נחשו מה?
העובר שלי עם הראש למטה!!!! ההיפוך הצליח!!!!!! איזה אושר! אני מתרגשת ומתפללת שהוא ישאר כך. הגעתי ב - 9:30, דר קנטי בדק וראה שהוא עכוז ושיש מספיק מיים. רק בסביבות 11 הוא הגיע שוב (חיברו אותי למוניטור קודם). הוא הגיע ואני התרכזתי בלהרגע ובלהרגיע את כל השרירים. עצמתי עיניים וקנטי התחיל. הוא לחץ והרגשתי לחץ. הוא אמר לי שהוא מרגיש שריר ואני שחררתי כשאני עוצמת עיניים ומנסה להיות במקום אחר. אחרי 20 שניות אמר קנטי: הראש למטה. פקחתי עיניים וחשבתי שהוא צוחק עלי. האולטרא סאונד הראה שהוא לא. הייתי בשוק. חשבתי שהוא רק בודק את העובר. הוא היה מקסים ומדהים. שעתיים הושארתי לניטור ושוחררתי. עמית כ"כ התרגש ואני בהיי עד עכשיו. הערה נוספת על ההרגעה: עבדתי עליה מאתמול עם שרון ניב. לא נתתי לעצמי להתרגש ובאתי בתחושה של השלמה עם כל דבר. מה שיהיה יהיה. זו עבודה מצידי כי זה ממש לא האופי שלי. בדרך לבה"ח מאיר (ואנחנו באים מרחובות), בפקקים, נשארתי רגועה. הנייד שלי צלצל והגננת הודיעה לי שגל נפל, פתח את השפה וצריך לבוא לקחת אותו לאחות. נלחצתי ואז התאפסתי. אמרתי לעמית להוריד אותי ושאסע לבד במונית והוא נסע לגל. בסוף חמי אסף אותי וחיכיתי לו תוך כדי מנטרות שהכל בסדר. גל באמת בסדר ולא עשו לו כלום אצל האחות. עמית החזיר אותו לגן והגיע בדיוק בזמן להיפוך. עד שעמית הגיע מצאתי שם "לאישה" וקראתי בשיא הרוגע והריכוז (כי "לאשה" דורשת המון ריכוז, אתן יודעות). ממש התפלאתי מעצמי מחוסר ההתרגשות. וזהו. מתנצלת בפני המנהלות על שפתחתי שירשור חדש - פשוט הרגשתי שמגיעה לי הודעה חדשה - אני כ"כ שמחה. ולכולכן - המון תודה על התמיכה והעידוד - קראתי את התגובות שלכן לפני שיצאתי לדרך וזה עזר לחייך כל הדרך. עיצות כיצד לשמור על העובר עם הראש הקטן למטה ולעזור להתבססות יתקבלו בברכה. אני מתרכזת כרדע בתחושות הכ"כ חדשות של הראש למטה ומנסה ללמוד אותן.
העובר שלי עם הראש למטה!!!! ההיפוך הצליח!!!!!! איזה אושר! אני מתרגשת ומתפללת שהוא ישאר כך. הגעתי ב - 9:30, דר קנטי בדק וראה שהוא עכוז ושיש מספיק מיים. רק בסביבות 11 הוא הגיע שוב (חיברו אותי למוניטור קודם). הוא הגיע ואני התרכזתי בלהרגע ובלהרגיע את כל השרירים. עצמתי עיניים וקנטי התחיל. הוא לחץ והרגשתי לחץ. הוא אמר לי שהוא מרגיש שריר ואני שחררתי כשאני עוצמת עיניים ומנסה להיות במקום אחר. אחרי 20 שניות אמר קנטי: הראש למטה. פקחתי עיניים וחשבתי שהוא צוחק עלי. האולטרא סאונד הראה שהוא לא. הייתי בשוק. חשבתי שהוא רק בודק את העובר. הוא היה מקסים ומדהים. שעתיים הושארתי לניטור ושוחררתי. עמית כ"כ התרגש ואני בהיי עד עכשיו. הערה נוספת על ההרגעה: עבדתי עליה מאתמול עם שרון ניב. לא נתתי לעצמי להתרגש ובאתי בתחושה של השלמה עם כל דבר. מה שיהיה יהיה. זו עבודה מצידי כי זה ממש לא האופי שלי. בדרך לבה"ח מאיר (ואנחנו באים מרחובות), בפקקים, נשארתי רגועה. הנייד שלי צלצל והגננת הודיעה לי שגל נפל, פתח את השפה וצריך לבוא לקחת אותו לאחות. נלחצתי ואז התאפסתי. אמרתי לעמית להוריד אותי ושאסע לבד במונית והוא נסע לגל. בסוף חמי אסף אותי וחיכיתי לו תוך כדי מנטרות שהכל בסדר. גל באמת בסדר ולא עשו לו כלום אצל האחות. עמית החזיר אותו לגן והגיע בדיוק בזמן להיפוך. עד שעמית הגיע מצאתי שם "לאישה" וקראתי בשיא הרוגע והריכוז (כי "לאשה" דורשת המון ריכוז, אתן יודעות). ממש התפלאתי מעצמי מחוסר ההתרגשות. וזהו. מתנצלת בפני המנהלות על שפתחתי שירשור חדש - פשוט הרגשתי שמגיעה לי הודעה חדשה - אני כ"כ שמחה. ולכולכן - המון תודה על התמיכה והעידוד - קראתי את התגובות שלכן לפני שיצאתי לדרך וזה עזר לחייך כל הדרך. עיצות כיצד לשמור על העובר עם הראש הקטן למטה ולעזור להתבססות יתקבלו בברכה. אני מתרכזת כרדע בתחושות הכ"כ חדשות של הראש למטה ומנסה ללמוד אותן.
