ברוך הבא בצל הפורום!
גנבתי את משפט הפתיחה הזה ממישהי פה אני חושב.
 
יש דבר אחד שמאוד הפריע לי בהודעת הפתיחה שלך: שקראת למצב שלך "חרפה". אני ממש מוחה נגד השימוש שלך במילה הזאת.
 
אני חושב שזה לא נכון לראות את עצמך ככה, ולא משנה מה. גם אני התביישתי, ועדיין מרגיש לא נוח, אבל כעיקרון, האידאל הוא לקבל את עצמך ולאהוב את עצמך, כמו שאתה, עם נסיון או בלי.
 
יש מכלול שלם של סיבות, בעיות ונתונים, לפחות חלקם לא ניתנים לשינוי ובלתי הפיכים, שהביאו אותך ואת כולנו לנקודה הזאת בחיים. לדוגמה, כמו שהזכירו קודם, יכול להיות שיש קשר הדוק בין הבעייה לבין התרבות של המגזר ממנו באת, שנולדת אליו. אתה לא אשם בזה, ואף אחד לא יכול לשפוט אותך, לבייש אותך. אז למה שאתה תעשה זאת?
 
כמעט אף אחד לא ראה אותי עם בחורה גם, ואני מניח שאנשים חושבים שאני הומו, או "בעייתי", ואני, לפחות בראש, שם עליהם ז*ן, ולא נותן לדעות הקדומות לקבוע עבורי מי אני ומה אני, ואיך אני צריך להיות. המטרה היא תמיד שאני היחידי בעולם שיכול לקבוע לעצמי מי אני.
 
מסקנת ביניים (חושב בקול רם): עד שלא נדע להלחם על המרחב התודעתי שלנו, לא יהיה מרחב גם לבת זוג. צריך לכבד ולהעריך את עצמך (לא "חרפה"!), ואז לצאת משם אל העולם.
 
מה אתה חושב?