נורא מבולבלת...

נורא מבולבלת...

שלום, אני בת 16 ואני נורא מבולבלת מכמה סיבות. יש לי חברות ונורא טוב לי בבצפר. יש לי ציונים טובים ואין לי בעיה אם אף אחד. אבל בזמן האחרון אני לא יכולה להתקרב להורים שלי, לא מסוגלת לדבר איתם, לחבק אותם, לנשק אותם ואפילו... אני מרגישה אולי קצת שנאה כלפיהם... אני מרגישה כמו צל בבית ונורא קשה לי עם זה. ההורים שלי... ליתר דיוק אבא שלי מנסה לעשות הכל בשבילי כדיי שיהיה לי טוב, אבל אני רבה איתו כל הזמן, אין רגע שאנחנו לא רבים, יש פעמים שהוא כל כך מעצבן ומציק ונודניק ולא מקשיב, וכועס, ואין לו סבלנות כשאני הכי צריכה פינוק ויש פעמים שהוא נחמד ואוהב ומפנק. וכשהוא בא לפנק אותי אני מתרחקת ממנו כי אני מרגישה בתוך הגוף כעס חזק אבל מצד שני זה קורע לי את הלב...מבינים למה אני מתכוונת? פעם הייתי מדברת עם היועצת של השכבה אבל עכשיו אני מרגישה מין פחד כזה ממנה והיא לא עשתה לי כלום... ואמא שלי אומרת שאני כבר לא עוזרת לה ושאני הופכת לעצלנית...אבל אני לא יכולה לעזור לה! ליפניי יומיים הייתה לי בגרות וכל יומיים יש לי מבחן... אין לי דקה לנשום וכשאני נחה היא אומרת " את מעדיפה לנוח ולא לעזור לי".... אווף אני שונאת אותה. אני ממש מבולבלת... למישהו יש פיתרון או משהו כזה?
 
לדעתי

הפתרון הכי טוב הוא לדבר איתם על הרגשות שלך.האם הם הורים שאפשר לנהל איתם שיחה כזו? כי אלו תחושות מוכרות שגם אני הרגשתי כשהייתי בגילך (וזה לא ככ מזמן:)) ואם הנושא נשאר לא פתור זה יכול להוביל למקומות הרבה פחות נעימים. דבר נוסף שאני מציעה שהוא לא קל זה להיות מסוגלת להסתכל על עצמך מבחוץ ולראות מה בך יכול להשתנות כי כולם מתנהגים על סמך התנהגות של אחרים-זה מעין מעגל קסמים כזה.ברגע שהתגובות שלך לאביך ישתנו (כשהוא מנסה לפנק ותך למשל) כך גם ישתנו התגובות שלו אליך (למשל כשלך בא יחס והוא עסוק הוא יכול לפנות זמן) מקווה שעזרתי
 
פיה בסגול היי!

הם כאלו שאי אפשר לדבר איתם... הם מסוג ההורים שכל הזמן אומרים.. "כן... כן... אני מקשיב" ובעצם לא שומעים מילה... יש משהו במה שאת אומרת, כאילו שגם אני צריכה להשתנות... אבל זה מעצבן אותי כי ככה אני תמיד יוצאת לא בסדר, וזה בדיוק מה שההורים שלי אומרים... הייתה לנו לא מזמן הרצאה על סמים ואלכוהול ואמרו לנו שמי שנגרר לכל זה זה מישהו שבדרך כלל יש לו בעיות רגשיות... וזה מוזר כח לפעמים ממש בא לי לנסות לשתות או לקחת סמים.... ואני בחיים לא יגיד להורים שלי את זה... מבינה? אין מישהו בעולם הזה שאני יכולה לסמוך עליו....
 
אלכוהול וסמים

זו בעיה בפני עצמה...לשימוש באלכוהול ובסמים יש השפעות מרחיקות לכת ומעבר לזה שזה פיתוי את נשמעת מספיק בוגרת להבין מה זה יכול לעשות לך.(וסמים זה בכלל לא חוקי אז...). אין חברה שאיתה יש לך קשר טוב ואת יכולה לסמוך עליה? אין ספק שאלו דברים לא קלים שעוברים עלייך אבל זו תקופה שבה את חיייבת להיות חזקה ולמצוא את נקודות האור שעושות לך טוב, שמעלות לך את הבטחון העצמי.את יכולה לחושב על כאלה? שיהיה לך שבוע טוב!
 
אומרים ש...

אלכוהול וסמים וכל זה נורא משחרר, ואני בזמן האחרון לא מוצאת את עצמי. יש לי חברות טובות אבל קשה לדבר איתן, כאילו אפשר להרגיש שהן בכלל לא מקשיבות למרות שהן חברות טובות. אני רוצה להרגיש משוחררת, לא לחשוב על לימודים, חברים ,מורים והורים אני רוצה פעם אחת להרגיש כאילו כלום לא מעניין אותי להיות שקועה בעצמי. כל כך קשה לי.... עם מי אני יכולה לדבר... עם חברות ? לא... הורים ? בטח וטח שלא...מורים? חחח מצחיק מאוד... את מבינה מה קורה לי, שאין לי לאן להוציא את הלחץ שלי ואז זה מצטבר ואז אני מרגישה לחץ, פחד, עצבנות, וכל האנרגיות שלי נעלמות...
 
מתוקה

אז יש את הפורום פה ואני בטוחה שעם הזמן תכירי אנשים שיהפכו לחברי נפש. סמים הם לא הפתרון-הם עוזרים לפעמים לברוח מהבעיה לפרק זמן קצר מאוד ונוצרת בהם תלות.ככה מתמכרים...ולאט לאט יש צורך בפרקי זמן ארוכים יותר של בריחה מהמציאות... ובלי קשר את לא יכולה לדעת איך ישפיע עלייך הסם ואיך הגוף שלך יקבל אותו. ומורים או יועצת בית ספר-למה לפסול? אני בטוחה שיש יועצת אחת בביס (גם אם לא של השכבה שלך) שנראית סבבה לא? בכל אופן מה שאני מנסה להגיד זה שראיתי מה סמים עושים לאנשים.אל תלכי לשם
 
שאלה...../images/Emo4.gif

אם אני יתחיל לקחת אז אני יוכל להפסיק מתי שאני רוצה. הרי זה תלוי בי ובשליטה שלי על הגוף שלי לא? אם אני יגיד ליועצת של בצפר מה שרשמתי לך פה, היא ישר תרצה לדבר עם ההורים שלי ולא תשמור את זה ביני ובינה... ככה זה יועצות בצפר...לא יודעות לסתום ת'פה שלהן... אם סמים זה לא פתרון כדי לברוח מהבעיות אז איזו דרך יש שתוכל לעזור לי מבלי לפגוע בעצמי? הייתי מתה לדבר עם היועצת אבל אני מפחדת שזה יתגלגל הלאה... יום חמישי יש לי פגישה איתה בקשר למשהו אחר... כדי לי להגיד לה משהו? ואם כן אז אייך להתחיל? מה להגיד ואייך לעשות את זה מבלי שזה יפגע בי? אני ישמח אם תכלי לענות לי על השאלות .תודה!!
 
שלום לך!

נשמע שאת עוברת תקופה מאוד לא פשוטה. בנוגע להתלבטות שלך על סמים - אני מוכרח לומר שהתשובה היא חד משמעית וברורה - סמים הם בשום פנים ואופן לא פתרון, ולא - לא בהכרח תוכלי להפסיק איתם מתי שתרצי. פנייה לסמים בזמן משבר יוצרת תלות מתמשכת, ואין שום רווחים מהעניין - רק מחירים שאת עשויה לשלם. חשוב לי למסור לך מסר ברור - הדרך לטפל בבעיות שלך היא ל ד ב ר עליהן עם איש מקצוע, ולא לפעול בשום צורה באופן עצמאי ומתוך בלבול. גם יועצת בית הספר וגם עובדים סוציאליים מחוייבים בסודיות, למעט מקרים של כוונות ממשיות לפגיעה עצמית או פגיעה באחרים. שימוש בסמים הוא בהחלט פגיעה עצמית. מחשבות על שימוש בסמים - זה כבר משהו אחר. אם תדברי עם יועצת בית הספר על הקשיים שלך, תשתפי אותה במחשבות שיש לך על בריחה לסמים ותראי נכונות לדבר ולפתור את הדברים בדרך חיובית - היא לא בהכרח תדווח להורים שלך. מוכרח לציין שגם אם ההורים שלך ידעו מהנושא - אני מעדיף שזה יהיה כך מאשר שתפני לשימוש בסמים. אני לא יכול להבטיח דברים בשם היועצת. אני חושב שכדאי לדבר איתה ולשאול אותה לגבי הסודיות, ואיך את יכולה להיות בטוחה לגבי הדברים שאת אומרת בתוך החדר איתה. בכל מקרה, הרבה מהקשר הזה צריך להתבסס על אמון, ובמידה ואת לא סומכת עליה - אולי כדאי שתבקשי מההורים שלך שיפנו אותך לטיפול או לייעוץ פסיכולוגי. דרך קופת חולים אפשר לעשות את זה במחירים נמוכים וסבירים מאוד, ואולי מישהו חיצוני שלא קשור למסגרת בית הספר יוכל לזכות באמון שלך בקלות רבה יותר. מקווה שעזרתי, ושמרי על עצמך!!! שי.
 
הי שי

תמיד סמכתי על היועצת אבל פעם אחת הלכתי עם חברה שלי שרצתה לדבר איתה ולא הרגישה בנוח להיות איתה לבד. ובמשך השיחה חברה שלי אמרה שהיא רוצה להתאבד אבל היא מפחדת שיכאב לה. היועצת לחצה עליה שהיא רוצה לדבר עם ההורים שלה וזה מה שקרה בסוף. ואני רק חוששבת על זה ולא יודעת אם אני רוצה...מבין? הייתי רוצה לספר לה על זה כדי שזה ירד לי מהלב אבל אני מפחדת... גם יש רגעים כאלה שהכל בא לי בבום כזה ואז אני ממש אבל ממש חושבת על דברים רעים ויש פעמים שאני מרגישה בסדר גמור ואומרת לעצמי " איזה שטויות, טוב לי ובחיים אני לא יקח סמים". זה נורא מוזר כי אני לא יודעת למה יש פעמים שאני ככה ויש פעמים שאני ככה...יש לך הסבר אוליי? מה יש לי פיצול אישיות?? (חחח)
 
היועצת

מחוייבת לשמור על סודיות ויש לה חובת דיווח על פי החוק ברגע שאת בסכנה. לדבר עם יועצת על החשבה לקחת סמים- בשביל זה בדיוק היועצת נמצאת שם!היא מחוייבת לדווח להורים במידה והיא גילתה כי את אכן משתמשת אבל לדבר איתה על זה שאת עוברת תקופה קשה ועל המחשבות שיש לך זה לגיטימי ביותר. איך להתחיל את השיחה?אולי בלומר לה שקצת קשה לך בתקופה האחרונה, שעוברים עלייך כל מני דברים שאת לא יודעת להתמודד איתם וצריכה עזרה כי את מפחדת להדרדר. תאמרי לה גם ששוב לך לא לערב בזה את ההורים ותשאלי אם היא יכולה להבטיח לך כזה דבר (כי הרי כרגע את בסדר ולא פוגעת בעצמך בשום אופן אם אני מבינה נכון). את לא חייבת לפנות לאותה יועצת שחברה שלך פנתה אליה אם את לא מרגישה בנח איתה. השיחות האלה זה בדיוק הפתרון לעזור לך מבלי שתפגעי בעצמך כי להפסיק עם הסמים ברגע שתרצי זו אשליה שהמון בני נוער חיים בה.זה לא נכון. אשמח לשמוע מה החלטת
 
היי ../images/Emo19.gif

היום דיברתי עם היועצת של השכבה והיה דיי נחמד... לא אמרתי לה כלום על הסמים לבנתיים אבל היא עזרה לי מאוד בכך שהיא הקשיבה לי. את חושבת שטוב שאני מדברת איתה במקום לדבר עם החברות שלי? תודה על התשובות המצויינות שלך! עזרת לי מאוד!
 
למעלה