נורמות ההתנהגות של נתניהו
יום חמישי, 28/09/00 דו``ח נתניהו: אין ``סיכוי סביר`` להרשעה שרה ובנימין נתניהו. היועץ המשפטי מותח ביקורת על נורמות ההתנהגות של רה``מ. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, החליט לסגור את התיק נגד ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, בשל חוסר ראיות מספיקות הנדרשות להעמדה לדין פלילי. החלטתו של רובינשטיין התקבלה בניגוד לעמדת פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, שתמכה בהגשת כתב אישום בעבירות של קבלת דבר במרמה וכן מרמה והפרת אמונים. החלטת רובינשטיין גם עומדת בסתירה להמלצת המשטרה להגיש כתב אישום נגד נתניהו. רובינשטיין סירב לפרסם את נייר העמדה של ארבל, בנימוק שמדובר בעמדה שהובעה בדיונים פנימיים. למעשה אימץ רובינשטיין בהחלטתו את המלצת פרקליט מחוז ירושלים משה לדור לסגור את התיק בשל העדר ראיות מספיקות וחסרים מהותיים בראיות החיוניות להוכחת יסודות העבירות. רובינשטיין מודה כי היו לו התלבטויות קשות לפני שגיבש את החלטתו הסופית משום שכל המשפטנים הסכימו על כך שבפרשה זו נחשפו ליקויים חמורים. בהחלטה שפירסם הוא הדגיש כי ``החלטה זו ניתנה לאחר ששוכנעתי משפטית כי על אף החשדות שעלו מהראיות שנאספו, בשל קשיים הקשורים בדיות ראיות ובבעיות של משקלן, לא יעמוד התיק במבחן של סיכוי סביר להרשעה (...) במקרה זה, עם כל אי הנחת, בלשון המעטה שבהמעטה, אחריותנו היא שלא יוגשו כתבי אישום שסברם ותוחלתם בבית המשפט אינם סבירים והמחליט מעריך בסופו של דבר, לאחר סחרור וטלטול, שתוצאותם לא תהיה הרשעה``. באשר לחשד לעבירת שוחד, קובע רובינשטיין כי אין בראיות החיבור הנדרש בין ביצוע העבודות לבקשת טובות ההנאה. באשר לחשד לעבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה, קובע רובינשטיין כי גם אם מניחים שנתניהו היה מודע לקיומו של חוב פרטי מהעבר לעמדי, עדיין אין ראיה של ממש לכך שחוב פרטי זה ``מוחלק`` לגדר החשבון שדווח לו (נתניהו לא ראה את החשבון אלא רק שמע על הסכום שהוגש). באשר לחשד להפרת אמונים, קובע רובינשטיין כי התשתית הראייתית הקיימת בכל הקשור להתנהגותו של נתניהו בקשר לתשלום חובו לעמדי, אינה מספקת לצורך הוכחת היסודות הנדרשים לעבירה של הפרת אמונים. יתר על כן, יש קושי ראייתי להראות שנתניהו ידע שעמדי מועסק לאורך השנים במשרד ראש הממשלה שלא בהתאם לנוהלים וללא מכרז, אף אם החשד קיים. החלטתו של רובינשטיין לסגור את התיק של נתניהו, כוללת ביקורת נוקבת על התנהגותו. רובינשטיין מציין כי ``על נבחרי ציבור ועובדיו, לא כל שכן העומדים בראש הפירמידה ובסמוך לו, להקפיד עם עצמם לבל ייכשלו בדבר, שגם אם לא הוכחה פליליותו ברמה הנדרשת במשפט פלילי, יש בו ממידת ה``כיעור`` (...) התחושה אינה יכולה בשום פנים ואופן להיות נוחה מהעובדה שנתניהו כראש הממשלה וכמי שמכהן בתפקיד האקסקלוסיבי הבכיר ביותר במערכת הציבורית אינו מוסר מידע על עצם קיומו של חוב מוסרי או מברר אם אין מדובר בחוב פרטי שאולי נקשר באורח זה או אחר לחשבון המופקע שהוגש. בסיום הדו``ח קובע רובינשטיין כי תיק זה מצטרף לשורת תיקים קשים שבהם הוא נתקל בשנים האחרונות. ``הקושי בו (בתיק) נובע מהפער שבין תמונה עגומה של ההתנהלות הקשורה בראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ורעייתו, ובממלאי תפקידים במשרד ראש הממשלה שהיו נשואי חקירה פלילית, לבין התוצאה הסופית. זאת בשל קשיים ראייתיים גדולים. לא היה בנו מי שיכול היה כאזרח להביט אל התמונה בלא תחושה קשה ומאידך היו ספקות גדולים באשר לפן הפלילי``.
יום חמישי, 28/09/00 דו``ח נתניהו: אין ``סיכוי סביר`` להרשעה שרה ובנימין נתניהו. היועץ המשפטי מותח ביקורת על נורמות ההתנהגות של רה``מ. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, החליט לסגור את התיק נגד ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, בשל חוסר ראיות מספיקות הנדרשות להעמדה לדין פלילי. החלטתו של רובינשטיין התקבלה בניגוד לעמדת פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, שתמכה בהגשת כתב אישום בעבירות של קבלת דבר במרמה וכן מרמה והפרת אמונים. החלטת רובינשטיין גם עומדת בסתירה להמלצת המשטרה להגיש כתב אישום נגד נתניהו. רובינשטיין סירב לפרסם את נייר העמדה של ארבל, בנימוק שמדובר בעמדה שהובעה בדיונים פנימיים. למעשה אימץ רובינשטיין בהחלטתו את המלצת פרקליט מחוז ירושלים משה לדור לסגור את התיק בשל העדר ראיות מספיקות וחסרים מהותיים בראיות החיוניות להוכחת יסודות העבירות. רובינשטיין מודה כי היו לו התלבטויות קשות לפני שגיבש את החלטתו הסופית משום שכל המשפטנים הסכימו על כך שבפרשה זו נחשפו ליקויים חמורים. בהחלטה שפירסם הוא הדגיש כי ``החלטה זו ניתנה לאחר ששוכנעתי משפטית כי על אף החשדות שעלו מהראיות שנאספו, בשל קשיים הקשורים בדיות ראיות ובבעיות של משקלן, לא יעמוד התיק במבחן של סיכוי סביר להרשעה (...) במקרה זה, עם כל אי הנחת, בלשון המעטה שבהמעטה, אחריותנו היא שלא יוגשו כתבי אישום שסברם ותוחלתם בבית המשפט אינם סבירים והמחליט מעריך בסופו של דבר, לאחר סחרור וטלטול, שתוצאותם לא תהיה הרשעה``. באשר לחשד לעבירת שוחד, קובע רובינשטיין כי אין בראיות החיבור הנדרש בין ביצוע העבודות לבקשת טובות ההנאה. באשר לחשד לעבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה, קובע רובינשטיין כי גם אם מניחים שנתניהו היה מודע לקיומו של חוב פרטי מהעבר לעמדי, עדיין אין ראיה של ממש לכך שחוב פרטי זה ``מוחלק`` לגדר החשבון שדווח לו (נתניהו לא ראה את החשבון אלא רק שמע על הסכום שהוגש). באשר לחשד להפרת אמונים, קובע רובינשטיין כי התשתית הראייתית הקיימת בכל הקשור להתנהגותו של נתניהו בקשר לתשלום חובו לעמדי, אינה מספקת לצורך הוכחת היסודות הנדרשים לעבירה של הפרת אמונים. יתר על כן, יש קושי ראייתי להראות שנתניהו ידע שעמדי מועסק לאורך השנים במשרד ראש הממשלה שלא בהתאם לנוהלים וללא מכרז, אף אם החשד קיים. החלטתו של רובינשטיין לסגור את התיק של נתניהו, כוללת ביקורת נוקבת על התנהגותו. רובינשטיין מציין כי ``על נבחרי ציבור ועובדיו, לא כל שכן העומדים בראש הפירמידה ובסמוך לו, להקפיד עם עצמם לבל ייכשלו בדבר, שגם אם לא הוכחה פליליותו ברמה הנדרשת במשפט פלילי, יש בו ממידת ה``כיעור`` (...) התחושה אינה יכולה בשום פנים ואופן להיות נוחה מהעובדה שנתניהו כראש הממשלה וכמי שמכהן בתפקיד האקסקלוסיבי הבכיר ביותר במערכת הציבורית אינו מוסר מידע על עצם קיומו של חוב מוסרי או מברר אם אין מדובר בחוב פרטי שאולי נקשר באורח זה או אחר לחשבון המופקע שהוגש. בסיום הדו``ח קובע רובינשטיין כי תיק זה מצטרף לשורת תיקים קשים שבהם הוא נתקל בשנים האחרונות. ``הקושי בו (בתיק) נובע מהפער שבין תמונה עגומה של ההתנהלות הקשורה בראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ורעייתו, ובממלאי תפקידים במשרד ראש הממשלה שהיו נשואי חקירה פלילית, לבין התוצאה הסופית. זאת בשל קשיים ראייתיים גדולים. לא היה בנו מי שיכול היה כאזרח להביט אל התמונה בלא תחושה קשה ומאידך היו ספקות גדולים באשר לפן הפלילי``.