היי...הלו... השתגעתם???
היי..הלו... השתגעתם??? כולכם????? מישהו יכול לקום ולאמר ש...אם ההורים מסכימים אז זה בסדר...אלו יהיו נישואים מאושרים... ואם לא, אם הם לא מסכימים אז...אז זה דפוק? היי...הלוו... שימו לב באיזה פורום אתם נמצאים... מה להורים ולרגש של הילדים... לאהבה שלהם...למשיכה שלהם??? היי....הלווו... שכחתם? שכחתם שלא ההורים נכנסים עם הבחור או הבחורה למיטה? שכחתם ש...לא ההורים מתחתנים? מה קורה לכם? שכחתם שאלו לא חיי ההורים אלא חיי הילדים? כאשר בתי רצתה להינשא, באה לשאול לדעתי... ואני בעוונותיי, לא כל כך אהבתי את העלם ואפילו במידה מסוימת חשבתי ש...לבת שלי מגיע יותר. שאלה לדעתי, אמרתי לה פחות או יותר כך. אם היה מדובר בעניין עיסקי - אז יש מקום לשיקולים הגיוניים וכו´ ואז יש מקום לדעתי, לנסיון החיים שלי. אבל כאן? כאשר מדובר באמוציות? ברגש? מי אני שאומר לך אם להינשא לו או לא? הרי אני...אפילו לא נמשך אליו... לכי בתי, לכי לממש את אהבתך. רק דבר אחד ביקשתי, רק אחד. עשו הסכם ממון, לפני הנישואין, הסכם ממון שאולי הוא יאפשר לכם לחיות ביחד יותר טוב, ללא אילוצים... בנקיון. הרי מי אני שאוכל לקחת אחריות על מה שיתרחש בעתיד?? מי אתם??? הנביאים אתם או בני נביאים? איך יחיו בני-הזוג עם עצמם אם לא יממשו את אהבתם? מה יעבור להם כל הזמן בראש? בכל משבר שייתקלו בו בעתיד? בכל קושי שיתעורר בנישואים האחרים שיהיו? ו...האם יוכלו לסלוח להוריהם?? ולך לי123. אימרי להם בבקשה, אימרי להם שיממשו את אהבתם! שיחבקו אחד את השני...שיאהבו, ממש, חזק... ושיאמרו להורים - כן, אנחנו אוהבים, אנחנו רוצים לחיות ביחד ואתם- אתם אין לכם כל זכות לחיות את החיים שלנו במקומנו! או שאתם מקבלים את אהבתנו, את בחירתנו או... שלא. אבל זו בחירתנו, זו אהבתנו אלה הם חיינו. ואתם ההורים יש לכם זכות רק, אבל רק לייעץ לנו, להביע דיעה... וגם זה בזהירות... אבל שיהיה לכם ברור הורים יקרים, שיהיה לכם ברור טוב טוב! - אלו הם חיינו! - לא חייכם, זו אהבתנו! - לא אהבתכם ואין לכם זכות לאנוס את מחשבותיכם, דעתכם, אהבתכם או ...תיסכולכם עלינו. זה - לא!! ואני יכול כמעט להבטיח להם ולך שכאשר הם, ההורים, יראו את המוחלטות, את עוצמת האהבה, את אי-היכולת להפריד בניהם - אז יש סיכויים רבים שישלימו עם כך... ואם לא... הנכד/ הראשון... עושה את זה... וחוץ מזה, יהיה מה לספר לילדים, איך נלחמנו על אהבתנו... ולסיום, ציטוט מתוך הספר "הנביא" של חליל ג´ובראן שנדמה לי שאומר הכל... "ילדיכם אינם ילדיכם כי פרי געגועי החיים אל עצמם, באים המה דרככם אך לא מכם, חיים עמכם, אך אינם שייכים לכם, תנו לילדיכם את אהבתכם, אל לא את מחשבותיכם. כי לא לכם הגיגיהם. גופם ישכון בבתיכם, אך לא נשמתם, כי נשמתם מסתופפת בבית-המחר, שם לא תוכלו לבוא אף בחלומותיכם. אפשר לכם לחפוץ להיות כמוהם, אך אל לכם לעשותם כמוכם. כי החיים פניהם קדימה, לא אחור. אין הם מתרפקים על האתמול. אתם הקשת, ממנה, כחיצי חיים, ילדיכם שלוחים. הקשת מבחין בשובל על-פני נתיב הנצח, הוא ברצותו, כופף קשתכם, למען חיציו, הנורים למרחקים. התרצו לידיו המותחות קשתכם, כי אוהב הוא את החיצים במעופם, גם את הקשתות הנצבות דרוכות"
