נזיר בודהיסטי אמיתי מתארח בפורום מדיטציה

[בן טל-שחר]

נזיר בודהיסטי אמיתי מתארח בפורום מדיטציה

ביום חמישי הקרוב בשעה 20:00 יתארח כאן הנזיר הבודהיסטי פניננדו בהיקהו ויענה על שאלותיכם.

נושא האירוח הוא חוויותיו כישראלי שהפך לנזיר בודהיסטי וכנזיר בודהיסטי שחי כעת בישראל ולא לימודי הדהרמה והמדיטציה עצמם, שכן לתחושתו אין הפורמט של האירוח בפורום מתאים לעיסוק רציני בחומרי הלימוד עצמם.

פניננדו בהיקהו הוא יליד ישראל, בן 59, הוסמך לנזירות בזרם "נזירי-היער של צפון-מזרח תאילנד", גר כיום ברמת-גן.

ניתן להתחיל לשרשר לכאן שאלות החל מרגע זה ממש.

למען הסדר הטוב ובהירות הדיון:
1. חברי הפורום מתבקשים להימנע מלהשיב על השאלות המופנות אל האורח הנכבד שלנו, עד לתום האירוח;
2. התבקשנו להימנע מלשרשר שאלה חדשה לשאלה שכבר קיימת, אלא לשרשר שאלות חדשות להודעה הראשית.

הרגישו חופשיים גם לשתף את ההודעה בפייסבוק ולהזמין חברים שמתעניינים בנושא

שיהיה לכולנו אירוח נעים, מעשיר ומהנה!

 

[מיכל הררי]

שאלה על החיים במנזר/במקום בו היית

צפיתי ברבע מהוידאו והיה מעניין וכיף לשמוע.

הזכרת בתחילת הוידאו ששהית בתאילנד כ-5 שנים ושם הוסמכת.

האם שהית במקום ספציפי ששם למדת?
מה היתה (אם היתה) שגרת היומיום במקום הזה?

או שמדובר על קורסים שמשתתפים בהם ואז מקבלים הסמכה?

 

[פניננדו בהיקהו]

תשובות

כשיצאתי מהארץ נסעתי ל-וט פה ננצ'ט (Wat Pah Nanachat) מפני שזהו מנזר שנוסד בצפון-מזרח תאילנד במיוחד עבור זרים ושפת הדיבור בו היא אנגלית. שהיתי שם שנתיים, תחילה כאורח, אח"כ כ-אנאגריקה (Anagarika, לובש-לבן שאינו נזיר אך חי על פי כללי-תרגול מחמירים ) ולבסוף כ-סמנרה ( Samanera, מתלמד לנזירות). את ההסמכה המלאה לנזירות עברתי במנזר וט פה קנג'נבהיסק (Wat Pah Kanjanabhisek ( גם הוא בצפון מזרח תאילנד ושם תרגלתי כשלוש שנים.

ב-וט פה ננצ'ט מתנהל בדרך-כלל סדר יום מדוקדק עליו אפשר ללמוד באתר שלהם, בדף המתייחס לכך. ואולם סדר יום זה כמעט איננו כולל לימוד פורמלי, בוודאי לא "קורסים".
בעיקרון, על פי כללי הנזירות שקבע הבודהה, יכול אדם לעבור הסמכה מלאה לנזירות מיד כשהוא מבקש זאת. בפועל, הסמכה לנזירות תלויה במוסכמות המקומיות בכל מדינה ובכל מנזר לגופו, ובשיקול הדעת של המסמיך. בוט פה ננצ'ט התהליך עד ההסמכה אורך כשנה וחצי-שנתיים.

ב-וט פה קנג'נבהיסק סדר היום הרשמי הוא מינימאלי ולכן הרבה יותר תלוי במשמעת העצמית של הנזיר. שם עברתי את ההסמכה המלאה ללא שהיות נוספות (מלבד המְתנה לאב המנזר שיחזור מחו"ל) ואתי הוסמכו עוד שני זרים שהגיעו כמעט ללא כל הכשרה מוקדמת.

לסיכום אפשר לומר שאת כל הכשרתי רכשתי בשני מקומות אלו, אך היא לא היתה הכשרה פורמלית והתבססה על התנסות, שיחות אקראיות, דוגמה אישית, תרגול, וקריאה עצמית יותר מאשר על הרצאות ושיעורים.

 

[מיכל הררי]

תודה רבה

 

[ינוקא1]

איך ולמה הגעת להיות נזיר בודהיסטי ?

 

[פניננדו בהיקהו]

תשובה

לכל סיפור יש התחלה וכל התחלה היא שרירותית. התחלה זו קובעת במידה רבה את הסיפור כולו ומפני שהיא שרירותית גם הסיפור כולו הוא רק היבט אחד של מה שהוא מתיימר לספר.

ואת הסיפור הזה שסופו בהקלדת מילים אלו אני מתחיל לפעמים ב1960, בגיל חמש וחצי כאשר סבא שלי נפטר לנגד עיני והתגובות הקשות של בני המשפחה למוות הזה עשו אותי לפילוסוף.
או שאני מתחיל אותו ב1974 בגיל 19, אחרי מספר שנים של קריאה פילוסופית שיטתית למדי כאשר קראתי את הספר "מה לימד הבודהה" (שבינתיים תורגם לעברית), ואמרתי לעצמי "זהו זה".
או שאני מתחיל אותו ב2007 בגיל 52 כאשר הלכתי לקורס מדיטציה של גואנקה ואמרתי לעצמי "אז ככה זה עובד..." והתחלתי לחפש את ההמשך לקצה החוט הזה שהיה ברור לי שהוא מוליך עד ההארה.
וכמובן שאני יכול גם להתחיל את הסיפור לפני לידתי, אם במונחים היסטוריים ואם במונחים קארמיים. ובה בעת אני יודע שאיננו יכולים למצוא לסיפור כזה התחלה שאיננה שרירותית וגם לגבי נקודת ההתחלה תמיד נוכל לשאול "אבל איך ולמה הגעת להיות כזה?".

גם אם נסתכל באמצעו של סיפור, לכל סיפור יש נקודות מפנה. נקודות אלו גם הן, במידה רבה, פרי פרשנותנו השרירותית. בן 54, ב4.5.2009 בשעה 7 בבוקר נכנסתי בשערי וט פה ננצ'ט והמעיים שלי התהפכו. הדבר הראשון-כמעט שראיתי במנזר היו שירותי האורחים הישנים שמאחורי המטבח, שירותי-כריעה תאילנדיים שבהם כד מיים וצפחת פלסטיק משמשים למה שבמערב משמש נייר הטואלט. הזעזוע שעבר לי בבטן העיד שההבנה חילחלה עד אחרון התאים בגופי: מה שהיה עד עכשיו נגמר ומעכשיו זה סיפור חדש.

ולסיפור החדש הזה קוראים "נזיר בודהיסטי", אם כי חלפו עוד שנתיים עד שהוסמכתי הסמכה מלאה לנזירות, ועוד נקודות נוספו לקו האינסופי הזה.

 

[ינוקא1]

יפה

 

[sheketz]

איך זה להיות נזיר בודהיסטי בישראל?

 

[פניננדו בהיקהו]

תשובה

אני לא יכול לענות על השאלה כפי שנשאלה, אלא רק איך אני, כנזיר בודהיסטי, מרגיש ופועל בישראל.

אני מרגיש "בתוך עמי" במובן שהכל סביבי מוכר ומובן לי: הקודים התרבותיים, השפה המדוברת ושפת הגוף. לכן אני מרגיש שאני יכול לתרגם את הדהרמה, שהיא אינה מילולית במהותה אבל ניתן להצביע עליה מכל שפה ותרבות, אל שפת התרבות המקומית.
שפת תרבות זו הכוללת את התרבות היהודית והתרבות המערבית/מדעית מושתתת על הנחות שונות מאלו של התרבות ההודית שהבודהה תרגם את הדהרמה אליה. אין טעם, למשל, לדבר במונחים של לידה-מחדש, במונחים של ריבוי-אלים, במונחים של קוסמולוגיה שבה משוטטים סביב לנו יצורים מיתולוגיים בלתי נראים. וגם אין צורך – כי בהחלט אפשר לדבר במונחים יהודיים ובמונחים של המחשבה המדעית. ברור שאין חפיפה בין הדהרמה לבין המדע כפי שלא היתה חפיפה בין הדהרמה ובין המיתולוגיה ההודית, אבל אפשר להיעזר בכל סט של מושגים תרבותיים כדי לבטא בו את הדהרמה.

ומלבד הסברת הדהרמה הכללית אני משתדל גם לחבר אותה לכל אדם באופן אישי.
הבודהה לימד את הדרך לשיחרור מסבל, ואפשר ללמוד את הפתרון המוחלט לבעיה זו ולהגיע להארה. אבל גם מי שאיננו שם ואיננו מתכוון להרחיק לכת מן החיים הקונבנציונליים יכול להשתחרר מסבל ספציפי שמציק לו, אם יתקדם במשהו בדרך לשיחרור מסבל, היא הדרך כפולת השמונה. בפועל מה שאני עושה הוא לנסות לחבר בין הבעיה האישית של הפונים אלי לבין הדהרמה, ולהראות להם כיצד הם יכולים בעזרת התרגול הבודהיסטי להקל את מצבם.

 

[דניאל גליקר]

איך אתה מבין

את המושג 'הארה'?
מהי לדעתך הדרך להארה?

 

[פניננדו בהיקהו]

תשובות

כפי שנאמר בהכרזה על שיחה זו, אין זה המקום ללמד את הדהרמה. אבל בקצרה אומר את הדברים הבאים:

א. כשהבודהה יצא לדרך הוא שם לו למטרה למצוא פתרון כולל לבעיית הסבל. אני מבין את ההארה אליה הגיע הבודהה, כ- פתרון כולל לבעיית הסבל, פתרון הכולל את:
1) ההבנה המלאה של הסבל,
2) נטישת כל מה שגורם לסבל,
3) היווכחות מלאה בקץ הסבל,
4) פיתוח כל הדרך לקץ הסבל.
אלו הן "ארבע האמיתות הנעלות".
הסבר זה אינו תשובה מלאה לשאלה. ההארה ניתנת לתיאור בעוד אינסוף דרכים, שכולן אינן ממצות את מהותה מפני שהיא מעבר לתיאור מושגי. בגלל קושי זה אני מעדיף לדבר על האדם המואר, שהוא דבר מוחשי, מאשר על ההארה שמעבר להמשגה.

ב. כפי שאני רואה זאת, הדרך להארה היא הדרך שלימד הבודהה, הלא היא "הדרך הנעלה כפולת השמונה", היא הדרך שיש לפתח באמת הרביעית לעיל, והיא מורכבת מ-
1) השקפה נכונה
2) התכוונות נכונה
3) דיבור נכון
4) מעשה נכון
5) מחיה נכונה
6) מאמץ נכון
7) תשומת-לב נכונה
8) ריכוז נכון

אלו הן רק כותרות ועם ההתקדמות בדרך הדברים הולכים ומתבהרים באופן מפורט. מצד שני חשוב להבהיר שגם פירוט רב ולמדני של מה שכתוב לעיל לא יסלק ולו סבלון קטנטן אחד. רק התרגול של הדרך על כל חלקיה וההתפתחות באמצעות התרגול הזה הם שיפחיתו את הסבל ואף יסיימו אותו כליל.

 

[דניאל גליקר]

לגבי הדרך

להארה.
כמו רבים וגדולים אחרים, לדעתי יש אצלך בלבול בין דרך ותאור המטרה.
האם אדם יכול לקיים אפילו אחד מכפולות ה-8 האלה?
הוא יכול מקסימום לנסות.
זה נחמד.
זה יעשה אותו (אולי) אדם טוב יותר.
לרובם (כמעט ככולם) של האנשים, הניסיון הזה יצלח רק עם עלייה ברמת התודעה.
בלי עלייה ברמת התודעה זה יביא להם יותר סבל משחרור.
פירושו, שזוא איננה יכולה להיות הדרך להעלאת רמת התודעה אלה התאור של המטרה.

איך שלא יהיה.
שיהיה לך בהרבה הצלחה.

 

[רועי החושב]

למה בודהא שמן?

 

[הקוסמת הורודה2]

נו באמת רועי

 

[רועי החושב]

באמת, באמת

 

[בן טל-שחר]

 

[פניננדו בהיקהו]

תשובה

בני, שאלה גדולה שאלת (כפי שאמר הלל הזקן, מסכת שבת דף לא.) :
הבודהה שמן מאותה סיבה שלמשה רבינו יש קרניים ושדוד המלך נלחם בגולית בעירום מלא.

 

[שנטידווה]

 

[ינוקא1]

 

[רועי החושב]

הבודהא שמן מכיוון

שהוא מלא חשק לאוכל.
הבודהא חכם מכיוון שהוא מלא חשק לידע.
הבודהא אינו נזיר.
אם כן, אין קשר בין הארה לנזירות.