מתלבט האם ואיפה לעשות דוקטורט

[חייבתלהגיב]

אם אתה מעוניין להגר לקנדה,

זו דרך לא רעה. כמו שאמרו, צריך למצוא עבודה, אבל לפחות באופן שבו המערכת שם בנויה כרגע, זו בהחלט אופציה סבירה (אתה יכול לקרוא על זה באתרים הקנדיים המתאימים).

 

[קיפי סגול]

לגבי קנדה

לימודים עשויים לפתוח מספר דרכים להגר לקנדה. בפורום "עוברים לקנדה- הגירה" יוכלו לתת לך יותר פרטים אבל בגדול יש מספר אופציות:

- אם יש בן/בת זוג הם יכולים לקבל אישור עבודה זמני (מותנה בכך שויזת הסטודנט שלך תשאר בתוקף) שמאפשר עבודה אצל כל מעסיק. המעסיק יכול לתת לבן/בת הזוג הצעת עבודה קבועה (כלומר, בלתי מוגבלת בזמן) שמוסיפה הרבה נקודות להגירה וכמעט מבטיחה קבלת תושבות קבע (PR)
- לאחר סיום הדוקטורט תוכל לקבל רשיון עבודה לתקופה של עד שלוש שנים (post-graduate work permit). בזמן הזה תוכל למצוא מעסיק שייתן לך הצעת עבודה קבועה. דוקטורט+ הצעת עבודה נותנים לא מעט נקודות להגירה.
- לחלק מהפרובינציות של קנדה יש מסלולי הגירה יעודיים (provincial nominee programs) למי שסיים דוקטורט (או אולי אפילו נמצא באמצע דוקטורט) באותה פרובינציה ומעוניין להשתקע בה. אני לא מעודכן לגבי אילו פרובינציות מציעות כרגע מסלולים כאלו.

הדיסקליימר הרגיל שלי: דוקטורט הוא מסלול ארוך ותובעני. הוא אמנם פותח אופציות להגירה כאמור למעלה (נכון להיום. אף אחד לא מבטיח שב 4-5 שנים עד שתסיים הקריטריונים להגירה לא ישתנו). זה מסלול שכדאי להיכנס אליו רק אם אתה מעוניין בכל מקרה לעשות דוקטורט - אבל דוקטורט הוא לא תוכנית הגירה.
בנוסף, י אופציות התעסוקה למסיימי דוקטורט בכלל ובקנדה בפרט מצומצמות למדי (וזה נכון למיטב ידיעתי גם לביולוגיה- למרות שעברו כבר בערך 20 שנה מאז שעסקתי בביולוגיה) . מהרבה בחינות דוקטורט סוגר אופציות ולא פותח.

כמו שציינו למעלה גיל הוא פקטור שמשפיע לרעה על הסיכוי להגר, אם כי דוקטורט+הצעת עבודה יפצו על ירידת הניקוד כתוצאה מעליית הגיל.

בדבר אחד אני לא מסכים עם ANZ: גם בארה"ב למיטב ידיעתי הגירה היא בסמכות פדרלית ולא בסמכות כל מדינה בנפרד.

 

[ANZ1]

רק הסבר למה שכתבתי

חשבתי שהייתי ברור
מה שהתכוונתי זה שמי שרוצה להגיע ללמוד כדי להגר, כדאי שיחליט קודם איפה הוא רוצה לגור, לא שארצות הברית אלו 50 מדינות עצמאיות (למרות שבשנים האחרונות יותר ויותר מדינות מדברות על עצמאות, למשל קליפורניה וטקסס).
ואגב בעיני זה אחת הדרכים אם לא היחידה האפשרית היום,
אם נוריד דברים לא מוסרים וחוקים כמו חתונה עם אזרחית,
ואם נוריד דברים לא אפשריים לרוב האנשים כמו השקעות ענק,
ואם נוריד את הדרך הכמעט יחידה שהיא לא לימודים וזה מציאת עבודה, שזה אפשרי בעיקר רק למומחים הייטקים, כך שלרוב האנשים שהם לא מילונרים או יכולים או רוצים להתחתן לימודים זה האפשרות היחידה.

 

[קיפי סגול]

ההחלטה איפה לגור היא יותר ברמת ה country

מאשר ברמת הפרובינציה/ סטייט. לימודים יכולים לעזור להגר לארץ שבה למדת אבל זה ממש לא מחייב להישאר באותה עיר או אפילו באותה מדינה. בצפון אמריקה ניידות בין מקומות שונים היא מאד מקובלת (בודאי בעולם האקדמי).אנשים עוברים בין מדינות/פרובינציות ואזורי אקלים ומצד אחד של היבשת לצד השני.

סתם כמה מקרים שאני מכיר אישית (מהזיכרון): אנשים שעברו ממיזורי לוושינגטון, מניו-יורק לאריזונה, מאריזונה לטקסס ומשם לניו-יורק, מאורגון לטקסס, מאורגון לטנסי, מקונטיקט לטקסס, מטקסס לג'ורג'יה, מאונטריו לקולומביה הבריטית, אונטריו לקוויבק, מניטובה לאונטריו, אלברטה לאונטריו...

 

[קרפלעך]

איך דוקטורט סוגר אופציות?

ומה עדיף במקום זה?

 

[קיפי סגול]

הכוונה מבחינת עבודה

עם דוקטורט אתה overqulified להרבה דברים, נהיה יותר קשה לשנות כיוון ולעשות דברים לגמרי שונים (כיון שאתה עם התמחות מאד ממוקדת ובלי נסיון של ממש ב"עבודה של גדולים").
צריך לזכור שהעולם האקדמי היום הוא לא מה שהיה פעם וקשה למדי לקבל משרה במסלול קביעות גם אחרי פוסט או שניים.
כמובן, בביולוגיה יש גם משרות במכוני מחקר שונים, בתי"ח, תעשיה וכו'. מהבחינה הזו ארה"ב עדיפה. קנדה היא לא ממש מעצמה ואין הרבה תעשיית ביוטק, למשל.

 

[קרפלעך]

בסוף אני כבר לא בטוח מהשרשור הזה מה עדיף

דוקטורט בארץ, דוקטורט בחו"ל, או בכלל לא לעשות דוקטורט אלא לחפש עבודה. יש פה כמה תגובות סותרות

 

[Gidi Shemer]

זה די צפוי, לא?

 

[ANZ1]

אני מאד מאוכזב מעצמי

אני בדרך כלל מאד רהוט ומצליח להעביר את הרעיונות שלי,
לדעתי בתמצות, בגלל שאתה רוצה להגר ולא בהכרח לעשות דוקטורט,
תתחיל בחיפוש עבודה, הסיכוי שתצליח נמוך, אם תצליח פתרת את הבעיה שלך,
אם לא תצליח למצוא מעסיק שירצה להעסיק אותך ולהוציא לך ויזה תעבור לתוכנית לימודים באותה מדינה שאתה רוצה לגור בה.

אבל בכל שאלה שתשאל אנשים תקבל כמה תשובות שונות

 

[3rd CYR]

רק שיש עוד אנשים פה בפורום

זה שאתה רהוט זה נחמד, אבל למזלו של פותח השרשור יש כאן יותר ממגיב אחד ודעתך היא רק דעה אחת מתוך מקהלה של דעות ופרספקטיבות שונות ורהוטות לא פחות.
&nbsp
אם כבר חשבתי שאתה מאוכזב מעצמך שאתה יודע לקטר כשמאחלים שנה"ל טובה בספטמבר, אבל מתעלם מכשמאחלים לך שנ"ל טובה בפברואר.

 

[ANZ1]

סליחה, לא ראיתי את ההודעה ההיא שלך

 

[3rd CYR]

 

[אור302]

אולי אין סתירה בין האפשרויות

מה שבטוח זה שהכנת האפליקיישנס תיקח אכן חודשים ארוכים. מעבר לכך, הכול פתוח. אתה יכול להתחיל דוקטורט פה, אם זה זמין לך, ובמקביל גם לחפש עבודה בחו"ל וגם לנסות להתקבל ללימודים בחו"ל. אם תתקבל תוכל לבחור. אם תיסע לחו"ל, איש לא מונע ממך לחפש שם עבודה במקביל באופן פחות רשמי. ודאי יהיה קל יותר להתראיין כשאתה גר שם. אם תקבל הצעה, יוציאו לך ויזת עבודה (הכול תלוי במעסיק) ותרד מהלימודים. זה אגב קורה לא מעט בקרב מקומיים לפחות: דוקטורנטים למחשבים שהפכו משרת סטודנט בהייטק למשרה מלאה במקום לימודים וגם בתחום אחרים.

 

[רוקד עם שבלולים]

אני הייתי בעמדה כמעט זהה לשלך,

סיימתי תואר שני בביולוגחה בגיל שלושים. התקבלתי לדוקטוראט במלבורן, אספתי את חפציי ואת זוגתי, והיום אנחנו אזרחים אוסטרליים מרוצים

. אז מנסיוני האישי אני ממליץ - כמובן שאין לי בסיס להשוואה עם מדינות אחרות, כי לא היגרתי אי-פעם לקנדה או, חלילה, ארה"ב

&nbsp
אם יש לך שאלות נקודתיות לגבי אוסטרליה אשמח לענות.