IF IT'S NOT TOO LATE...
גם אני חושבת על זה הרבה, והחלטתי פשוט... לא להחליט. מה שיצא - יצא. אני לא שוללת אף אופציה. אמנם לגבי הקטנה שלי שיותר קרובה לנטע שלך בגיל (בת שנתיים ותשעה כיום, הלידה בעוד כחודש) אני די חושבת שהיא לא תהיה והיא גם לא הכי מתעניינת בלידה עצמה אלא יותר בתוצאה. אבל הגדולה שתהיה בת דקה לחמש, מאוד מאוד מתעניינת, מביעה רצון של ממש להיות נוכחת, וגם מראה הבנה שמדהימה אותי כל פעם מחדש (אני תיכף פותחת שרשור אחים גדולים...). מה שגם אני לא יודעת זה איך אני ארגיש ואם אחוש בנוח או שלא. אני מקווה שהיא לא תתאכזב אם הלידה תתרחש בשעה שהיא בגן ולא נביא אותה, אבל אני מתכוננת להסביר לה שגם זו אופציה קיימת. חוצמזה אנקדוטה קטנה מאת המיילדת שלי PAM שסיפרה לי על בנה שנכח בלידת אחותו הקטנה (בבית כמובן) כשהיה בערך בגיל של נטע שלך ומאיה שלי: הוא הסתובב סביבה כל הזמן ורצה לראות מה קורה, וכשהגיעה עת יציאת הראש הוא עמד בדיוק מולה והסתכל בעניין. הראש יצא לו לאט לאט וכשהפנים הציצו הוא קרא בתדהמה "IT'S A LITTLE PERSON!!!!!" לא היתה שום טראומה, ושום בטיח. ילדים כנראה, רואים דברים אחרת מאתנו