נזיקין, אירוסין, נישואין, גירושין

[זולל מישמישים]

נזיקין, אירוסין, נישואין, גירושין

קידושין. יש עוד הרבה מילים כאלה עם צורת ריבוי ארמית (ין)? האם האקדמיה מקבלת את צורת הריבוי הזו? האם בדרך כלל אילו מילים שאין להן קיום ביחיד? האם בדרך כלל הצורה הרגילה (ים) מתקיימת במקביל לצורה הארמית? ויש גם מיל - מילין מילה - מילים

 

[giba70]

מוניטין

"יצאו לו מוניטין". לא ידוע לי על מישהו שיצא לו מוניט אחד, מקסימום איזה נהג מוניט...

 

[כנף]

וזיקוקין? אין אחד?

 

[giba70]

מה זה קשור אליי?

לא אמרתי שאין מילים שאין להן צורת יחיד, רק נתתי דוגמה לכזאת שאני חושב שאין לה.

כנף יש רק אחת

 

[כנף]

כנפין מזדרזין (לא קשור. שאלה בעלמא)

 

[שבולת ירוקת העין]

תשאלי את צביקה

פיק הוא שר: זיקוקֵי דינור (די נור = של אש, ולכן צ"ל זיקוקין די נור) יש גם פיטורין למיטב ידיעתי שתי הצורות (ב-ם וב-ן קבילות), ואני לא חושבת שזה קשור דווקא למילים שאין להן יחיד

 

[קא זו או]

כל המלים הללו

מקיימות כיום סיומת עברית, למשל נישואים, אירוסים, פיטורים. קוראים לזה שם עצם כולל, או משהו בסגנון, כמו: יער, אוכל, נוער. אלא שהמלים האלה דוגמת נֹער ההתיחסות אליהן היא ביחיד, ואילו לפיטורים ההתיחסות היא ברבים, גם כאשר היא מתיחסת לפיטוריו של מר Y. אני חושב שאולי יש כאן משהו מהערבית, כי למשל בערבית מתקיים בסוג של ריבוי התיחסות של יחידה נקבה בלוואים השונים, אאל"ט. [זה שאני Zוכר משהו משיעורי הלשון שלי Zו הפתעה ].

 

[קא זו או]

ההנחה שצביקה יודע עברית

מוזרה במיוחד. כותבת המלים לשיריו היתה פעמים רבות אקסתו, מירית שם-אור, שאמה היתה כותבת טורים ימנית ידועה בשנות השבעים והשמונים, וידעה עברית על בוריה. אבל אינני יודע מי כתב את השיר עם זיקוקי דינור. וכמו שאני מכיר את הזמר הממוצע, הוא גם לא טרח לברר מה זה "דינור", בשביל מה?

 

[נֵץ]

אאל"ט,

את המילים כתב נחום מוכיח. השיר נוצר במסגרת התכנית "תשע שעות ושיר" בערוץ 24, ושם, מבין 5 טקסטים, צביקה פיק בחר את הטקסט הזה. מצד שני, אחרי הבחירה לאמנים יש זכות (לא ממש מוצדקת, לדעתי) להתעלל בטקסט לטובת הנוחות והמלודיה.

 

[עופר בן אברהם]

מוניטין - ריבוי של מוניטה (מטבע)

 

[גנגי]

אה, ואנחנו חשבנו

שזה ריבוי של מוניט.. כאילו, תחנת מוניטין. ~מי פנוי באלנבי?~

 

[sailor]

האקדמיא דימינו נוטה לעבר כל דבר ארם

זה נראה לי כמו נסיון להפוך למערכת האנציקלופדיה הסוביטית לעניני הלשון העברית. אילו התפוצה היחסית של "לשוננו" היתה דומה לזו של הא"ס היו המנויים מקבלים ודאי דפים עם מכתבים בסגנון הידוע משם.

 

[giba70]

אז עכשיו כל דבר ארם בהיריון?

וברצינות, אומרים "לעבר" ולא "לעברת"?

 

[sailor]

אפשר לעברת לעברית

ואפשר לעבר - להפוך לעברי או למעובר. ההבחנה בין שני האחרונים היא אם נוקטים לשון עבר או אבר.

 

[חוכא האִטלולי]

גם ריבויה של מילה עשוי להיות מילין

עד-אנה תשׂימון קנצי למלין תבינו ואחר נדבר. (דבר בלדד השוחי לאיוב).

 

[זולל מישמישים]

כן, אבל זה בשפה התנכית

שהיא מאד גמישה באפשרויות שלה. אני שואל על השפה העכשוית. גם הצורה תְּשִׂימוּן לא מקובלת בשפה העכשוית. הנה עוד כמה שאספתי מאותו פרק שחורגים לדעתי מהשפה התיקנית של היום: יִתְהַלָּךְ יֹאחֵז יַחֲזֵק יִבָשׁוּ יְנִדֻּהוּ

 

[מלך עכברוש]

בתקופה הזאת עם ישראל הסתדר

כנראה יפה מאד בלי כללי דקדוק...

 

[זולל מישמישים]

ממממממ... הסתדר יפה?

לא יודע... צרות לא היו חסרות לו. בכולופן כבר במשנה לפני כ 1800 שנה השפה היא שונה מאד מזו התנכית. להערכתי היא הרבה יותר עקיבה, פחות גמישה בצורות שלה, ויותר קרובה לשפה העכשוית. פתח באופן אקראי פרק במשנה ופרק בתנך (נניח תהילים) ותראה בעצמך. אגב, במשנה שתי הסיומות (ין/ים) מקובלות לריבוי. למשל: "ובאילן--האוג והחרובין והאגוזים והשקדים" וגם "ואלו דברים שאדם אוכל מפירותיהן בעולם הזה" "ואלו מפסיקין לפיאה--הנחל, והשלולית, ודרך היחיד" וכך גם אצל הרמבם במאה ה 12.

 

[מלך עכברוש]

מבחינת השפה הסתדרו יפה מאוד

ראית בתנ"ך פעם שמישהו מבקש ממישהו אחר לחזור על דבריו, או להסביר למה התכוון?

 

[sailor]

העורכים השמיטו כל איזכור של

"חזור שנית"