נזכרתי בשאלה שנשאלתי פה פעם

נזכרתי בשאלה שנשאלתי פה פעם

ומעניין אותי לדעת מה דעתכם בנושא - תשמיעו אביתר לילדים שלכם? (לכשיהיו, בלי לחץ
) בכלל, מוזיקה שאתם אוהבים - תשמיעו להם? מה, מאיזה גיל? מה תעשו אם יום אחד ילדכם ייכנס הביתה נרגש כשבידיו הדיסק האחרון של דודו אהרון? (או כל ערס מזמר אחר שיהיה רלוונטי, ובהנחה שעד אז לא נשמע מוזיקה הישר מהשבב שבמוחנו) דברו אליי.
 

מיטלס1

New member
תשובתי היא כן

אני חושבת שכן אשמיע לילדיי מוזיקה של אביתר או כל מוזיקה של אומן אחר שאני אוהבת. לגבי הגיל אין לי תשובה לתת לך כי באמת אין לי מושג באיזה גיל זה יהיה נכון עבור הילדים שלי (לכשיהיו). אני נחשפתי בפעם הראשונה לאביתר כשהוא רק התפרסם והייתי אז בת 10 או 11 ואני זוכרת שהייתי שומעת את "מתי נתנשק" הרבה ברדיו. האם זה היה לגיטימי וחינוכי שכבר בגיל כזה צעיר נחשפתי לשיר הזה אני לא יודעת. מצד שני בטלוויזיה נחשפתי לתכנים הרבה יותר "קשים" ו"מיניים" גם בגיל הזה וככל שעוברות להן השנים נראה שילדים נחשפים לתכנים לא ראויים בגילאים מאוד צעירים. לגבי השאלה השנייה אם הילדים שלי יגיעו הביתה עם דיסק של דודו אהרון או דומיו אני כנראה אגיב כמו שאני מגיבה שאחי הקטן לפעמים חוטא ושומע את השירים האלו כי זה פשוט מה שמשמיעים ברדיו. אני בעיקר "מעקמת פרצוף" ודוחפת לו את המוזיקה שלי בתקווה שברגע שהוא ישמע את המוזיקה שבעיניי נחשבת למוזיקה טובה הוא יאהב גם ויזנח את המוזיקה שלדעתי לא נחשבת לטובה. אבל בגדול שישמע מה שבא לו הרי שלא באמת יש לי שליטה על זה.
 

e s1

New member
../images/Emo65.gif

לפני כמה ימים אחותי (6.5) ואני סדרנו את החדר שלה, ואז היא עלתה לחדר שלי לבחור דיסק וחזרה עם לילה כיום יאיר. אז אחרי "יומני נשרף לי" וכמה ריקודים במחיאות כפיים, היא שאלה: "מה זה שיר נקי?"
מיותר לציין שהתקשתי להסביר לה, אבל משהו בי שמח על השיח הזה. שהיא נחשפת אליו. שאולי בעוד כמה שנים היא תזכר... ולשאלתך- אני חושבת שכן. כי אם מוסיקה היא אחת הדרכים של האמת לזרום. היא בית נסתר בתוך היער הרועש והגדול שזורם סביבנו.. אז מי אני שאמנע את זה. [פה אולי נכנסת שאלה אחרת: מה היחס שלנו למוזיקה ששמענו בבית, לשירים שאמא הרדימה אותנו איתם...?]
 

SnapDragon

New member
<כיפה אדומה>

צריך לזכור לקחת פה בחשבון משהו; יש 2 צדדים למטבע המוזיקלי. מן הסתם, יש חשיבות אדירה למוזיקה ולאמנים המשמעותיים, המאתגרים והמאמצים שאני שומעת. מובן שאעדיף שכל מי שקרוב ויקר לי יהיה שותף לזה. "שכל מי ששומע - ירגיש איתי". והאמת שממילא זה כבר כך עם רוב רובם של קרוביי ויקיריי. (זו הרי מין עסקת חבילה שכזו. אלה כבר לא קריטריונים, אלא מאפיינים טבועים שאתה מגלה בדיעבד). אצל ילדים זה קצת אחרת - בייחוד הילדים שלך - כי אתה משמש עבורם בתפקיד המחנך, מתווך ומגלה הארצות והאוצרות. רק מה, לצד הרצון/סקרנות לאתגר אותם עם יוצרים דוגמת אביתר, לעורר אותם לכל מה שמתעורר אצלנו למשמע והרהור שירים מסויימים - זה לא עניין של מה בכך. כדי לעשות צדק עם מה שחשוב לך ומוערך על ידך, בייחוד כשהוא בגדר המלצה, הקרקע צריכה להיות זרועה פוטנציאל מסויים. אדרבא כשמדובר בילדים. הם צריכים להיות בוגרים ובשלים מספיק - בנפשם, מוחם ורוחם. וגם אני - הממליץ - צריכה להיות, לצורך העניין, באופן אובייקטיבי כלשהו... ככה זו הורות, אני מניחה. ליהטוט גדוש התאזרות בסבלנות בין ה'חזון' שלך, אם נגדיר זאת כך, לבנאדם הקטן שמולך ולתהליך כולו של הגדילה וההתעצבות. זה דווקא מסקרן מאוד. מקווה שאזכה. באשר לשאלת ה"דודו" (ובאמת כבר לא נעים לי ממנו, חיה ותן לחיות
) - יש הרבה שאלות מסוג "מה-אם" ככל שזה נוגע להתנגשויות בחינוך ילדינו העתידיים-גם-הם. שום דבר לא מוחלט או ידוע. אני חושבת שהדגש צריך להיות בעיקר על ההתפתחות *שלנו* כבני אדם ערכיים ותבוניים; לבחון, להרהר-ולערער כמעט בכל תוך דחיפה בעצמנו להיות במגמת שיפור ולמידה כל הזמן, ותוך כדי הרוטינה האינסופית הזו (עד הסוף היחסי, כמובן) פשוט להאמין שכל עוד אנחנו על המסלול הזה, קרוב לוודאי שנצליח לשמור על סטטוס-קוו רצוי בחינוך ילדינו. או לפחות נדע איך להכיל ולהתמודד עם התוצאות. וכן, זו אכן האג'נדה הנוכחית הכללית שלי לגבי סוגיית החינוך, אך לעניינינו - חינוך ותרבות (=אמנות, מוזיקה, והמילה הכתובה) הם ככלים שלובים בעיניי. אז בהחלט ארצה להנחיל לילדים שלי את הכלי הנדיר שבמוזיקה, הזאת ובכלל, רק חשוב להיות ערים למסוגלות שלהם לענות ולהענות על הרצון הזה (שלא לומר 'ציפיה') שלנו. (ומתכתבים לי בראש גם כמה משפטים על אותו רפרנס על כל מה שבין כיפה אדומה, אמא שלה והיער...אבל הם לא הצליחו להתדייק פה במילים. אני יודעת שהמבין מבין..) ואשמח לדעת מה יענו על זה ההורים שבינינו
.
 
אני בנבצרות זמנית ../images/Emo122.gif

עקב מפגש חזיתי אתמול עם יש לי סיכוי ותתחנני אלי, בעיבודים מטורפים ותופים עוד יותר מטורפים אשוב במהרה, אינשאללה
 

shoham95

New member
../images/Emo95.gif

יש משהו די מלחיץ בזה שילדים קטנים יכירו שירים.. כאלה. אני חושבת שלילדים קטנים עדיף להשמיע את שירי טיף וטף ולא שירים של אביתר. או כל אמן רציני אחר. זה די מפחיד, לא הייתי רוצה שילד מתחת לגיל 10-11 ישמע את "מנגינה יקרה" או את "ארבעתנו". למה הוא צריך, בגיל כזה, להחשף לדברים כאלה? הרי זה גיל מאוד תמים, למה הוא צריך לדעת שקיימים דברים שהוא עוד לא נחשף אליהם, ולא צריך להחשף אליהם בגיל כזה? אני לא יודעת מה אתכם אבל אני עד כיתה גיל די מאוחר לא ידעתי על קיומו של הדכאון
טוב, זה לא מדויק- ידעתי שקיים דבר כזה, אבל לא ידעתי בדיוק מה זה (אולי רק בכלליות). אז למה ילד בן 10 צריך להחשף לזה? נכון, השירים של אביתר הם לא "אני בדכאון רע לי כל החיים" וכאלה, אבל אפשר להבין מהשירים דברים על הצד הפחות שמח של החיים. וזה לא טוב לילד קטן. אני אישית שמחה שלא גדלתי על שירים בסגנון הזה. לא הייתי רוצה להחשף לשיר כמו "תתחנני אלי", לדוגמא, בגיל כה צעיר. האמת שהתחלתי לשמוע את אביתר בדיוק בגיל הנכון, בשבילי, לדעתי. ואולי זה היה מאוד הגיוני להתחיל לשמוע אותו דווקא אז, בהתחשב בתקופה... בסה"כ זה מאוד תלוי בשיר עצמו יש שירים של אביתר שאולי כן הייתי משמיעה לילדים שלי בגיל צעיר. את השירים ה"כבדים" יותר (לא יודעת איך להגדיר את זה, אבל אני חושבת שהכוונה ברורה..) לא הייתי משמיעה לילד קטן. כמובן שגם לגבי הגיל, זה תלוי מאוד בבגרות של הילד. יש ילדים בני 12 שעדיף לא להשמיע להם שירים כאלה, ויש ילדים בני 12 שהם מאוד בוגרים לגילם, ואז הם לא באמת יחשפו למשהו חדש... אז זו לא בעיה להשמיע להם שיר כזה- והם גם יקבלו את השיר בבגרות. לגבי השאלה על דודו אהרון, סביר להניח שזה בעיקר יצחיק אותי.
אבא שלי תמיד צוחק עלי שאביתר לא יכול למלא קיסריה
, זה לא אותו הדבר, אבל כוונתי היא- שהגיוני שזה דווקא ישעשע אותי (ולא אנסה לשנות את העובדה הזו).
 

e s1

New member
מזדהה עם מה שאת אומרת

ובאמת אם אחותי היתה מביאה את שיר טיול במקום, אני מניחה שהייתי אומרת לה שנבחר דיסק אחר.. למזלי אני עוד לא אמא להתחבט בשאלות כאלה של להגן על הילד למול לחשוף אותו לחיים האמיתיים, אבל אני חושבת שיש עוד צד במטבע הזה. כי בשבילי להכיר את המוזיקה של אביתר זה היה גם להכיר עולם שלם בתוכי. אני מאמינה שהעולם הזה, איזשהו מרחב נפשי, היה קיים שם תמיד ופשוט לא היה לי כלים. לא הכרתי את השפה הזאת. לא ידעתי איך לדבר את מה שמתרחש שם בפנים. ובמובן הזה להכיר את אביתר (ואחר כך עוד מוזיקאים וגם אנשים) זה היה סוג של גאולה פנימית..
|סליחה על המילים הפלצניות, אבל זאת ההרגשה..| הייתי רוצה מאד שהילד שלי יכיר את זה גם, עוד כשהוא קטן, (בהנחה שזה קיים (??) אצלו).. אני גם חושבת שתלוי בשיר עצמו, אבל אני נוטה לחשוב שהאלבום הראשון אולי אפילו יותר אמיתי ופנימי וחשוב מהרביעי.. בקיצור, כשנגיע לגשר נחצה אותו?
 

SnapDragon

New member
../images/Emo9.gif

אכן כשנגיע לגשר. אינשאללה, שנזכה. וזה כל העניין; (שוהם, מקווה שאת קוראת את זה גם, כי זה בעיקר מופנה אליך). כי זה לא באמת עניין של גיל, ואני מקווה שזה התבטא ממה שאמרתי קודם. זה עניין של גיל מנטלי, פנימי. נפשי, רוחני...תקראו לזה איך שתעדיפו. אני אשאף לפתוח את הצוהר הזה בלב ובמחשבות של הילדים שלי מגיל קטן. לזרוע זרעים ולהרחיב את הפתח, כל בוקר קצת. (ואיזו דוגמה לשיר מעולה) המטרה היא לא לדחוף את הילדים שלך לדיכאון. ילד לא יבין את "תתחנני אליי". לעזאזל, לפעמים אני בעצמי לא מבינה אותו. מה שכן, אני רוצה שיכיר וידע שליפול זה חלק בדרך. זה-זה הדרך! דרך חיים. רק ככה אנחנו יודעים. ויחד עם ההכרה בזה, נלמד איך לקום ולהאמין. ביחד. אני לא שונה בהרבה מהילד ההוא. בטח לא כרגע. וגם כשאהיה אמא שלו, אעבור בפנים דברים שאני רוצה לקוות שגם הוא יעבור בגילו שלו. לא דברים גרנדיוזיים, כן? אלו עדיין ילדים, ואת התמימות הזו מי ירצה להפסיק... אבל חיבור אמיתי כזה לרגש. לשמחה, לבכי. לפחד. לתקווה. לתת לזה מקום אמיתי; לברר את זה ולהתעטף בזה קצת. וכשזה מגיע לנבכי הרגש, מוזיקה שווה אלפי מילין של מילים. את העולם שנגלה לי באחת בגיל 22, את כוחן של המילים והמוזיקה לרשרש לך בלב (וזה אולי נשמע כמו משהו שידאיג את הרופאה שלי, אבל זה בדיוק מה שזה מרגיש לי לפעמים, בפיזיות כזו) - אני לא רוצה שזה ינחת על הילד שלי בפתאומיות מזעזעת, די מבהילה ומשהו שנע בין אשמה להאשמה למבוכה על "למה אף אחד לא טרח להסביר לי את זה ככה? להאיר לי שזה קיים בכלל?". אין לי מושג איך אצליח לעשות את זה. כל מה שאני יודעת שאצטרך פרטנר טוב והרבה מבטים פנימיים לשמיים. מה שכן, יש רגעים (ולהפתעתי, זה אחד מהם) שאני בטוחה בזה כמו שמעולם לא הייתי במשהו. (ואז אני נזכרת שאני לבד. *סטגדוש*
)
 
למעלה