*מגיבה תוך כדי קריאה*
- קפיצות הזמנים קצת מבלבלות. לדעתי כבר בתחילת כל פסקה, בשורה הראשונה או השניה, צריך לאפס אותנו על זמנים. מוזר לקרוא על ילדים בני 13 ואז שניה אחר כך לשמוע "אנחנו לא מזדיינים." זה הבהיל אותי לרגע. @_@
- (חרא) - סוגריים מיותרים, אמרת לי פעם שזו חולשה שלך... אז אם את יודעת שזו חולשה... לא צריך אותם, באמת שלא.
- "לא אכפת לי עם מי מארס נכנס לשירותים" - לא סלנג לסקס. שירותים זה מקום מרתיע ומלוכלך, לא מקום אינטימי. מיטה, מזרון, למי הוא נכנס למכנסיים, מי נכנסת למכנסיים שלו... אבל שירותים זה... לא.
- "אוז ומארס הולכים להתנדב" - איך אוז ומארס יכולים להתנדב ביחד באותה שנה? להבנתי כולם ממחוז 2... ?
- "וזולא בדיוק הפעם הראשונה שזה קורה להם" - רווח
אני קראתי את זה וחשבתי עליהם יושבים בזולא של החברה הטובים.
- "יש לה ילדים עכשיו, אתה יודע. אולי הם ישתתפו במשחקים." - אני יודעת שזה לא באמת קשור לפאנפיק, אבל... זה OOC. מאוד. אני חייבת להעיר על כך כי זה חזק ממני. קטניס לא תביא ילדים לעולם שבו יש משחקי רעב. זה הדבר שהיא הכי נרתעת ממנו והכי לא רוצה.
נכון שגייל נורא רוצה, אבל זה דבר שהוא יתפשר עליו בשבילה, כי עצמה לא רוצה את זה בשום פנים ואופן. אבל זה גם OOC שהיא תירה בפיטה ותתן לו למות, אז...
- "ידעתי שהבחורה הזאת עם השיער הסגול הולכת להיות אשתי"- רומנטי מאץ'
- אני רק חייבת לציין פאק קטן שיש לי - ג'סיקה זה שם דתי. יש מצב שעוד שמות, במקרה של ג'סיקה אני זוכרת, במקרה של השאר חלקם מקוריים ולא מוכרים לי... בכל מקרה, בפאנדום של משחקי הרעב אין אף אלמנט דתי, גם לא שמות דתיים. אבל אולי היא קרויה על שם הסבתא של הסבתא של הסבתא של הסבתא...
- משחקי הרעב התשעים וארבעה זה עתה החלו וקלייר בדיוק סיימה את השנה השלישית באקדמיה. למארס מלאו חמש עשרה, והם צפו יחד במשחקים באולם ההקרנות של בית הספר: "נוכל להיות כמו ג'ולי ואנדרסון." - זה נורא מבלבל כשזה צץ באמצע ולא מופיע כמו פלאשבק או זיכרון או כל דבר שהוא... לשניה הייתי ממש "ווטפ". לדעתי צריכה להיות הפרדה יותר ברורה בין העכשיו לבין הזכרונות. או שזה לא זיכרון ואני בכלל ממש ממש מבולבלת ממה שהולך כאן?
- "מנסה לזכור שמארס קיבל את הציון הכי גבוה - שתיים עשרה" -
CF לא טראגי מתחתי
קטניס מציינת בכניסה ל-CF שאף אחד, מעולם, לא קיבל 12. זה ציון חריג שמקבלים אנשים Super Awesome. גם כשהיא עצמה קיבלה 11 ב-HG זה היה "פאאאאאק" מטורף. אפילו קייטו קיבל 10.
- "הם ישבו ביחד במשך חצי שעה" - למה לקטניס נתנו 5 דקות? למחוז 2 יש פריווילגיות?
- "ושזו ריה שם בפינה, ששוכבת איתו כבר עשרים ושלושה ימים רצופים." - ששכבה. אלא אם יש לה כוחות על והיא יכולה לשכב איתו תוך כדי שהוא בזירה...
- "כמו עם אבא שלי, כשהוא מת" - אבא שלו לא מכה אותו? |מבולבלת|
- "הסיוטים של מארס שוכחים" - שוככים. אלא אם לסיוטים שלו יש זיכרון?
- "תפסיק להיות כזה עדין, זה לא כאילו אתה הראשון." "אני לא?" קלייר צוחקת עליו. "אתה לא." - הוא לא? ס.ס
- גם סמארה זה שם דתי...
טוב, נגמר, אז-
אהבתי, בגדול. נחמד, ורואים שזה מוקדש לשיר כי יש שם את כל מה שהיא אוהבת

שני דברים שאני חייבת לציין - זה נורא מבולגן. לא פעם לא הצלחתי להבין מה קרה ומתי בדיוק. נראה לי שכבר אמרתי לך את זה בהיימיץ'\מייזלי שלך... תנסי לעשות יותר הפרדה. להדגיש יותר זמנים, מקומות, הבדלים בין עבר\הווה.
דבר שני - הסוף - סופים בעיניי זה מה שעושה את הפאנפיק, והסוף כאן לא היה טוב. הוא מאבד את מה שיש לפאנפיק לומר. היו לי שלוש השערות לסוף - או שהוא מת במשחקים, ואז היא מגיעה לאיזשהי הבנה שהתרבות הזו לא בסדר, ולמה היא שלחה אותו למות אם היא יכלה פשוט לומר לו שהיא אוהבת אותו ולתת לו לגור איתה, או שזה היה מסתיים בדיוק בנקודה שבה הוא חוזר מהמשחקים, וזה היה נגמר ב-"היי" שלה, ואנחנו היינו משערים לבד אם הם ביחד או לא, כי ברור שכן ואיזה יופי, או שאז היא הייתה מחליטה לפרוש מהאקדמיה ולא להתנדב למשחקים כי גם ככה היא תחייה בשכונת המנצחים - ואז היא הייתה עולה בגורל או משהו, ומתה, ו... כל הבאסה.
הסוף לעומת זאת היה... קיטשי קצת, שטחי הרבה. סקס זה סבבה והכל אבל זה לא מה שמערכת יחסים של ידידות של שנים צוברת. זה שהוא מציע לה נישואין בסוף... אע, לא באמת עשה כלום. הרגשתי שזה הפך את הפאנפיק לסתמי ונטול מסר. הם גדלו ביחד, הוא נכנס למשחקים וניצח, עכשיו הם התחתנו. בדיוק כמו קטניס וגייל השטחיים שגדלו ביחד, היא נכנסה למשחקים, רצחה את פיטה ואז התחתנה עם גייל והם התחתנו ועם ילדים. אבל מה זה אומר לי? לא יודעת, הרגשתי שהסוף ממש הרס לי. בקטע שהוא כמעט מת הייתי
"לאאא" ואז כשהוא קרא לה בשם הייתי
"אוווו" ואז כשהוא שרד ויצא והם רק התחבקו זה היה כל כך קלאסי ומדויק. ממש אהבתי את זה. אבל כל החלק שאחרי זה... לא יודעת, אני הייתי מוותרת עליו.
כיף לראות אותך פה, בואי הרבה