באחד הטקסטים
שכתבתי, בחלק אחד שלו, היבעתי משאלה להיות כמו גרגיר חול. גרגיר חול הוא דבר שלם, הוא לא שאול את עצמו למה הוא גרגר חול הוא פשוט ככה,,, גרגר חול. גרגר חול במובן של "שלם" ולא במובן של קטן ולא חשוב. למרות שברור שאני ממש לא חשוב. במובן מסויים יחד עם אלי אני מרגיש "גרגיר חול" מצאתי יחד איתה סוג של "שלם" לא שלמות. שלם איננו סטטיות שלם איננו קיפאון אבל בהחלט מצב שבו כמה תהיות קיומיות התאדו להם. לנצח או לבינתיים בכל מקרה החיים זמניים, אז זה אולי זמני קטן בתוך זמני גדול
כל נסיון לפרק את מכלול היחסים למרכיביו לא יוסיף מידע. מילון המונחים של היחסים אף שמשתמש במילים שהם מוסכמה חברתית, לחלוטין איננו לוקח מההבנות החברתיות הקיימות. היחסים מנורמלים לכדי מה שקורא במעגל שסוגר על שנינו. כלומר ממש לא מעניין לתאר את התשוקה המינית מהמקום המציצני, ממש חשוב להגיד שהתשוקה המינית קיימת כחלק חשוב. המעגל שלנו לא מנותק ממעגלים אחרים, יש לנו היסטוריה שאיננה ניתנת למחיקה, אין לנו רצון למחוק אותה. האם היצירתית שלנו תדע ליצר מצב שחיי בשלום עם מעגלים אחרים? הטרנסיות איננה נושא ואיננה דלק ל"יחסים". די מהר היגענו למצב של שני אנשים שניתקו מהגדרות חברתיות ועסוקים בעצמם מתוך מה שקורה ביחד. בטוח באופן חד משמעי שהיא לי חברה. אישה. הידיאלוג שלי במקום העבודה שלי הוא נושא עם אלי, המחשבות שלי על ההנדסה שלי הם נושא החזון הטכנולוגי שלה הוא נושא . המיניות שלנו היא נושא (לא רק לשיחה
). יונה וולך נושא טום ווטס היה נושא, ירד מהפרק הומר אנגלי עדיף, אני יושב ראש האגודה להחזרת המנדט הבריטי
להקת YES היא נושא ( מתנגן עכישו ) וכבר שכחתי למה התחלתי לכתוב
במקום אחר באותו הטקס כתבתי גם על השבריריות של תחושת גרגר החול.
מה שעושה את הפורם ל"בית" נעים עבורי זה תחושת האנושיות שיש פה. אלכס - גרגר חול. תחנת קמח - יפו