מתלבטת, צריכה את עצתכם

מתלבטת, צריכה את עצתכם

אימצנו בארץ תינוק בן חצי שנה (ילד שני שלנו).
אממה, אני סטודנטית ויש לי רק ארבעה שבועות חופשה מטעם האוניברסיטה.
מבחינת ההתאקלמות שלו אצלנו בבית אנחנו בעיצומו של השבוע השני, ההתחלה היתה יחסית חלקה. יחד עם זאת, רואים בצורה ברורה שמיום ליום הוא מרגיש יותר נוח ובטוח.
תכננתי להכניס אותו למשפחתון בעוד שבועיים וחצי. אבל אני מלאת חששות.
השבוע הראשון בגן דומה מבחינות מסוימות לשבוע של המסירה, מכיוון שזה טרי כל כך והוא בטוח זוכר, אני חוששת שהוא יחשוב ששוב הוא הולך לעבור דירה. אני פוחדת שזה יבלבל אותו וילחיץ אותו.
התלבטתי אם לדחות את הלימודים בשנה, טובי המומחים אמרו לי שיהיה בסדר, בשורה התחתונה לא קיבלתי עצות פרקטיות.
איך אפשר להסביר לתינוק כל כך צעיר שעבר טלטלה כל כך גדולה, שהמעבר לגן לא דומה בכלל למה שהוא חווה הך לפני חודש?
 

China8

New member
אי אפשר להסביר

אני לא יודעת מיהם טובי המומחים שאמרו לך שיהיה בסדר ועל מה הם מסתמכים....
תראי, כמובן שאם אין ברירה אחרת אז אין ברירה. אבל אם יש לך אפשרות אחרת, אפילו מטפלת שתבוא אליכם הביתה בהתחלה לכמה שעות בעיניי עדיפה על גן.
שבועיים זה כלום זמן וכדאי לנסות להשאיר אותו בבית, בסביבה מוכרת ובטוחה ולא לגרום לטלטלה רגשית נוספת כל כך מהר.
 

year of the cat

New member


המומחים דווקא ממליצים להשאיר את הילד בבית כמה שיותר..
כאמור, אם אין ברירה אז אין ברירה
אבל "יהיה בסדר" זה מאוד מורכב
למה קוראים בסדר? אחר כך קשה עד בלתי אפשרי לקשר התנהגויות מסויימות לניתוקים האלה

בדרך כלל נשארים עם הילד בין שלושה חודשים לחצי שנה, בהתאם לחופשת הלידה המאוד מאוד קצרה הנהוגה בארץ
יש הנשארים עם הילד בבית לפחות שנה

שבועיים זה קצר מאוד מאוד לפי כל קנה מידה
 
האנשים שהתייעצתי איתם

הפסיכולוג של בית הילדים, הוא אמר שהילד קטן ואנחנו באים בדיוק בזמן גבולי מבחינת ההתפתחות ההבנה שלו
מנהלת בית הילדים (אני לא יודעת מה המקצוע שלה) אמרה שלא תהיה בעיה.
שניהם אמרו שאני לא צריכה לשנות את התכניות שלי
אחת המרצות שלי שהיא עובדת סוציאלית (שלא מתמחה באימוץ) אמרה שיהיה בסדר, ושעצם זה שאני שוקלת את הדברים מוכיח שטובת הילד לא תפגע.
והעו"ס שלנו מטעם השירות למען הילד עיקמה פרצוף אבל לא אמרה חד משמעית זה לא אפשרי.

תמיד יש ברירה, זה עניין של סדרי עדיפויות. אני לא חושבת שייגרם פה נזק בלתי הפיך, אבל כן יכול להיווצר בלבול שיגרום לתהליך ההתאקלמות להיות קשה יותר.
 

יסמין@

New member
המשפט שהוא

אמר ממש לא ברור כשהוא מתייחס לתינוק בן חצי שנה: "הוא אמר שהילד קטן ואנחנו באים בדיוק בזמן גבולי מבחינת ההתפתחות ההבנה שלו". קודם כל, לא מדובר בילד, אלא בתינוק. תינוק בן חצי שנה. איך אפשר להסביר במילים תוכן מורכב לתינוק בן חצי שנה? הקביעה שלו נראית לי תמוהה ביותר.

מה שחשוב הוא מה את מרגישה וחושבת.
האם לדעתך, תינוק בן חצי שנה, ששהה במוסד חצי שנה, שעבר כל מיני טראומות מסוגים שונים, מספיק לו שבועיים כדי להרגיש שהוא נמצא במשפחתו והגיע לביתו? והאם הוא יוכל להבין שהמוסד הבא שהוא מועבר אליו לאחר שבועיים אינו כמו המקום שבו שהה במשך חצי שנה?

ולגבי נזק בלתי הפיך. איך אפשר לדעת? הרי זה לא הסרט "דלתות מסתובבות" שאפשר לראות את שני התסריטים: מה יקרה אם תבחרי בX ומה יקרה אם תבחרי בY. לכל בחירה יהיו תוצאות אחרות. את צריכה לחשוב איזו בחירה תהיה הטובה ביותר עבור בנך. בוודאי שמדובר בסדרי עדיפויות. תחשבי במי צריך להתחשב הכי הרבה, מי צריך להיות בראש סדר העדיפויות.

מאחלת לבנך ולך הצלחה וחיים נפלאים
 

אמא193

New member
בהחלט יכול להגרם נזק בלתי הפיך

בשבועיים לא נוצרה שום התקשרות ואת כמו מטפלת במשמרת בבית הילדים. חושבת שטעות להכניס למעון וגם עבורך מאמצת ילד ועוד ילד שני צריכה להתפנות לתינוק ולילד שלכם בבית ולמען עצמך וגם להמשיך ללמוד... נראה לי שאת מעמיסה על כולכם ובמילא לא תהיי פנויה ללמידה ורק תהיי עם רגשות אשם ומחשבות אם גרמת נזק או לא. קחי את הזמן תהיי איתו תכירי ותהני לגדל אותו והלימודים יחכו לך... הוא לא יחכה ואחרי ההתלבטות שלך כל בעיה וקושי שיהיה לו תקחי לרגשות אשם ולא תרויחי כלום.
מאד מוזרה לי תגובות הפסיכולוג ומנהלת בית הילדים
 

אמא193

New member
אולי בעלך יכול לקחת חופשה

היום אפשר לחלק את חופשת הלידה בין שני בני הזוג.
 

יסמין@

New member
מסכימה. אי אפשר להסביר

גם לילד יותר גדול אי אפשר להסביר (אני מתכוונת בגיל 2-3 ואולי גם יותר). וחוץ מזה, מה שחשוב כאן אינו ההסבר הרציונלי אלא התחושה.
באוניברסיטה אפשר לדלג על סמסטר וגם על שנת לימודים וללמוד בעוד סמסטר\שנת לימודים. הרי לא מדובר בלימודי חובה... וגם אני לא יודעת מיהם טובי המומחים. לא יודעת למה הם מומחים, לא נראה לי שהם מבינים באימוץ...
 

fatfat

New member
"הוא יהיה בסדר"

כי סביר שבתור ילד שהתרגל לעבור הרבה ידיים מטפלות היא לא יפגין מצוקה או קשיי הסתגלות, אלא להיפך, "כאילו" ייקלט חלק ויסתגל במהירות, אבל מה זה יעשה לנפשו הרכה, ליכולת שלו להתקשר, לחרדת הנטישה את זה רק ימים יגידו.
 

משתפרת

New member
את שואלת איך להסביר לתינוק...

כולנו עונים לך על שאלה אחרת, כל התשובות הן שאם ממש אין ברירה- מעבירים את הילד למשפחתון, אבל עדיף (בעצם חיוני) להשאר איתו.
נראה שאת ההחלטה כבר לקחת, ואת מבקשת לדעת איך להקל על התינוק. אז זהו שאין דרך. מדובר באדם קטן שביחד עם ניתוק חבל הטבור נותק מהקשר הכי ראשוני שלו, הקשר לאם שהרתה אותו. אפילו אם טופל נפלא בבית הילדים, הדמויות המטפלות התחלפו במשמרות השונות ובימים השונים. לא היתה לו דמות מרכזית להתקשר אליה, לדעת שהיא תמיד שם עבורו, שהוא יכול לבטוח בה. ואז נותק גם מהסביבה הזו שהכיר ועבר אליכם. התקופה הראשונה ממש חיונית כדי שיכיר אתכם היטב, שיבין שאתם שם עבורו תמיד, שילמד להתקשר רגשית. אינני יודעת מי ה"מומחים" שיעצו לך, אבל זה ממש הפוך מכל מה ששמעתי במשך שנים ארוכות של חשיפה לעולם האימוץ. נהפוך הוא, ההמלצה הגורפת היא לצמצם גירויים, להמעיט בחשיפה לדמויות אחרות ולתת לילד מה שיותר זמן עם הדמויות ההוריות כדי לגרום לו להתקשר אליהן. המעבר למשפחתון יציב אותך ואת בעלך בעמדה של עוד מטפלים, ביחד עם המטפלות במשפחתון. אולי אתם תהיו נוכחים יותר שעות, אבל עדיין תהיו חלק מצוות, כמו המטפלות בבית הילדים. והוא יחזור למצב נפשי בו אין לו אובייקט יחיד (או משפחה מצומצמת) שהם ורק הם שלו. זה נסיון החיים שלו, ואין דרך להסביר לו את ההבדל ביניכם- שנוכחים ונעלמים (הרבה לפני שנוצר אצלו אמון מלא בכם ובכך שנוכחותכם עבורו היא ענין של קבע)- לבין המטפלות במשפחתון, ולבין המטפלות בבית הילדים.
החופשה שהאוניברסיטה נותנת לך נשמעת לי דרקונית, אולי אפילו לא חוקית. הייתי בודקת את זה שוב. והיה אם אכן אין דרך להאריך את החופשה שלך מהלימודים ואם חיוני לך לחזור ללימודים כעת, על בעלך לקחת את חופשת הלידה ולהשאר עם הילד לפחות בשבועות הקרובים. אין ספק שזה יעלה לכם בחלק ממשכורתו ואולי בפגיעה במעמדו בעיני המעסיק, אך זה יכול לחסוך הרבה בהוצאות על טיפולים בעתיד.
 

יסמין@

New member
מסכימה מאוד. ובקשר לחופשה מהאוניברסיטה

פותחת השרשור סיפרה שהיא סטודנטית. כלומר, היא לא עובדת באוניברסיטה, האוניברסיטה לא המעסיק שלה. היא לומדת ויש לה חופשה כלכל הסטודנטים/יות. אז לא מדובר במשהו דרקוני או לא חוקי. זו לא חופשת לידה ממקום עבודה. ולימודים באוניברסיטה הם בחירה: מי שרוצה ללמוד באוני' צריכה להירשם, לעמוד בתנאים ולשלם המון כסף. ואפשר תמיד להתחיל או להמשיך ללמוד בסמסטר הבא או בשנת הלימודים הבאה. כל מבנה הלימודים הוא סמסטריאלי וממש לא חייבים להתחיל ללמוד מייד בסמסטר הראשון. אפשר להתחיל ללמוד בסמסטר השני, אפשר להתחיל ללמוד בשנת הלימודים הבאה וכו'. כלומר, מדובר בבחירה. ושוב, זה לא מקום עבודה, אלא מקום לימודים מבחירה.
 
סטודנטית אינה רק סטודנטית לתואר לראשון

על פי צורת הניסוח אני מניחה שהשואלת היא סטודנטית לתארים מתקדמים, שזו מעין עבדות חדשה בימינו אלו, בכל העולם.

השאלה היא האם הארכת ה"חופשה" תשפיע "רק" על יכולת ההשתכרות שלהם, או שתגרור אחריה ביטול כל מה שנעשה עד כה, וחובה להתחיל מחדש את התואר כאילו לא נעשה דבר עד כה.
אנחנו מחוץ לישראל יותר מדי זמן מכדי שאוכל לתת עצה בפועל לגבי הסיטואציה באוניברסיטה, אך אני חוששת שזה תלוי בעיקר ברצון הטוב של המנחה.
מנסיונינו שלנו לאורך השנים בעבודתו של אוריאל בשלבים שונים בקריירה במקומות שונים בעולם, העבודה באקדמיה (החל ממסטר ועד היום) נוחה מאוד מבחינת גמישות השעות והיכולת לעבוד מהבית (אך גם זה תלוי הרבה בתחום המחקר).
מכיוון שכמו כולם, גם אני חושבת שעדיף לדחות את ההכנסה למסגרת חוץ-ביתית, אולי כדא לנצל אותה גמישות לעבודה בתנאים שלאחרים יראו כחופשה בבית, אך בפועל יהיו קשים הרבה יותר מאשר ללכת לאוניברסיטה בשעות העבודה המקובלות.
זו מערכת של איזונים, ואיבוד שנות מחקר עבור חודשיים נוספים בבית עלול להיות מחיר יקר ולא הפיך במקרים רבים.
 

יסמין@

New member
אין

לי מושג מה המצב "במקומות שונים בעולם". יש לי מושג במה שרלוונטי לשרשור זה, משום שפותחת השרשור היא סטודנטית בארץ.
יש להבחין בין 2 מצבים: האם היא לומדת באוני' (ולא משנה באיזה תואר) או עובדת באוני' (מתרגלת, עוזרת מחקר, עוזרת הוראה וכו')
א. אם היא לומדת ולא עובדת באוני', לא משנה התואר: לא מתאימים דברייך על "עבדות חדשה". היא משלמת כל שנה שכר לימוד ולומדת לפי בחירתה. יש אפשרות לדלג על סמסטר, להתחיל ללמוד בסמסטר השני, אפשר לקחת שנה הפסקה ולהמשיך בתואר. במצב כזה היא לא מקבלת חופשה מהאוניברסיטה משום שהאוני' אינה המעסיקה שלה. לכן היא לא מקבלת מהאוני' חופשת לידה.

ב. אם היא עובדת באוני', והאוני' היא המעסיקה שלה וכפי שניסחת זאת "העבודה באקדמיה" "ללכת לאוניברסיטה בשעות העבודה המקובלות" (ולזה כנראה התייחסת בדברייך על "עבדות חדשה") - על פי החוק עליה לתת לה חופשת לידה שאורכה כאורכה של חופשת לידה במדינת ישראל בכל מקצוע. לא ייתכן שהאוני' כמעסיקה תעבור על החוק ותיתן לה חופשת לידה בת 4 שבועות בלבד.

אני מכירה כמה אימהות שעובדות באוניברסיטאות ובמכללות בארץ, ובמהלך עבודתן ילדו או אימצו. והן קיבלו חופשת לידה סטנדרטית לפי החוק ואף אחת מהן לא סבלה מ"איבוד שנות מחקר".
 
אוי, יסמין

זו הפרדה כלכך נוחה בין סטודנטית למי שעובדת באוניברסיטה, רק שבתארים מתקדמים יש זהות בין השניים. סטודנטים הם סגל זוטר, והם מוגדרים כסטודנטים ולא כעובדי אוניברסיטה.
מכיוון שהחלוקה שלך אינה כה ברורה מאליה, גם כל השאר אינו ברור מאליו.
לכן, המצב נזיל הרבה יותר ממה שאת מתארת, ומשתנה בצורה מדהימה מאחד לשני בתאם לשלב לימודי, שלב מחקרי, אוניברסיטה, פקולטה, קבוצה, נושא, מנחה.
מעבר לזאת, פשוט אין לי כח להכנס לכך.
 

יסמין@

New member
רק חלק מאוווווד קטן

מהסטודנטיות/ים לתארים מתקדמים שייכות/ים לסגל הזוטר.
זה פשוט לא נכון (לפחות באוניברסיטאות בארץ, שהן רלוונטיות בשרשור זה) "שבתארים מתקדמים יש זהות בין השניים".
 

יסמין@

New member
דוגמה מייצגת: אוניברסיטת ת"א

מהאתר של אוני' ת"א, הדף של ארגון הסגל הזוטר:
http://www.zutar.org.il/employment-information/pregnancy-information
* חופשת הלידה היא בת 14 שבועות
* אין להעסיק עובדת במהלך חופשת הלידה.
* במקרה של אימוץ של ילד עד גיל 10 קיימת זכאות מקבילה ללידה

ובדף אחר העוסק להריון ולידה או למילואים של הסגל הזוטר, בהקשר למילגות, כתוב כך
http://www.zutar.org.il/2012-02-21-10-15-25

"הריון
נוהל התאמות והארכות מלגה לתלמידות-מחקר הרות ויולדות
במהלך התקופה התקנית לתואר השני או השלישי

מי זכאי?
מלגאיות שהיו בחופשת לידה, או בחופשה לרגל קבלת ילד לאימוץ במהלך תקופת המלגה.
לפי הנוהל החדש (מצ"ב) מלגאית שיולדת לא תופסק מלגתה במהלך 14 שבועות, ואף תהיה זכאית להארכת תקופת מלגה נוספת למשך 14 שבועות בגין כל לידה"
 

KallaGLP

New member
לא תמיד.

מי שלומד על מלגה אין לו אפשרות לקחת חופשה מהלימודים. אני למדתי לדוקטורט עם מלגת נשיא, למשל, והיו לי בדיוק 4 שנים לגמור את התואר, כולל כל הקורסים וכתיבת העבודה עצמה (סדר גודל של ספר ענק), אחרת הייתי נאלצת להחזיר את כספי המלגה. אין לי מושג אם זה המצב של פותחת השרשור וייתכן שבמקרה שלה אין מניעה לקחת חופשה, אני רק אומרת שאכן ישנם מצבים שבהם סטודנטים צמודים מאוד ללוח זמנים לחוץ ולא יכולים להרשות לעצמם לקחת הפסקות לימודים.
 
למעלה