נושאים מאוסים

פגעסוס

Well-known member
נושאים מאוסים

בעקבות הפוסט הזה של אביעד, על איזה נושאים כבר נמאש לכם לקרוא בבלוגים? ועל אילו נושאים אתם מוצאים את עצמכם קוראים בבלוגים שוב ושוב ולמרות זאת לא נמאס לכם? אני אישית כבר לא יכול לקרוא פוסטים על פרידה מהחבר/ה, בזמן שניהלתי את הבלוגיה יצא לי לקרוא מאות כאלה וכבר בא לי להקיא. גם פוסטים שעוסקים בטמטום של אולמרט/פרץ כבר עושים לי כאב ראש. פוסטים על מקרים טובים שקרו לאנשים, לעומת זאת, אף פעם לא נמאס לי לקרוא. כמו כן אני יכול לקרוא מאות פוסטים שעוסקים בתיאולוגיה או שתוהים אם אלוהים קיים או לא, ולא להתעייף.
 

דם דם

New member
כמוך כמוני

אני גם לא אוהב פוסטים על כול מיני אהבה/פרידות זה כבר ממוטט לי את התאים במוח גם כול הנושאים על פוליטיקה/ארץ ישראל/פלסטינאים וגם על פילוסופיה ושאלות מהותיות אני לא מתעניין יותר אני מוצא את עצמי מתעניין בבלוגים שמספרים סיפורים מהיום יום או מהעבר דברים שקרו להם,וסתם מין יומן רשת לכול דבר אחד הנושאים האוהבים עלי במיוחד זה כול מה שקשור ליצירה (צילומים,ציורים,עבודות,מלאכת יד, ועוד) וגם לאחרונה התחלתי להתעניין בכול מיני רשומות אירוטיקה חביבות
 
אני לוקחת משם רעיונות

למשל מישהי הציעה באיזה בלוג לעטוף מחברת בבד, עשיתי את זה ואח"כ עלה לי רעיון להתחיל לעטוף עוד דברים. בקיצר, אל תתעסק איתי מותק, אני מתעדת באופן כפייתי את כל היצירות שלי.
 
מותק אני לא

כי יצירה היא משהו שלך ופיתוח יצירה היא לא נקראת יצירה אוקיי... לא לקחת ללב מי שלוקח ללב נשאר נמוך :)
 
מה? תכף תגידי לי שמי שהולך ללמוד בבצלאל

הוא לא יצירתי, כי הוא לומד מאחרים רישום, פיסול, ליצור סטורי בורד וכו...
 
לא אני לא אבל הוא יוצר משהו על רקע של

קונספט אידיאל או משהו קריאייטיבי .. שלא תבינו אני לא נגד זה רק המילה יצירה היא כבדה בשביל הומאז' (במקרה הזה גניבז')
 
גניבה!!!

אני לא גונבת. בכלל הצצת בקישור שמתי? בעלי הבלוגים הללו מעלים את היצירות שלהם כדי שאנשים יקחו רעיונות ויצרו משהו משלהם. הם אפילו מראים לך את תהליך היצירה, אז איך זה גניבה בדיוק? זה מקסימום השראה.
 
גניבאז' לא גניבה

בתור מחווה את משתשת ברעיון של מישהו וממנו שואפת את ההמשכיות שבה את יוצרת. סליחה אבל זו לא יצירתיות.!!!!!!!!!!!!!1
 
המונח גניבאז' זה מונח שאת המצאת?

או שהאקדמיה לעיברית אישרה אותו? יצירתיות זה צורת חשיבה. לפעמים זה ליצור רעיון חדש מאפס, ולפעמים זה לקחת רעיון של מישהו אחר ולשדרג אותו. זה מאוד מקובל בספרות ובאומנות, ראיתי הרבה אומנים ויוצרים ששואבים את ההשראה שלהם מאומנים אחרים. לדוגמא קובי עוז כתב ספר "דון חואנטה והעורב", והוא העתיק את צורת הכתיבה מספר "המאהב" של א.ב. יהושוע. האם זה אומר שקובי עוז הוא לא בן אדם יצירתי? לא, כי הוא רק השתמש בצורת הכתיבה שכוללת כמה מספרים שמציגים כמה זוויות לסיפור אחד. קשה להגיד על יוצר שיצר את השיר "דיסקו מניאק" לא יצירתי.
 
נראה ש...

תאהב את הבלוג שלי... (דברים חיוביים). לי לא נראה שנמאס מרב שקראתי משהו. יש דברים שפשוט לא מעניין אותי לקרוא. ונראה לי שסגנון הכתיבה והשקפת העולם, יותר מהנושא הם שקובעים אם הרשומה תענייןא ותי או לא. וכן, יש כמה דברים שלא נמאס לקרוא... כמו סיפורים ארוטיים...
 

ע ל ו מ ה

New member
נראה לי שמה שנאמס לי לקרוא

אני פשוט לא קוראת. אני יכולה להבין שכמנהל הבלוגיה נאלצת לקרוא המון דברים מתוקף תפקידך, וסביר להניח שנושאים שפחות עניינו אותך כבר לגמרי נמאסו עליך, כי לא היתה לך הפריווילגיה לדלג הלאה. גם מהבלוג של אביעד יש לי רושם של אילוץ - אילוץ לקרוא את כל הרשומות ב"אליטה" כדי להיות שייך. ואם אתה חייב לקרוא כדי להיות שייך, אתה מנסה לפחות לחנך את חבריך על מה לא לכתוב כדי שלא תצטרך לקרוא מה שנמאס. אני, כאמור, פשוט עוברת הלאה. אם זו רשומה שנתקלתי בה במקרה דרך מומלצים או משהו, פשוט אסגור את חלון הדפדפן ואמשיך בדרכי. אם זו רשומה בבלוג אחריו אני עוקבת, והוא משעמם אותי (מכל סיבה שהיא), אמשיך לרשומה הבאה ולא אסיים את קריאת הרשומה שנמאסה. כשיש חופש בחירה, הרבה פחות נמאס. ו... כשאין הרבה זמן לשוטט בבלוגים... לא נתקלים בדברים שוב ושוב ושוב
. יכולה להגיד בלי קשר לבלוגים, שלי נמאס לשמוע באיריס קול על אנשים גרושים שדופקים אחד לשני את החיים ובכך גם הורסים את חייהם של ילדיהם. אם עולה מישהו כזה ב-20 דקות הראשונות של התוכנית (עד 9:20 אני כבר בעבודה), אני מעבירה תחנה. אז כן, יש נושאים שנמאסו לי. אבל בבלוגיה יש לי מגוון מאד גדול, ויכולת דילוג מאד מוצלחת.
 

ע ל ו מ ה

New member
הנושא, אגב, נדון פה לפני כמה חודשים

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1516&msgid=91733413 ותשובתי שם: יש כל-כך הרבה אנשים בעולם, וכל-כך הרבה פחדים, וכל-כך הרבה טראומות. אז בהחלט ראוי שכל אחד שזקוק לכתיבה על נושא מסוים לצורך העיבוד האישי שלו יעשה זאת בלי להתחשב באנשים שכבר שבעו, יהיו רבים שטרם שבעו וימצאו עניין.
 
אני כבר מזמן התעייפתי

מפוסטים שתוהים על קיומו או העדרו של אלוהים. מפסוטמונותים למינהם אני לעולם לא אתעייף. בעיקר בגלל שהם בדר"כ פוסטים קלילים, שלא צריך להשקיע בהם אפילו טיפת מחשבה.
 
אני דווקא שונאת להכנס לפוסטמונות

בגלל שבד"כ יש שם איזה בת 12 שדופקת עם החברות שלה פוזות פורנוגרפיות למצלמה. אולי אם הייתי פדופיל הייתי אוהבת פוסטמונות.
 
למעלה