נושא מאוד שונה
- ברית מילה ובחירת אחים

קוקה7

New member
טוב, אז אני כן אמא לילדים לשמחתי יש לי

2 בנות מקסימות אז עדיין לא עמדתי בפני הדילמה המוצגת.... אם יהיה לי בעתיד עוד ילד והוא יהיה בן אני ללא ספק אעשה לו ברית מילה, אנחנו יהודים ואני אמנם ממש לא דתיה אבל חיה על פי ההלכות (לפחות חלק). מה גם שלא הייתי רוצה לגרום לילדי בעיות בעתיד כי מה לעשות שאנו חיים בנורמה חברתית מסוימת ומי שהולך נגד בסוף סובל. וילדים יכולים להיות עם אכזר מאוד ולא בא לי שהילדים שלי יסבלו. מה שכן מטריד אותי בעניין זה: א. הפחד מנזקים שלפעמים קורים בעיקבות הברית. ב. הקרב ביני ובין בעלי על הסנדקות - אני לעולם לא אוותר אבא שלי יהיה הסנדק. לכן אם אני אביא עוד ילד עדיף שזו תהיה עוד בת.....
 

צפנתי

New member
../images/Emo140.gifואיך תרגישי אם אחד מאחייך יחליט לא למול?

זה בעצם מה שמעניין בשירשור לדעתי...
איך תקבלי אותו/ה? ואת החלטתו?
 

קוקה7

New member
איש איש באמונתו יחיה...אני לא מתערבת

כל אחד חי כראות עיניו אני מקבלת את כולם.
 

צפנתי

New member
יפה../images/Emo45.gifשמחתי לקרוא!../images/Emo24.gif

הביטוי איש באמונתו יחיה הוא שיבוש של שני ביטויים תנכ"יים: 1. צדיק באמונתו יחיה (ביטוי חיובי). ביטוי דברי הנביא חבקוק: הִנֵּה עֻפְּלָה, לֹא-יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ; וְצַדִּיק, בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה (ב ד) – כלומר הבטחה לצדיק שהאמונה תתן לו חיים, "תזכה" אותו. 2. "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה" (שופטים כא:כה).וזהו כמובן ביטוי שלילי על האנרכיה שנוצרה לאחר מות יהושוע"ויעזבו את ה' אלוקי אבותם...וילכו אחרי אלוהים אחרים. ויחר אף ה' בישראל...וימכרם ביד אויביהם". (שופטים ב:יב-יד). וזהו אחד מהמוטיבים החוזרים בתנ"ך, עזיבת הברית עם אלוהים כעונש-צרות. (בד"כ מלחמות והתקפות ע"י אוייבים). מכאן שהשיבוש של הביטוי הזה , ביחוד לגבי חילוניים הוא מהפחות מתאימים, קל וחומר כשמדובר בהפרת ברית המילה.(מה גם שעצם השיבוש והביטוי הזה הוא צורם מאד). אני למשל רואה תסריט בראש שאוביינו קמים עלינו, כי אני בחורת לא למול
וברור לי שלא זאת הכוונה
בכל מקרה, זו טעות נפוצה ומצחיקה מאד בעיני. אני קוראת אותה הרבה בהקשר של חילוניים פוקרים כמוני
וזה ממש מצחיק.
 
שלום! הזמנת, אז באתי...

כשלאחים שלי נולדו בנים והם מלו אותם, לא אמרתי כלום ולא התוכחתי - לי עדיין לא היה בן ולמרות שהייתי באופן כללי נגד מילה, עדיין לא התעמקתי בנושא ולא ידעתי מה אעשה כשלי יהיה בן. הבן שלי הוא הצעיר מבין בני הדודים, וכשהוא נולד, היו לנו במשפחה ויכוחים מאד רגועים ותרבותיים. בשורה התחתונה, אף אחד לא מסכים איתי, אבל הם מקבלים אותי. הם לא מסתירים ממני את דעתם אבל לא מדברים על זה הרבה, ומעולם לא היו צעקות ומריבות בנושא הזה. לי היום בדיעבד קצת קשה לי עם הבחירה שלהם, גם בגלל שמאז הקצנתי קצת... וגם בגלל שאני רואה את הבן שלי והוא שלם, בריא ומאושר. אבל אני גם יכולה להבין אותם, ובעיקר אני פשוט אוהבת אותם ומקבלת אותם, ושמחה שהם אוהבים ומקבלים אותי.
 
למעלה