שאפשר, אחרי תרגול רציני, להטות את התהליכים שעוברים דרך החושים באופנים רבים, וגם לקטוע את התהליך בנקודות שונות.
"קשה"? ברור שזה לא קל. לכן גם חז"ל אמרו "איזהו גיבור - הכובש את יצרו" וגם הבודהה נקרא "המנצח תחת עץ הבודהי" - העץ שתחתיו הגיע להארה. זו המלחמה שבה הוא ניצח.
עיקר התרגול שלי אישית התבסס על דברים שלמדתי במנזר הראשון שהייתי בו, משיחות של מורים (בלתי סדירות), משיחות עם נזירים חדשים שהוסמכו לפני ומקריאה.
יש חופש לתרגל. מלבד השעות שאנשים יושבים יחד אף אחד לא מתעניין מה אתה עושה בבקתה המבודדת שלך. וגם כשיושבים יחד הרי אף אחד לא יודע אם זה שיושב בעיניים עצומות מתרכז בתרגול או בזכרונות על החברה שלו לשעבר או בכלל מנמנם.
צריך משמעת עצמית. ואם לא הבאת מהבית משמעת עצמית צריך לפתח אותה, אחרת זה הרי סבל נורא, ולמה שאדם שרוצה להפסיק את הסבל יכניס את עצמו לצרה כזו?
התהליך הוא 95% תרגול ורק 5% לימוד. את הלימוד טוב לעשות בהדרגה - כל פעם שאדם נתקל בבעיה הוא מחפש לה את הפתרון וממשיך הלאה. הוא לא עוצר ואומר: עד שלא הבנתי הכל אני לא זז - כי אז הוא באמת לא יזוז.
ניתן לפנות ישירות לנזיר פניננדו בהיקהו בדוא"ל: [email protected]
או בטלפון: 053-523-6113
כפי שהוא כתב בתשובה ל-lightflake:
"אני בארץ כדי לעזור לאנשים בכל מה שמתאים לנזיר בודהיסטי לעשות.
אני מלמד כל מי שרוצה ללמוד את הדרך הבודהיסטית לשחרור מסבל"
הוא מלמד ועוזר במגוון נושאים ובקשות ללא בקשת תמורה
כמפורט בהודעה על הקמת "מרכז השלווה".