yeshpitaron
New member
מתלבטת....
רוצה לנתק קשר עם הבן שלי וכלתי גם אם לא אראה אותם ואת נכדי לעולם. מתלבטת אם למחוק אותם מעל פניי למרות שבני יקירי וכמו כל אם, ילדיה עולמה כך הבן האהוב שלי אבל עדיף לי שיחיה עם בחירת לבו בשלום ולא לגרום לו להיות בין הפטיש לסדן....
אולי הראי שלי סדוק או שבור ואני רואה לא נכון אבל הרגשות שלי במקום ואני לאחרונה חשה בלבי בכל פעם שמתעורר בי צער או מחשבה על סיטואציות מסוימות....רגישות יתר או לא זה קיים. אולי אתרגל בנתק וגם הנפש תשקוט.
נמאס לי לחלוטין מהזוג הזה. יש המון דברים שלא אביע בוודאי לא כאן ומטעם ברור גם כי אלה נגיעות בלבד שלא נותנות תמונה שלמה....
לא משנה מי מהם אבל אחד מפרה את האחר לעוד טעות ועוד טעות ואני מתחרפנת. אגב, הכחשה שגורמת לאדם להרגיש מפגר פוגעת מהודאה.
אוהב אותו מרחוק את הבן היקר...
הנכדים כך או כך מושפעים מההורים ולאן שנושבת הרוח יכוונו לצערי הרב כי גם הם אמורים היו להיות עוד ממתק בחיים. אז אשלים עם הדיאטה כדיאטה רפואית....
ההחלטה עלתה לא פעם ולא מצאתי מלבדה פתרון.
גם אם אני אשמה (ולא אכנס למי עכשיו באמת אשם ולמה ההערה וכו') אני לא מסוגלת למצוא עוד! עוד דרך לחיות בשלום. אז עדיף לי כי אני באמת ובתמים מעדיפה שיחיו בשלום וישמרו על הזוגיות שלהם.
יש לי חיים טובים ומלאים. אני מאוד עסוקה ואולי מעשית יקל עליי ואוכל להקדיש זמן עבורי נטו מכניסה לראש מעכשיו שלא כדאי לבזבז זמן על לא ילדיי, כסף שארוויח לכיסי ויעשה לי עוד טיול או שנת לימודי ובריאות....
נכון גם הנתק עלול לגרום לי צער צורב וקשה אבל עדיף מלחוש אשמה על מה שקורה שם. עדיף מלהיות בכל פעם בסיטואציה מרגיזה או מביכה. אני יודעת שקורים שם דברים שלא אני מעורבת בהם אבל כבר לא מעניין אותי. אני לא רוצה להיות חלק לא פעיל ולא סביל.
חושבת על זה ביני לביני ברצינות רבה....
רק שיתפתי מחשבה.....
רוצה לנתק קשר עם הבן שלי וכלתי גם אם לא אראה אותם ואת נכדי לעולם. מתלבטת אם למחוק אותם מעל פניי למרות שבני יקירי וכמו כל אם, ילדיה עולמה כך הבן האהוב שלי אבל עדיף לי שיחיה עם בחירת לבו בשלום ולא לגרום לו להיות בין הפטיש לסדן....
אולי הראי שלי סדוק או שבור ואני רואה לא נכון אבל הרגשות שלי במקום ואני לאחרונה חשה בלבי בכל פעם שמתעורר בי צער או מחשבה על סיטואציות מסוימות....רגישות יתר או לא זה קיים. אולי אתרגל בנתק וגם הנפש תשקוט.
נמאס לי לחלוטין מהזוג הזה. יש המון דברים שלא אביע בוודאי לא כאן ומטעם ברור גם כי אלה נגיעות בלבד שלא נותנות תמונה שלמה....
לא משנה מי מהם אבל אחד מפרה את האחר לעוד טעות ועוד טעות ואני מתחרפנת. אגב, הכחשה שגורמת לאדם להרגיש מפגר פוגעת מהודאה.
אוהב אותו מרחוק את הבן היקר...
הנכדים כך או כך מושפעים מההורים ולאן שנושבת הרוח יכוונו לצערי הרב כי גם הם אמורים היו להיות עוד ממתק בחיים. אז אשלים עם הדיאטה כדיאטה רפואית....
ההחלטה עלתה לא פעם ולא מצאתי מלבדה פתרון.
גם אם אני אשמה (ולא אכנס למי עכשיו באמת אשם ולמה ההערה וכו') אני לא מסוגלת למצוא עוד! עוד דרך לחיות בשלום. אז עדיף לי כי אני באמת ובתמים מעדיפה שיחיו בשלום וישמרו על הזוגיות שלהם.
יש לי חיים טובים ומלאים. אני מאוד עסוקה ואולי מעשית יקל עליי ואוכל להקדיש זמן עבורי נטו מכניסה לראש מעכשיו שלא כדאי לבזבז זמן על לא ילדיי, כסף שארוויח לכיסי ויעשה לי עוד טיול או שנת לימודי ובריאות....
נכון גם הנתק עלול לגרום לי צער צורב וקשה אבל עדיף מלחוש אשמה על מה שקורה שם. עדיף מלהיות בכל פעם בסיטואציה מרגיזה או מביכה. אני יודעת שקורים שם דברים שלא אני מעורבת בהם אבל כבר לא מעניין אותי. אני לא רוצה להיות חלק לא פעיל ולא סביל.
חושבת על זה ביני לביני ברצינות רבה....
רק שיתפתי מחשבה.....