת, שבשפות אלה בפניות אין חלוקה לזכר ונקבה ולכן גם אין אפלייה שבהעדפת אחד המינים בפניות לציבור מעורב. כלומר, בגוף שני יחיד/רבים אין הבדל בין זכר לנקבה, וכך גם בגוף ראשון.
גם בשפות אחרות, וגם אירופאיות. כמו רוסית וצרפתית. ברוסית, למשל, שמות עצם מתחלקים לשלושה מינים: זכר, נקבה ונייטרלי (כמו itבאנגלית). בצרפתית חייבים להתאים אפילו את צורת היידוע והשייכות לפי זכר ונקבה. ברוסית אמנם אין בכלל יידוע, אך בהחלט יש שייכות וגם אותה יש להתאים למין שם העצם. כך שלדעתי השפות האלה אפילו קשות יותר מעברית מבחינה זאת (שלא לדבר על כך שכמות הזמנים בצרפתית, למשל, מטורפת לגמרי וגם הכתיבה בשפות האלה קשה מאוד כי לעיתים אין קשר בין הצלילים לאותיות שיש לכתוב וכו'). אך ההבדל המהותי הרלוונטי לדיון הזה הוא, כפי שאמרת, שבשפות אלה בפניות אין חלוקה לזכר ונקבה ולכן גם אין אפלייה שבהעדפת אחד המינים בפניות לציבור מעורב. כלומר, בגוף שני יחיד/רבים אין הבדל בין זכר לנקבה, וכך גם בגוף ראשון.
לגבי שמות העצם
לפי הויקיפדיה (ערך: שם עצם): "שם העצם הוא אחד מחלקי הדיבר והוא מתייחס לכל המילים בלקסיקון, שמצביעות על ישויות בעולם (למשל חפצים ובני אדם, כגון: איש, טלפון, יוסי, הם) ועל רעיונות מופשטים (למשל אהבה, אחריות)".
אני מכירה כמה שפות אירופיות (לא מכירה רוסית) שבהן שמות העצם נטולות מין: טלפון, אהבה, אחריות, שולחן, כיסא, חלון וכו' הם שמות עצם ובשפות אלו הם נטולי מין.
לפי הויקיפדיה (ערך: שם עצם): "שם העצם הוא אחד מחלקי הדיבר והוא מתייחס לכל המילים בלקסיקון, שמצביעות על ישויות בעולם (למשל חפצים ובני אדם, כגון: איש, טלפון, יוסי, הם) ועל רעיונות מופשטים (למשל אהבה, אחריות)".
אני מכירה כמה שפות אירופיות (לא מכירה רוסית) שבהן שמות העצם נטולות מין: טלפון, אהבה, אחריות, שולחן, כיסא, חלון וכו' הם שמות עצם ובשפות אלו הם נטולי מין.
אכן, לאלה בדיוק התכוונתי. באנגלית, למשל.
פרט לכמה יוצאי דופן, כמו "ship" שהיא תמיד בנקבה, לשמות עצם דוממים, מופשטים ואף לשמות בעלי החיים אין מין במובן של זכר ונקבה. אך בשפות כמו צרפתית ורוסית, למשל, יש ויש. זה נושא מרתק, אגב - הבדלים בין שפות. הבלשן הנודע רומאן יאקובסון אמר ש"Languages differ essentially in what they must convey and not in what they may convey". כלומר, ההבדל המהותי בין שפות נעוץ במה שהן מוכרחות לבטא ולא במה שיש להן דרך לבטא, אך לא הכרח, כמו במקרה של עברית שחייבים לציין את המין בפנייה.
פרט לכמה יוצאי דופן, כמו "ship" שהיא תמיד בנקבה, לשמות עצם דוממים, מופשטים ואף לשמות בעלי החיים אין מין במובן של זכר ונקבה. אך בשפות כמו צרפתית ורוסית, למשל, יש ויש. זה נושא מרתק, אגב - הבדלים בין שפות. הבלשן הנודע רומאן יאקובסון אמר ש"Languages differ essentially in what they must convey and not in what they may convey". כלומר, ההבדל המהותי בין שפות נעוץ במה שהן מוכרחות לבטא ולא במה שיש להן דרך לבטא, אך לא הכרח, כמו במקרה של עברית שחייבים לציין את המין בפנייה.
כל יום לומדים משהו חדש
אז היום למדתי משהו חדש על רוסית ועל צרפתית. תודה.
אם כך, נשאר ההבדל החשוב בפנייה הן מבחינת הגוף, הן מבחינת הפועל והן מבחינת התארים - בעברית יש הבחנה בין נקבה לזכר והפנייה היא לזכר יחיד או רבים, תוך התעלמות מ50 אחוז מהאוכלוסייה, ואילו בשפות האירופאיות אין הבחנה בין המינים ולכן לא מדירים חצי מהאוכלוסייה.
אז היום למדתי משהו חדש על רוסית ועל צרפתית. תודה.
אם כך, נשאר ההבדל החשוב בפנייה הן מבחינת הגוף, הן מבחינת הפועל והן מבחינת התארים - בעברית יש הבחנה בין נקבה לזכר והפנייה היא לזכר יחיד או רבים, תוך התעלמות מ50 אחוז מהאוכלוסייה, ואילו בשפות האירופאיות אין הבחנה בין המינים ולכן לא מדירים חצי מהאוכלוסייה.
בהזדמנות זו - תיקון של שגיאה שהופיעה בשרשור
קודם לכן. אנגלית היא כמובן לא שפה לטינית, אלא גרמאנית, ואילו צרפתית התפתחה מהלטינית, והן שתיהן שפות רומאניות. כמובן שיש השפעה הדדית רבה בין האנגלית והצרפתית, אך הן אינן שייכות לאותה קבוצת שפות. הן כן שייכות לאותה משפחת שפות: הודו-אירופיות.
קודם לכן. אנגלית היא כמובן לא שפה לטינית, אלא גרמאנית, ואילו צרפתית התפתחה מהלטינית, והן שתיהן שפות רומאניות. כמובן שיש השפעה הדדית רבה בין האנגלית והצרפתית, אך הן אינן שייכות לאותה קבוצת שפות. הן כן שייכות לאותה משפחת שפות: הודו-אירופיות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.