שינוי בפרוש של סיטואציות
הוא לא קבלה מוחלטת של כל דבר שקורה.
לכל סיטואציה יש שני צדדים, או יותר. אני מניחה שגם להם יש צד, וגם הם מפרשים בצורה מסויימת כל מיני התנהגויות שלך כלפיהם.
הבעיה היא, שכשלא מדברים על מה שקורה ולא מבינים את הכוונות של הצד השני, הרבה פעמים נוצרת פרשנות מוטעית שמובילה לפעולות תגובה של הצד השני שלא מתאימות לנו, ואלה גוררות תגובות מהצד שלנו שלא מתאימות להם, וכן הלאה.
אם מוסיפים לזה את העובדה שלא תמיד באים (שני הצדדים) עם ראש פתוח ועם ההבנה שאנשים אחרים יכולים להיות אחרים מאיתנו, עם סדר עדיפויות שונה ודרכי פעולה אחרות משלנו, ושזה בסדר שזה ככה – הדרך לסמאטוחה של טעויות היא מאוד קצרה.
הפרשנות שלנו היא שלנו. לא תמיד היא נכונה להבנת הסיטואציה, ובטח שלא לפתרון.
אולי תלכו לטיפול משפחתי, כל אחד ידבר על מה שמפריע לו, תאווררו את מה שיושב על הלב, תבינו יותר מאיזה מקום בא השני ותיצרו יותר נכונות לקבל גם את הרצונות ודרך הפעולה של השני.
