מתמוטטת.

sapironet22

New member
מתמוטטת.

אוקיי אז ככה....אתם מכירים את זה שאתם רוציפ\ם שיראו שיש לכן חיים מעניינים, שאתן עסוקות, שיש לכן עם מי להתכתב באס אמ אסים שמתקשרים אלייכן, שיראו שיש לכם חבר/ה? למה זה? נמאס לי כבר.. אני מרגישה לא מעניינת. אני רוצה להיראות עסוקה, אניר וצה חבר [ לא בגלל זה אני רוצה] אבל אני רוצה שיראו שיש לי עם מי להתכתב באס אמ אסיםפ שאני מכירה אנשים.. בנות, מישהי כאן מכירה אתזה שאתן ממש רוצות חבר ובחיים לא היה לכן.. ואני מרגישה לא מעניינת.. ואני ואני מרגישה לבד.. ולמה אף אחד לא רוצה או רצה אותי אי פעם. נמאס לי מהחיים האלה. ידיד שלי כבר פעמיים אמר לי שאנילא מעניינת, ואני באמת מרגישה ככה. ויש לו מישהי שהוא יוצא איתה והיום הייתי איתו כזה בהפסקה ואז הוא התכתב אית הודיבר איתה. למה אני לא מכירה אנשים? נמאס לי.הוא לא ממש ידיד. סתם שלום היי בי. מעבר להמון סיבות שאני רוצה אהבה חבר, אני רוצה שיראו שיש לי חבר, שיש לי חיים מעניינים. בתלכס? יש לי חיים משעממים. לא פלא שאף אחג לא רוהצ אותי אולהיות איתי ושאין לי בקושי חברות. אני מרגישה לא מעניינת. היום מישהו מהכיתה שלי אמר לי שאני לא מעניינת, פעמיים כבר. וממש נעלבתי. כי זהנ כון. ונמאס לי . אין לי מה לענות. אני כל כך חסרת ביטחון שאין לי מה לענות. אני רוצה להיראות עסוקה, שיהיה לי חבר [ כמובן שלא בגלל זה אני רוצה חבר ] אבל אני רוצה שיראו, שידעו שיש לי חבר. שיש לי עם מי להתכתב,עם מי לדבר. שיראו שמתקשרים אליי למרות שלא חח ואני כל כך לבד . היום הלכתי עם מישהו מהכיתה לכיוון הבית, ואז הוא דיבר עם מישהי שהוא יוצא איתה כנראה ככזה זה נשמע.. והוא ראה שקינאתי אבל הוא לא מוצא חן בעייני.. קינאתי כי לי אין. כי לי אין במי להיאחז. ולבד אני לא יכולה. לא מסוגלת. אני מתמוטטת. יש מישהו בכיתה שמסתכל עליי ... אבל.. הרבה פעמים תהיתי.. אם זה רק בקטע של ידידות והכל. אנחנו מדברים בקטנה כזה.. אבל יש לו הרבה ידידות שהוא ככה. הוא חרמן כזה... לא יודעת להסביר.. אני לא רוצה להשלות את עצמי...את האמת? אני לא רואה את עצמי איתו בשום מצב בעולם כי אני ממש לא נמשכת אליו והוא לא הטעם שלי..וגם האופי שלו..... בסדר... קצת מעצבן.. אבל עדיין...א ם הוא לידי נגיד מנשק מישהיומחבק אותה ומתחנף אליה לידי אז זה גורם לי לחשוב שהוא רוצה שאני אקנא... ומצד שני.. אבל באמת אני מקנאה קצת.. אבל לא בקטע שהוא נישק אותה.. אלא בקטע של התשומת לב. ... אני ילדה שממש זקוקה לתשומת לב.. אז אולי בגלל זה אני מקנאה? איזה מוזרה אני חחח.... אני לא אוהבת אותו נכון?אני יודעת שמבטים יכולים להטעות, והרבה . אבל לא יודעת.. הוא מציק לי כזה בקטנות.. אבל הוא דיי עושה את זה לכולן..ככה ש... וחוצמזה הוא כבר פעמיים אמר לי שאני לא מעניינת אני באמת מרגישה כאת\=
 
הי

עצה - תפסיקי להגיד לעצמך ולסובבים אותך שאת לא מעניינת ! זה לא לטובת העניין. חוגים, קורסים ופעילויות העשרה בשעות הפנאי הם הזדמנות טובה לפגוש אנשים חדשים, לפתח תחומי עניין ולהעשיר את עצמך... את פעילה באיזושהיא מסגרת כזו ?
 

sapironet22

New member
תודה רבה, אתה

מקסים. כן אני רוקדת. דיי חזרתי לריקוד עכשיו... למרות שאני לא מתמידה.. נורא קשהלי להתמיד.. לא רק בזה.. בהכל.. אני נותנת למצבירוח שלי להתמרן אותי.. לתמרן האם ללכת או לא.. כשלא בא לי, אני לא הולכת.. וזה יוצר פערים.. ואי אפשר ככה.. מה עושים?
 
../images/Emo201.gif

את כותבת שאת מרגישה לא מעניינת, ואת מדברת על בטחון עצמי נמוך. התחושה הזאת שלך שאת לא מעניינת היא חלק מהבטחון העצמי הנמוך שאת מדברת עליו, וחלק מדימוי עצמי נמוך שיש לך לגבי עצמך. ואלו הם חלק מהדכאון שתארת שאת סובלת ממנו. נשמע שנורא קשה לך לראות את הדברים היפים, הטובים, המוצלחים, המעניינים שיש בך. לא קל להרגיש ככה. אני חושבת שזה משהו שמאוד חשוב לעבוד עליו בטיפול, לנסות להבין אותו, וללמוד איך לראות בעצמך גם דברים שתוכלי לאהוב. מה קורה עם טיפול פסיכולוגי עכשיו?
 

sapironet22

New member
היי,

את תמיד מעודדת, את פשוט מקסימה- תודה :) אני נשארתי אצל הפסיכולוגית הקודמת.. ואנחנו עובדות על זה המון המון המון זמן. ואני לא רואה שיפור :(
 

sapironet22

New member
אה

ועוד משהו - דיי חזרתי לריקוד עכשיו...:):):) למרות שאני לא מתמידה.. נורא קשה לי להתמיד.. לא רק בזה.. בהכל.. אני נותנת למצבירוח שלי להתמרן אותי.. לתמרן האם ללכת או לא.. כשלא בא לי, אני לא הולכת.. וזה יוצר פערים.. ואי אפשר ככה.. מה עושים?
 
היי

קודם כל, אני שמחה לשמוע שחזרת לריקוד. איזה יופי. כל הכבוד לך שאת מצליחה לגייס כוחות ולהתחיל ללכת. אל תהיי קשה עם עצמך, רק עכשיו חזרת לזה, וזה בסדר שעדיין קשה לך להתמיד. תני לעצמך זמן. אני חושבת שאת צריכה להיות מאוד גאה בעצמך שאתץ מוצאת כוחות כן ללכת לפעמים, זה כבר שיפור. כתבת שההליכה שלך מושפעת ממצב הרוח. את יכולה לפרט קצת? את מתכוונת שכשיש לך מצב רוח רע את לא הולכת? ועוד שאלה: איך את מרגישה אחרי שאת הולכת? איך המצב רוח שלך אחרי הריקוד?
 

sapironet22

New member
היי=]

כן , ההליכה שלי מושפעת ממצב הרוח. זאת אומרת, כידוע מצבי הרוח שלי קיצוניים :S... המצב רוח שלי יכול להשתנות במהירות.. ואם פתאום יש לי מצב רוח רע, ואני עצובה.. אז אני לא הולכת, לא יוצאת מהבית, ונתקעת מול המחשב\טלווזיה. כן, כשיש לי מצב רוח רע אנילא הולכת \=\= אני פשוט לא מסוגלת לאסוף אתע צמי וללכת כשיש לי מב רוח רע. אחרי שאני הולכת אני מרגישה טוב =] וגם אחרי הריקוד.. המצב רוח שלי משתפר =]
 
היי ../images/Emo39.gif

אני חושבת שהתשובה היא במה שכתבת. אחרי שאת הולכת יש לך מצב רוח טוב (זה באמת מאוד הגיוני, כי פעילות גופנית יכולה לגרום לנו להרגיש טוב יותר וגם כי לעשות דברים שאנחנו אוהבים יכול לגרום לנו להרגיש טוב יותר). כלומר, אם תצליחי למצוא את הכוח ללכת לרקוד גם כשאת במצב רוח לא טוב, סביר מאוד להניח שאחרי הריקוד תרגישי טוב יותר. הבעיה היא כמובן איך למצוא את הכוח לאסוף את עצמך וללכת כשאת עצובה ובמצב רוח רע. אני חושבת שהידיעה שזה יכול לעשות לך טוב יותר, יכולה לעזור בזה. כשאת מרגישה ככה, עצובה, חסרת כוחות, במצב רוח רע, מתקשה מאוד למצוא את הכוח כן ללכת ולרקוד, תנסי להזכיר לעצמך שאת יודעת שהריקוד עושה לך טוב, ושעדיף ללכת לרקוד כדי לצאת מזה מאשר להשאר בתוך זה ולשקוע. תנסי למצוא את הכוח ללכת, אני חושבת שזה יוכל לעשות לך טוב...
 
למעלה