מה השאלה בכלל?
אם לא היינו מורכבים אז היתה כאן שאלה בכלל? לא קורה שבת ואמא נוסעות לנופש נשים? לא קורה שילד והורה יוצאים לטיול בר/בת מצוה? מה מרגיש אז ההורה שנשאר בבית? שום דבר, מלבד שמחה שבני משפחתו נהנים. אה, ואולי גם הנאה מן השקט הזמני שבהיעדרם של כמה רעשנים. אז מה ההבדל הגדול? רק בגלל שאנחנו מורכבים? זה נובע לדעתי מחוסר יציבות הקשר המורכב. מביטחון לא לגמרי מושלם בעמידות הקשר. מחשש תת מודע שזה רק זמני. ולכן כל צל מתקבל כְּאִיוּם. לדעתי אם אתם מרגישים בעיתיות מול הצעה כזו או נתקלים בחששות או התנגדות מצד בן;בת זוגכם - זה תמרור אזהרה לגבי מערכת היחסים כולה. אולי היא לא רצינית כמו שרציתם לחשוב... אולי יש לה סיכוי אבל היא צריכה עוד להבשיל... אולי צריך להיתפכח ולחפש את האושר במקום אחר... הרבה אולי... זה ללא ספק תמרור שאומר "עצור וחשוב!". התמרור הזה עומד במרכז כיכר, ואפשר לצאת ממנו להמון כיוונים. לא בהכרח רק כיוון אחד הוא נכון. ובכלל, כל אחד והכיכר שלו. כל מקרה לגופו.