נהג חדש פה! שלום לכולם

[springwolf]

נהג חדש פה! שלום לכולם

היי

אני יוסי שם בדוי, בשלהי ה-20 לחיי, והאמת שאני מתרגש לכתוב פה לראשונה.
לא יודע מה לקח לי כל כך הרבה זמן להגיע לפה..

ראשית, אני רוצה לומר שמקריאה ראשונית/שניונית/שלישונית פה אני מתרשם מהרמה הגבוה של החומר האנושי. תענוג חבר'ה. כיף לקרוא הודעות ותגובות כאלה.. ובא לי גם! אז באתי(-;

כי האמת היא, שזה קשה לי. מאוד. אני כבר כמה שנים טובות מנסה לשנות את המצב הזה, בכל מיני דרכים, ומכל מיני סיבות זה לא קרה עד עכשיו. ואני מוצא את עצמי אוכל תראש כל יום לעצמי וחושב "מה אם זה לא יקרה?", "כמה אני עוד יכול לסבול?" וכו' וכיו"ב
וכהנה מחשבות תבוסתניות.. והייאוש והמחשבות אוכלות אותי ומכלות אותי ולוקחות ממש את כל האנרגיה. אני מניח שזה לא ייחודי לי..

אז מקווה למצוא פה עצה, ונחמה, ואולי לתת בחזרה, וסתם שיחה טובה כי גם זה חשוב..

ובכמה מילים אספר על עצמי

כמוכם ,גם אני חסר ניסיון, וזה אומר בגדול שקיימתי יחסים מעט פעמים בחיי, לא הייתה לי חברה מעולם, וגם לי זה מפריע - עד מאוד אפילו.

הייתי חרדי חלק גדול מחיי, אחרי זה התגייסתי והייתי לוחם (אז לא הרבה פנאי..) ואחרי זה עוד כמה שטויות..

מאז הצבא אני מנסה להשלים פערים בתחום, ללמוד לדבר, לפלרטט, לגעת, להיות כזה ולהיות אחר.. זה תמיד נראה כאילו "וואו הנה! עשיתי את זה! אני מתקדם! פלירטטתי! דיברתי! התחלתי! נגעתי! הנה זה כבר קורה!". אבל זה לא קרה.

והנה מה שדפוק אצלי (ואולי אצל הרבה, לא יודע) - אף אחד בעולם לא יודע את זה. אני בנאדם נורמלי. אין לי ממש בעיות חברתיות.. יש לי המון חברים, טובים, גברים, נאמנים, אני אדם נחמד וכריזמטי-לעיתים ודי מצחיק ואנשים גם נוטים לחבב אותי, לכאורה.
ואני נושא את החבילה הזאת לבד, וזה תמיד שם, וזה מעיק וזה מציק ובלילות ובערבים ובסופי שבוע זה מדכא עד מוות.
אני לא נוהג לשקר או לעוות/לסלף את המציאות, אני לא מאמין בזה וחושב שלשקר זה ב-99.99% מהמקרים טעות אסטרטגית ולא צעד חכם. תהיה עצמך וזהו - זה מה שאני חושב.
אבל אני פשוט לא מצליח להביא את עצמי לחשוף את החרפה הזאת.. אני כל כך מתבייש בזה. באמת.
החברים שלי בטוח יודעים מה קורה ברמה כזאת או אחרת, אבל לא נראה לי שהם מתארים לעצמם שזה ככה. כי אני יודע להסתיר את זה יפה.. וכי מדי פעם יש איזה משהו על הפרק. מדבר עם מישהי בטינדר, אולי כבר בטלפון.. אבל זה עוד לא הגיע לפגישה אפילו.
אז אף אחד מהם, וגם לא מהמשפחה שלי, מעולם לא ראו אותי עם בחורה, והם לא טיפשים.

ובזמן האחרון זה עולה וגועש בפנים ומאיים למוטט את כל החומות האלה, של ברלין ושל סין, שבניתי בפנים.
כי אני בעבודה ובלימודים, פוגש מלא בנות - יפות, חמות, חכמות, נעימות, רגישות (אוהב אתכן בנות..) - כמוני בערך מינוס היופיP-;
..והדיסוננס בין התשוקה האדירה שזה יקרה כבר, בין מה שאני מרגיש כאהבה שלי, שנמצאת שם בפנים ומזמן כבר אמורה הייתה להתממש, לבין המציאות הזאת של "הנה עוד יום עבר ועוד לילה בודד מגיע" - בקיצור זה חרא ואני בטוח שאני לא צריך להרחיב, אני מניח שכולם פה יודעים בדיוק על מה אני מדבר.

אני לא יודע לשים ת'אצבע על "הבעיה", כביכול, וחשבתי שאולי בזה תוכלו אתם לעזור.. כל עצה תתקבל בברכה.

ושוב, שמח להיות פה, ואחלה שבוע לכולם!!

שלכם, יוסי שם בדוי

 

[Message inaBottle]

היי יוסי. ברוך הבא!

מניחה ש (בטח לא מגלה לך את אמריקה )
ה"בעיה" מתחילה אולי מכך שעברת מהחברה החרדית בה גדלת ,
לחברה עם התנהלות שונה לגמרי, לפעמים הפוכה.
מן הסתם קשה לך לשבור אמונות והרגלים ששורשו בך,
בשלבים בהם האישיות מתעצבת.
קשה לעבור מסגירות גדולה והמון טאבו לפתיחות.
לפעמים הפתוח הזה מסנוור ובלתי ניתן להכלה.

אם הבנתי נכון, כתבת שההתנהלות הכריזמטית, המצחיקה וה"חברית" שלך, מוגבלת רק לגברים. נשים /גברים = בני אדם
נכון שיש כמה נקודות שוני בין גברים לנשים אבל בגדול אם אתה חברותי, מצחיק, וכריזמתי, זה אמור לפעול על שני המינים .

אם חונכת שאסור להסתכל או לפנות לאישה, אז אולי זה עדיין נמצא שם אצלך, מושרש, האיסור הזה.
ואולי לא, אולי זה כלל לא קשור (או קשור קצת ).
אולי אפילו בלי להיות מודע אתה משדר לנשים "אל תתקרבו".
(נשבעת לך שבמשך שנים בלי לדעת, הסתובבתי עם קרניים שהתריעו בפני נשים וגברים גם יחד: נא לא להתקרב אלי!").

מציעה לך לנסות לברר עם עצמך מה עוצר אותך,
כתבת "הנה זה כבר קורה אבל זה לא קרה".
אז לך עם עצמך צעד, צעד,
נסה לזהות איפה בדיוק אתה נעצר,
מה באמת מונע ממך להתקדם.
------------------

בעניין מה שכתבת על "החומר האנושי כאן" תודה!
גם אתה נקרא אחלה! מקווה שתמשיך לכתוב כאן.

 

[springwolf]

היי mia"b!

תודה לך על התגובה! הייתי רוצה להגיב לך, ושנפתח פה דיון פורה וכו' אבל.. אני חייב לומר שאני מעט מאוכזב מההיענות הנמוכה בפורום (לא רק להודעה שלי ) ואני מבין (תקני אותי אם אני טועה ), שזה תוצאה של חוסר ההתאמה של מערכת הפורומים לגלישה בנייד, ממש כמו שאני עושה עכשיו - ומיד מגלה שזה מעצבן ומתיש ומתסכל, גם כי האתר לא מובייל-פרנדלי כראוי אבל בעיקר בגלל הבאנרים הסופר מעצבנים ומתישים האלה. וכבר כתבתי תגובה להנהלת הפורומים בעניין. וגם כי הרשתות החברתיות זו הפלטפורמה היותר מועדפת היום. אבל חבל לי.. מרגיש לי פספוס. האם יש תחליף ראוי לפורום הזה? אז יאללה בואו נלך לשם כולנו. יש?? ואם לא, אולי נוכל ליצור אותה, אם יש מעוניינים מה את חושבת? אתם חושבים?

 

[Message inaBottle]

רק הגעת כבר מחפש תחליף?

אם אין סיפוק מהיר ומיידי אז לא משחקים?
אם אם דיון סוער עם הרבה משתתפים לא שווה לעצור רגע להקשיב ? *

לא מיהרת להכריז על פספוס?
תראה איך עבר יום וכבר קיבלת עוד תגובות,
וזה בלי קשר לעובדה ש כמות לא בהכרח מספקת איכות.
לפעמים תגובה אחת שנוגעת בול במקום, זה כל מה שצריך.

מבינה את מה שאתה אומר על מיעוט המשתתפים כאן
אבל בעצמך אמרת שריפרפת וקראת כאן קודם
אז לא באמת היית אמור להיות מופתע.

אולי אני טועה (זאת לא תהיה הפעם הראשונה )
לתחושתי אתה "יורה לכל הכיוונים"
יורה לפני שעצרת רגע,
לפעמים יותר קל לחפש ריבוי יועצים, להכנס לפול גז של אקשן חיצוני
מאשר לעצור רגע, להקשיב (קודם כל לעצמך) לעשות הסתכלות אמיתית ומעמיקה פנימה.

*מסכימה איתך שחבל שאין כאן יותר משתתפים
זה משהו שעצוב לי עליו כבר תקופה, אבל אם כבר התכנסנו כאן,
כבר שפכת כאן את דבריך,
לא חבל שאתה מיד רץ הלאה?
(יכול להיות ש האכזבה המהירה שלך מההיענות הנמוכה כאן
עלולה עוד יותר להנמיך את ההיענות? )

 

[springwolf]

כן את כנראה צודקת

עוד פאק לאוסף. יש לך אבחנה חדה

 

[springwolf]

וזאת הייתה תגובה לתגובה האחרונה שלך

זאת בעיה שאני מכיר, ושקשורה להפרעת הקשב שלי ובכלל - אני נדלק מהר, הראש שלי מתחיל לעבוד ואני מגיב בלי פילטרים ומעצורים כמעט, והרבה פעמים מגיע איזה משהו (קשור או לא קשור ) ומכבה אותי, ואני עובר למצב התכנסות. לכן ראית אולי שלקח לי זמן לחזור לכתוב פה, ועכשיו אני מגיב בפול פאוור (זה כמובן כי גם בגלל אירועים חיצוניים שהעסיקו אותי.. ). אני מקווה שזה סבבה לאנשים פה, כי נראה לי שזה יכול היות מציש לפעמים.. לגבי התגובה הראשונה שלך, ומה שעוצר אותי - אז לדעתי הבעיה העיקרית שלי היא דימוי עצמי נמוך, שקשור למראה חיצוני (יעני דימוי גוף ) ולעוד תחומים בחיים שאני לא מצליח בהם.

 

[Message inaBottle]

א. יכולה להעיד על עצמי שאני בורחת כמו מאש

מאנשים שנדלקים מהר
כי די ברור שכמו שזה נדלק, זה ישרף. מהר עוד יותר.
ההדלקות הזאת לא יכולה להיות אמיתית, מחוברת, עמוקה, כי
זה משהו שקשור למי שנדלק אבל לא אלי,
משהו שגורם לו "להלביש" עלי תכונות שלא בהכרח קיימות בי
או דברים חיוביים שיש לי או אין לי אבל הוא עוד לא יודע או יכול לדעת
כי בתחילת הכרות הוא לא מכיר אותי.
אחר כך הוא מתאכזב כשמתברר שהפנטזיה שלו היא לא אני אלא טעות.
(אבל כמובן איכשהו אני יוצאת אשמה ש"הוניתי" אותו).
אז אם אתה ככה גם בהכרויות ולא רק בהתנהלות יומיומית, בהחלט יש לך עבודה!

ב. לא תוכל לאהוב אחרים ואחרות עד שלא באמת תאהב ותקבל אותך.
ככה זה עובד.
מי שלא אוהב ולא מקבל את עצמו לטוב ולרע,
מחפש בן/ בת זוג ש"תתקן אותו" או שתתן לו את מה שהוא לא נותן לעצמו
אבל זה לא קורה כי זה כמו בור שאי אפשר למלא.
המילוי היחיד הוא פנימי, שלנו
ואז, באים להיות עם בני הזוג ממקום שלם. (שלם! לא מושלם)
מקום שלם ושווה למקום השלם של בני הזוג.

אז העבודה שלך היא להתאהב בך לקבל אותך,
ולאמץ גם את החלקים שקשה לך איתם אצלך כי הם חלק מהשלם שהוא אתה.

בעניין המראה, אפשר לשפר אותו הרבה על ידי
תזונה נכונה/ ספורט/ שינוי בסגנון הלבוש/ שינוי תספורת
וגם, כמה שזה מרגיש כאילו מה שאני הולכת לכתוב דורש שקית הקאה
והוא ניו אייג'י פלצני כזה, ברגע שתאהב את הפנים שלך, ברגע שתאהב אותך ותהיה מסוגל לראות את היופי הפנימי שלך,
תהיה יפה יותר גם בחיצוניות שלך. כי אתה תשדר החוצה את היופי שלך
מעצם ההתחברות שלך איתו.

תתמקד בתחומים בהם אתה טוב, שים אותם בפרונט
קבל בהבנה את התחומים בהם אתה פחות טוב,

בעניין הפרעת הקשב, אם זה משהו שמאוד מפריע לך,
אולי כדאי לך לחפש עזרה מקצועית.

* ממש לא מפריע לי שלקח לך זמן לחזור,
לא החתימו אותך בכניסה לכאן על חוזה שמחייב אותך
לחזור לכאן כל שעתיים, או כל יומיים

, הכל טוב.
ונחמד שחזרת .

 

[dori78]

מה שהיא אמרה.

 

[jSb1]

היי נהג חדש

אל תתייאש. קודם כל, אל תתייאש.
זה לא קל, צריך להתאמץ אבל בסוף זה קורה. אתה מוזמן להריץ חיפוש על הכינוי שלי בפורום ולראות את הדרך שאני עברתי בשנה וחצי האחרונה.
מבחור בן 35 וחצי שמעולם לא היתה לו חברה ואפילו לא התנשק (השיא היה להגיע לדייט שני עם מישהי), לבחור בן 37 שבסוף החודש מתחתן עם בחורה נפלאה (כן, כן

). לא שעכשיו הכל קל, תמיד יש דברים לחשוב עליהם ותמיד יש עבודה לעשות, זה לא פיקניק. אבל זה אפשרי.

אני חושב שמודעות עצמית (שטיפול מסוג כלשהו מאוד יתרום לה, לכל אחד, אגב, לא רק למתקשים בזוגיות) יחד עם יציאה מהקופסה, זה הסוד. צריך להרחיב מעגלי הכרות, להסתובב במקומות חדשים, למצוא הזדמנויות חדשות, לראות מה לא עשינו עדיין.
אני התחלתי עם בת זוגי באמצעות המייל, כי רק ככה יכולתי להביא את עצמי לעשות את זה. בדיעבד הסתבר שזה היה מצוין כי רק ככה יכולתי "להגיע" אליה.

זה לא קל, אבל זה אפשרי. צריך כוח והרבה סבלנות. ומותר לנוח לפעמים ולקחת קצת הפסקה מהמירוץ וממסע החיפושים הזה. אבל זה אפשרי

 

[Message inaBottle]

איזו בשורה מרגשת ומשמחת!!!!!

יפה לכם!!!! שיהיה במזל!

 

[jSb1]

תודה

בקרוב אצל כולם

 

[Message inaBottle]

))

 

[dori78]

אני אשמח לשמוע איך זה קרה אם יהיה לך כוח לפרט.

 

[jSb1]

תודה, אשמח לפרט אבל

אין כ"כ על מה

פשוט היה ברור לנו שזה "זה", שזה הולך לקרות וזהו.
לא היתה הצעת נישואין "רשמית" או משהו כזה, אנחנו לא כאלה

הכי קשה לי כרגע (ואני חושב שכבר כתבתי את זה פה) זה דווקא להבין שבגלל שזה "זה" אי אפשר לברוח, לעשות הפסקה ולהתחבא כשקצת קשה, כמו שאני רגיל לעשות כבר שנים. זה רציני וצריך להתמודד עם כל מה שקןורה, בלי לברוח, בלי להרגיש שיש את האפשרות הזו לסגת כמו שהיה עד היום.
אבל כמובן שיש מלא דברים חיוביים שמאזנים את זה

 

[הקוסמת הורודה2]

מזל טוב יפה שניסית להתחיל

בדרכים שהכי הביעו אותך וניצלת את היתרונות בצדדים החזקים שלך ואני מסכימה עם כל מה שכתבת. כבוד אני חושבת שאנשים גורמים לנו להשתנות יותר מהר מאשר לבד לכן להמצא בחברה ולהחשף לסוגי אנשים וסיטואציות זה מכפיל את תהליך ההשתנות ומאיץ אותו

 

[jSb1]

הכי קל להשאר בקונכיה שלנו. מניסיוני הרב והמר אני יכול לכתוב את זה, בהחלט. אבל הסיכוי שהאהבה תגיע בדמות שליח/ת פיצה שידפוק לנו על הדלת אפסי. אנחנו צריכים לצאת ולחפש הזדמנויות בחוץ. זה לא אומר שזה יקרה תוך יום או שנתיים, זה לא אומר שזה קל, אבל צריך לצאת החוצה.

מהקונכיה, מאיזור הנוחות. אם זה אומר להתעמת עם הפחדים לבד, או בטיפול, אם זה אומר לצאת ולפגוש אנשים חדשים בכל מיני הזדמנויות. אבל הסיכוי שזה יקרה בבית הוא אפסי (אפשר להכיר באינטרנט כמובן, אבל גם זה לא קל).

 

[springwolf]

כל הכבוד לך

אני כל כך מעריך את זה שלא ויתרת, ומברוק על ההצלחה והזוגיות זה אושר בשבילי אפילו לשמוע את זה.. וואו גיל 35! אני לא יכול לתאר לעצמי מה עברת עד אז, וזה בכלל שונה אצל כל אחד ואחד, אבל אני מתאר לעצמי שכיף זה בטח לא היה. אני לגמרי בעד לנסות מה שאפשר עד כמה שאפשר.. מעניין אותי למה התכוונת ב"מודעות עצמית" וכו' אשמח לשמוע אם בא לך להרחיב

 

[jSb1]

יכול להיות ש"מודעות עצמית" אלה לא המילים הנכונות,

אבל הכוונה היא ללהבין מי אתה, מה אתה צריך ואיפה אתה עומד כרגע בחיים. יש דברים שאנחנו מודעים אליהם ויש דברים שלא, מטבע הדברים. אצלי כל הצד של זוגיות ומיניות היה די מודחק, כי לא ידעתי מה לעשות עם זה וכי זה הפחיד אותי, זה היה גדול עלי. מה גם שהיו לי צרות אחרות לדאוג לגביהן. המטפל שלי קצת יותר העלה את זה על השולחן ופתח לי קצת יותר את הראש.
אני לא אומר שזו הדרך היחידה לקבל תובנות על החיים, אני לא אומר שהשינוי שקרה אצלי היה רק בזכותו או בזכות הטיפול. קשה לצאת בהצהרות כאלה כי אף פעם אי אפשר לדעת מה באמת הגורמים שעושים שינוי. יכול להיות שהכל היה מזל ועיתוי, או בשלות שלי שהתפתחה עוד לפני שהגעתי אליו.
אבל אני חושב בכל מקרה שטיפול יכול לעזור לאנשים להבין דברים לגבי עצמם, בד"כ. לא תמיד, וזה כמובן מאוד אינדיבידואלי. אגב, לכל בן אדם כמעט, לא רק לאנשים שחווים קושי כלשהו. אני חושב שיש הרבה מאוד אנשים שיפיקו תועלת מהצצה לתוך עצמם, או מחשיבה על דברים קצת אחרים.

לזה התכוונתי

 

[Message inaBottle]

 

[dahoe]

הי וברוך הבא!

אני מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב ואני מקווה מאוד שתזכה להיות מהאנשים שאנחנו נזכה לראות אותם עוברים את השינוי כאן. תרגיש בבית