נחשי מי הרג אותך? (פאנפיק)
- פותח הנושא לילי רייט
- פורסם בתאריך
pennylane11
New member
N o R i K o
New member
-זה- מה שעשה לך את הפרק?
יו, כל כך לא אכפת לי ממר-דר האלה... בא לי שהיא תיחנק בעיקר. שונאת אותה. שתלמד כבר לשחק ותמצא חיים!#%$@
ג'ורג'י שלי קטן
כזה נסיך.
למה התינוק של ביילי היה לבן בפרק האחרון שראיתי?
יו, כל כך לא אכפת לי ממר-דר האלה... בא לי שהיא תיחנק בעיקר. שונאת אותה. שתלמד כבר לשחק ותמצא חיים!#%$@
ג'ורג'י שלי קטן
למה התינוק של ביילי היה לבן בפרק האחרון שראיתי?
pennylane11
New member
בכל מקום שיש מרדר יש גם אדי, לפחות בהתחלה של הסדרה... כמה מאחת עד עשר תשנאי אותי אם אגיד שדרק-אדי זה אחד הזוגות החמודים בעיניי בפינאלה 2?
אדיסון היא אהובת ליבי. למה אבל היא עברה למרפאה ונהייתה הגוש חמאה המזעזע הזה? אני רוצה את האדיסון הקודמת
N o R i K o
New member
רואה את הסימן בהודעה של מעין מעליי?
אין לכם כאלה בפורום... זה למה אני נמנעת בינתיים
ובפרק שאני ראיתי, כריסטינה החזיקה אותו. והוא היה לבן.
אין לכם כאלה בפורום... זה למה אני נמנעת בינתיים
ובפרק שאני ראיתי, כריסטינה החזיקה אותו. והוא היה לבן.
N o R i K o
New member
ספיילרו לי דברים שלא מונעים ממני את ההנאה,
אבל אצלכם זה נקודתי...
"אז אחרי שX מתה Y אומר ל-Z שהוא הרגיש שזה היה בלה בלה בלה..." זה כבר לא כיף!
ונו, היא באה לנתח עם התינוק. ונתנה לכריסטינה הלא יוצלחת לשמור עליו. ואז ג'ורג' שמר עליו וברק שיבח אותו. והיא כעסה שלא רק שהוא משתלט להם על הבית, הוא גם מקבל מברק מחמאות!
אבל אצלכם זה נקודתי...
ונו, היא באה לנתח עם התינוק. ונתנה לכריסטינה הלא יוצלחת לשמור עליו. ואז ג'ורג' שמר עליו וברק שיבח אותו. והיא כעסה שלא רק שהוא משתלט להם על הבית, הוא גם מקבל מברק מחמאות!
כמה הערות
קטניס ופיטה - אני חושבת שהסוגיה כאן היא על הזכות לאתגר את הקאנון כבסיס לפאנפיק. אני לא יכולה לחלוק על כך שבקאנון כתוב משהו מאוד ספציפי. אנחנו כן לוקחות לעצמנו את החירות להגיד שבאופן חד-פעמי, עבור הפאנפיק החד-פעמי הזה, נצא מנקודת הנחה, שדמות שבקאנון פעלה בצורה X, פעלה בעצם בצורה Y. אני בטוחה שעמית יכולה לספק הסברים לבחירה הזו - הן במישור העלילתי של הפאנפיק והן ברמת הדמות הקונקרטית, השאלה היא: האם זה משנה וחיוני להבנת הפיק ולהנאה ממנו? אם תמיד נצא מנקודת הנחה שהקאנון קדוש ואין בלתו, לעולם לא נכתוב פאנפיקים. פאנפיקים פירושם תוספת לקאנון - משהו שבהכרח לא כתוב בו ולכן סתירה שלו, אם לא לדעתך האישית, אזי לדעתו של מישהו אחר. כתיבת או קריאת פיק בהכרח חייבת לקחת בחשבון שלאנשים יש דעות שונות משלך. אני אומרת: embrace it
דת בHG - נראה לי שעשית כאן 1 + 1 וקבלת 3. בין היעדר האזכורים לדת בעולם המיוצג של HG + היעדר שמות דתיים למסקנה שהדמויות בHG לא מחזיקות בשם סוג של אמונה דתית, מוכרת או לא מוכרת, חסרים כמה שלבים. יותר מזה: אפילו אם יכולת להוכיח שהדמויות בHG לא מחזיקות בשום סוג של דת, מניין לך שבעולם המיוצג של HG אין בכלל דמויות שלהן שמות בעלי רקע דתי? זה בערך כמו לומר שאם בספרי הארי פוטר מעולם לא ראינו דמות קונקרטית שעובדת כמתכנתת מחשבים, אזי אין בפוטרוורס מתכנתי מחשבים.
בין פאנפיק למלחמה ושלום - אני חושבת שאחת הנקודות הבעייתיות בHG, היא שכקוראות שהבקורת שהסדרה מעבירה מיועדת גם להן, אנחנו אוטומטית מחפשות את השורה התחתונה, את המסר החינוכי שיש בHG עצמו ושאמור להימצא, לכאורה, גם בכל פאנפיק על אודות HG. כי הרי איך יתכן שאנשים חיים בעולם שבו אחת לשנה, מוצאים 23 ילדים להורג במסגרת תוכנית ריאליטי ראוותנית, ובסה"כ די סבבה להם, והם אפילו מתאהבים ועושים סקס מדהים? איך יתכן שהנאצים שלחו את היהודים לתאי הגזים ואז חזרו הביתה, הציעו נישואין לחברות שלהם ובאופן כללי המשיכו לחיות חיים נורמטיביים?
לא יודעת. קורה.
לכאורה, נראה לנו מובן מאליו שכל סיפור על נאצים, צריך להגיע עם שורה תחתונה מובנית: נאצים זה רע, פויה לכו הביתה. אבל נאצים וקרייריסטים וצופי-ריאליטי הם אני ואת. משהו עקצץ לך כשקראת את הסיפור? הרגשת לא נוח? טוב מאוד. הסיפור הזה מערטל את הנינוחות שלנו, פתאום כשהמעטה המוסרי הנוח, שמספקות לנו המשקפיים הקודרות של קטניס, מוסר.
הפרובלמטיות בעיני היא לנסות להעמיד את עצמנו (באופן מלאכותי) מחוץ לסימולציה, מחוץ לביקורת על החברה הקפיטליסטית, במקום לקרוא את היצירה כמכלול, ולבחון אותה ככזו.
קטניס ופיטה - אני חושבת שהסוגיה כאן היא על הזכות לאתגר את הקאנון כבסיס לפאנפיק. אני לא יכולה לחלוק על כך שבקאנון כתוב משהו מאוד ספציפי. אנחנו כן לוקחות לעצמנו את החירות להגיד שבאופן חד-פעמי, עבור הפאנפיק החד-פעמי הזה, נצא מנקודת הנחה, שדמות שבקאנון פעלה בצורה X, פעלה בעצם בצורה Y. אני בטוחה שעמית יכולה לספק הסברים לבחירה הזו - הן במישור העלילתי של הפאנפיק והן ברמת הדמות הקונקרטית, השאלה היא: האם זה משנה וחיוני להבנת הפיק ולהנאה ממנו? אם תמיד נצא מנקודת הנחה שהקאנון קדוש ואין בלתו, לעולם לא נכתוב פאנפיקים. פאנפיקים פירושם תוספת לקאנון - משהו שבהכרח לא כתוב בו ולכן סתירה שלו, אם לא לדעתך האישית, אזי לדעתו של מישהו אחר. כתיבת או קריאת פיק בהכרח חייבת לקחת בחשבון שלאנשים יש דעות שונות משלך. אני אומרת: embrace it
דת בHG - נראה לי שעשית כאן 1 + 1 וקבלת 3. בין היעדר האזכורים לדת בעולם המיוצג של HG + היעדר שמות דתיים למסקנה שהדמויות בHG לא מחזיקות בשם סוג של אמונה דתית, מוכרת או לא מוכרת, חסרים כמה שלבים. יותר מזה: אפילו אם יכולת להוכיח שהדמויות בHG לא מחזיקות בשום סוג של דת, מניין לך שבעולם המיוצג של HG אין בכלל דמויות שלהן שמות בעלי רקע דתי? זה בערך כמו לומר שאם בספרי הארי פוטר מעולם לא ראינו דמות קונקרטית שעובדת כמתכנתת מחשבים, אזי אין בפוטרוורס מתכנתי מחשבים.
בין פאנפיק למלחמה ושלום - אני חושבת שאחת הנקודות הבעייתיות בHG, היא שכקוראות שהבקורת שהסדרה מעבירה מיועדת גם להן, אנחנו אוטומטית מחפשות את השורה התחתונה, את המסר החינוכי שיש בHG עצמו ושאמור להימצא, לכאורה, גם בכל פאנפיק על אודות HG. כי הרי איך יתכן שאנשים חיים בעולם שבו אחת לשנה, מוצאים 23 ילדים להורג במסגרת תוכנית ריאליטי ראוותנית, ובסה"כ די סבבה להם, והם אפילו מתאהבים ועושים סקס מדהים? איך יתכן שהנאצים שלחו את היהודים לתאי הגזים ואז חזרו הביתה, הציעו נישואין לחברות שלהם ובאופן כללי המשיכו לחיות חיים נורמטיביים?
לא יודעת. קורה.
לכאורה, נראה לנו מובן מאליו שכל סיפור על נאצים, צריך להגיע עם שורה תחתונה מובנית: נאצים זה רע, פויה לכו הביתה. אבל נאצים וקרייריסטים וצופי-ריאליטי הם אני ואת. משהו עקצץ לך כשקראת את הסיפור? הרגשת לא נוח? טוב מאוד. הסיפור הזה מערטל את הנינוחות שלנו, פתאום כשהמעטה המוסרי הנוח, שמספקות לנו המשקפיים הקודרות של קטניס, מוסר.
הפרובלמטיות בעיני היא לנסות להעמיד את עצמנו (באופן מלאכותי) מחוץ לסימולציה, מחוץ לביקורת על החברה הקפיטליסטית, במקום לקרוא את היצירה כמכלול, ולבחון אותה ככזו.
N o R i K o
New member
כמה הערות
בתור התחלה - למה לא להגיב לעמית על הפאנפיק אלא להגיב לי כמבקרת? לא נרשם כאן שיש לך כל קשר לעשייה... נראה לי מוזר שאת מבקרת את הביקורת שלי, בלי לבקר את היצירה מלכתחילה.
קטניס ופיטה בקאנון - אני חולקת על החשיבה הזאת. יש הבדל בין דברים שקורים בקאנון ואני לא מסכימה עם הצורה בה הם קרו אז אני כותבת עליהם פאנפיקים (כמו למשל, סוף הסדרה), ובין האופי הבסיסי שניתן לדמויות שלי בקאנון, aka IC, שהוא זה שבנה את הדמות מלכתחילה והוא זה שמשליך על התנהגותה לאורך הפאנפיק שאני כותבת. עבורי זה יהרג ובל יעבור. יש מספיק דרכים אחרות לגרום לקטניס לנצח לבד, אבל להרוג את פיטה מרצונה זה OOC. פיטה יכול היה למות מהרעלת-מה-שלא-היה-לו-ברגל, או פשוט להקריב את עצמו, אבל קטניס לא הייתה הורגת אותו. הערתי לעמית שזה לא באמת כזה רלוונטי לפאנפיק, אבל כן חשתי צורך לציין את זה.
לגבי הדת - לא, ממש לא עשיתי 1+1=3. להפך, אני עשיתי 1+1 בניגוד לכן שפשוט וויתרתן על המשוואה. קולינס ציינה שהפאנדום מבוסס על התרבות הרומית ושרובו שאוב ממנה, וכמו כן ציינה שמבחינתה אין דת בעולם הזה כי היא חשבה שלא נכון להכנס לסוגיה הזאת. אני לגמרי מסכימה איתך שזה לא אומר שאין אנשי דת, כמו שבטוח יש אי שם בהארי פוטר איזה מוגל שהוא מתכנת מחשבים. אבל תסכימי את שלגלות קוסם שהוא מתכנת מחשבים מרצונו ושהוא לא ארתור וויזלי זה מוזר ומפתיע. כנ"ל לגבי ילדים קרייריסטים שמאומנים למוות. אני בספק אם ההורים שלהם יקראו להם על שם יסיקה אחות שרה אמנו. גם ציינתי שזה פאק שלי ודבר שאני אישית בוחרת לעשות כשאני כותבת HG. לא הכרחתי באף שלב.
לגבי השורה התחתונה - לא מסכימה. זה לא דבר שאני חושבת לגבי HG, זה דבר שאני חושבת לגבי כל פאנפיק, כל סיפור, כל דבר שנכתב. אם אני לא מסיימת בתחושה של "לקחתי איתי משהו הלאה", אני ב-90% מהמקרים לא אוהבת את זה. זה גם למה נתתי כדוגמה את דמדומים, שכביכול היה אמור להיות לזה מסר אבל זה לחלוטין הלך לאיבוד באמצע. זה גם למה כשאומרים לי לתת דוגמה לספר שאני לא אוהבת, אני תמיד נותנת את 'אשתו של הנוסע בזמן' שמסתיים בצורה דפקטיבית ובאופן כללי נותן מסר של "את יכולה להנות מאהבת אמת בתנאי שתהיי הסמרטוט של בעלך ותמיד תשבי ותחכי לו".
לא אמרתי שמה שהיא כתבה היה אמור להעביר ביקורת על החברה הקפיטליסטית ועל הקפיטול ובלה בלה. ממש לא אמרתי את זה. אמרתי שהסיפור שלה התחיל לספר לי על אהבה שיכולה להתקיים מעל להכל, ואז בסוף הפך לסיפור על אהבה וסקס. שזה פחות רלוונטי ומעניין בעיניי. לא אמרתי שהם לא יכולים לעשות סקס, שיעשו, לבריאות, זה כיף
אבל עד כמה באמת זה רלוונטי לפאנפיק? עד כמה זה תורם למה שהיא רצתה לספר\להעביר, בלי קשר לשורה התחתונה?
ועכשיו, נראה לי שמטעם הנימוס, כדאי שתגידי לעמית מה דעתך על הפאנפיק. זה הרבה יותר רלוונטי מאשר מה דעתך על הביקורות שלי, בעיניי
בתור התחלה - למה לא להגיב לעמית על הפאנפיק אלא להגיב לי כמבקרת? לא נרשם כאן שיש לך כל קשר לעשייה... נראה לי מוזר שאת מבקרת את הביקורת שלי, בלי לבקר את היצירה מלכתחילה.
קטניס ופיטה בקאנון - אני חולקת על החשיבה הזאת. יש הבדל בין דברים שקורים בקאנון ואני לא מסכימה עם הצורה בה הם קרו אז אני כותבת עליהם פאנפיקים (כמו למשל, סוף הסדרה), ובין האופי הבסיסי שניתן לדמויות שלי בקאנון, aka IC, שהוא זה שבנה את הדמות מלכתחילה והוא זה שמשליך על התנהגותה לאורך הפאנפיק שאני כותבת. עבורי זה יהרג ובל יעבור. יש מספיק דרכים אחרות לגרום לקטניס לנצח לבד, אבל להרוג את פיטה מרצונה זה OOC. פיטה יכול היה למות מהרעלת-מה-שלא-היה-לו-ברגל, או פשוט להקריב את עצמו, אבל קטניס לא הייתה הורגת אותו. הערתי לעמית שזה לא באמת כזה רלוונטי לפאנפיק, אבל כן חשתי צורך לציין את זה.
לגבי הדת - לא, ממש לא עשיתי 1+1=3. להפך, אני עשיתי 1+1 בניגוד לכן שפשוט וויתרתן על המשוואה. קולינס ציינה שהפאנדום מבוסס על התרבות הרומית ושרובו שאוב ממנה, וכמו כן ציינה שמבחינתה אין דת בעולם הזה כי היא חשבה שלא נכון להכנס לסוגיה הזאת. אני לגמרי מסכימה איתך שזה לא אומר שאין אנשי דת, כמו שבטוח יש אי שם בהארי פוטר איזה מוגל שהוא מתכנת מחשבים. אבל תסכימי את שלגלות קוסם שהוא מתכנת מחשבים מרצונו ושהוא לא ארתור וויזלי זה מוזר ומפתיע. כנ"ל לגבי ילדים קרייריסטים שמאומנים למוות. אני בספק אם ההורים שלהם יקראו להם על שם יסיקה אחות שרה אמנו. גם ציינתי שזה פאק שלי ודבר שאני אישית בוחרת לעשות כשאני כותבת HG. לא הכרחתי באף שלב.
לגבי השורה התחתונה - לא מסכימה. זה לא דבר שאני חושבת לגבי HG, זה דבר שאני חושבת לגבי כל פאנפיק, כל סיפור, כל דבר שנכתב. אם אני לא מסיימת בתחושה של "לקחתי איתי משהו הלאה", אני ב-90% מהמקרים לא אוהבת את זה. זה גם למה נתתי כדוגמה את דמדומים, שכביכול היה אמור להיות לזה מסר אבל זה לחלוטין הלך לאיבוד באמצע. זה גם למה כשאומרים לי לתת דוגמה לספר שאני לא אוהבת, אני תמיד נותנת את 'אשתו של הנוסע בזמן' שמסתיים בצורה דפקטיבית ובאופן כללי נותן מסר של "את יכולה להנות מאהבת אמת בתנאי שתהיי הסמרטוט של בעלך ותמיד תשבי ותחכי לו".
לא אמרתי שמה שהיא כתבה היה אמור להעביר ביקורת על החברה הקפיטליסטית ועל הקפיטול ובלה בלה. ממש לא אמרתי את זה. אמרתי שהסיפור שלה התחיל לספר לי על אהבה שיכולה להתקיים מעל להכל, ואז בסוף הפך לסיפור על אהבה וסקס. שזה פחות רלוונטי ומעניין בעיניי. לא אמרתי שהם לא יכולים לעשות סקס, שיעשו, לבריאות, זה כיף
ועכשיו, נראה לי שמטעם הנימוס, כדאי שתגידי לעמית מה דעתך על הפאנפיק. זה הרבה יותר רלוונטי מאשר מה דעתך על הביקורות שלי, בעיניי
N o R i K o
New member
אופס, my bad
קראתי את מה שכתבת כאן וישר עברתי לפאנפיק. נראה לי שלהבא כדאי לציין אותה גם כאן, בטא זה קריטי
קראתי את מה שכתבת כאן וישר עברתי לפאנפיק. נראה לי שלהבא כדאי לציין אותה גם כאן, בטא זה קריטי
את צודקת כמובן בטענה שהדבר הכי נכון לעשות יהיה להגיב לעמית על הפיק - ולולא דיסקסנו אותו למוות בשבוע האחרון, כבר מזמן הייתי כותבת לה תגובה.
קטניס ופיטה - תראי, אף אחד לא יכול לחלוק עליך שבקאנון קרה אחרת ושהלכה למעשה, קטניס הקאנונית לא ירתה בפיטה ולא רוצה להביא ילדים. אלה הספרים. אני גם לא חושבת שלצורך הפיק הזה קונקרטית את צריכה להשתכנע שקטניס מסוגלת לירות בפיטה - את יכולה לבחור לחשוב לעצמך: אוקיי, החלק הזה לא אמין בעיני, אבל אני מחליקה את זה, כי זה לא כ"כ חשוב. אני כן חושבת, מאידך, שאחד הדברים שפאנפיק יכול או אמור להיות מסוגל לעשות, הוא לדון באפשרות שדמות תפעל בניגוד למה שנתפס בעינינו כOOC. שהארי יבחר להצטרף לוולדמורט. שקטניס תירה בפיטה. למה? אני לא יודעת. אבל מפני שמדובר בפאנפיק, אני מוכנה לתת לכותבת את ההזדמנות לנסות לשכנע אותי. אני יודעת שבספרים קרה אחרת, זה לא באמת מעלה או מוריד מתפיסתי את הדמות, אבל חלק מהשעשוע האינטלקטואלי שהוא פאנפיק (והאופן שבו הוא מאפשר לנו לבחון את עצמנו ואת תפיסתנו את העולם) הוא לראות את האירועים שכבר התרחשו מזוויות מבט נוספות. חבל בעיני לשלול מראש את האפשרות הזו.
דת - תראי, קולינס יכולה לדבר על האימפריה הרומית עד מחר בבוקר, אבל באימפריה הרומית הייתה ניעות חברתית (אדם שנולד עבד יכול להפוך לחייל ואז לאזרח אמיד של האימפריה), הביטחון ברחבי האימפריה אפשר סחר משגשג סביב כל הים התיכון (כלומר: מוביליות בכל חלקי האימפריה, שלא לדבר על כך שחיטה שגדלה בדלתת הנילוס הזינה את תושבי רומא), האימפריה גילתה סובלנות דתית כלפיה עיקר הסובייקטים שלה, ובעיקר: החזיקה בדת רשמית משל עצמה. אז אם העולם המיוצג של HG מבוסס על האימפריה הרומית, הוא קרוב לוודאי יהיה פוליגמי ומרובה דתות, למעט תביעה להעלות קורבן לאלי הקפיטול.
עמית הציעה את הקונספט של דת פוליטית - שהוא, בעצם, המודל הדתי/שלטוני הכי רלוונטי לצורת המשטר של HG (ברשותך, פשוט אצטט לך מויקי - governmental ideologies whose cultural and political backing is so strong that it they are said to attain power equivalent to those of a state religion, to which they often exhibit significant similarities in both theory and practice. דוגמאות טובות לדת פוליטית הן הקומוניזם של מאו וסטאלין, הפשיזם של מוסוליני והנאציזם של היטלר. אמנם, אין ספק שהמשטר בHG מעמיד את המשחקים כסוג של תחלופה לדת, אבל אין סיבה להניח שקיומו של שלטון טוטליטרי עומד בניגוד לקיומן של אמונות דתיות (רשמיות או לא רשמיות) ואפילו דת מדינה (ראי הכנסייה הקתולית בפשיזם).
עוד נקודה - כשאדם קורא לבתו "ג'סיקה", הוא לא בהכרח קורא לה על שם אחותה של שרה אמנו, הוא לרוב קורא לה "ג'סיקה" על שמה של אחותו המנוחה, או פשוט מפני שהצליל מוצא חן בעיניו. אין ספק שהתדלדלות השמות הדתיים במאגר השמות יכולה להצביע על התייתרותה של הדת, אבל גם על ירידה בפופולריות של שמות מסוימים.
השורה התחתונה - להרגשתי, בנקודה מסוימת במהלך הקריאה החלטת שהפיק הוא סיפור על אהבה שיכולה להתקיים מעל הכל, וכשהסיום נכשל לאזן את המשוואה שלך בצורה נוחה ומסודרת, החלטת שהסוף לא מתאים לשאר הפיק. וזו כמובן קריאה לגיטימית, לא פחות מהקריאה שלי. אבל אני חושבת שאם תתני לסיפור עוד צ'אנס, ותקראי אותו כמכלול - מכלול שהסוף הוא חלק אינטגרלי ממנו, תראי שאפשר להסתכל עליו גם בדרכים אחרות; שהוא אומר לך משהו אחר.
N o R i K o
New member
תגובה מקוצרת, כי העייפותתתת
מעולם לא שללתי מראש את האפשרות שבה קטניס יורה בפיטה. מובן וודאי שזה יכול לקרות, בדיוק כמו שיכול לקרות שהארי יצטרף לוולדמורט. אבל ברגע שקטניס ופיטה הופכים לצוות, קטניס יוצרת עבור עצמה את החוק של 'אני לא אפגע בו כל עוד הוא לא יפגע בי'. בגלל שגייל מוזכר בפאנפיק בתור 'הזה שהיה ברור שהוא לא באמת בנדוד שלה', מובן לנו שכל ענייני הנאהבים חסרי המזל היה תקף גם ביקום של הפאנפיק. ועל כן קטניס שיורה בפיטה היא מבחינתי OOC. אבל זה לא רלוונטי לפאנפיק, זה למה לא נכנסתי לפרטים הקטנוניים שכרגע את נכנסת אליהם.
אמרתי שבעיניי קטניס כזו היא OOC, זה לא כזה קריטי, אבל חשתי צורך להעיר. זהו. סוף פסוק. לא מבינה למה צריך לשחוק עניין כל כך שולי.
כנ"ל לגבי העניין של הדת. תסלחי לי שראיתי אנגלית והשעה מאוחרת מדי אז דילגתי על חצי פסקה, אבל בגדול, מבחינתי בעולם של HG אין דת, כך קיבלתי את זה מקולינס, כך אני בוחרת להשתמש בזה. אם היא רוצה לקרוא לדמות שלה ג'סיקה, בכיף, אני הערתי שאני לא הייתי קוראת לה ככה כי זה שם דתי, וזהו. אם בעולם שלה מקריבים קורבנות לאלוהי הקפיטול, בכיף, גם אם אלוהים נשוי ל-80 נשים, סבבה לו, לא באמת כזה משנה לי.
ואת מתבלבלת. בדיוק בגלל שאני קוראת את הסיפור כמכלול, הסוף לא מתאים בעיניי. אם הפאנפיק היה מחולק לחלקים קצרים, וזה היה החלק האחרון, אז זה היה חלק נפרד וחמוד, שבא לספר לנו על מערכת היחסים שלהם אחרי המשחקים. אבל כמכלול, כסיפור אחד שלם שה'סאגה' האחרונה הזו היא חלק ממנו, זה לא תורם לו ולא משפר אותו. אני חשבתי שזה גורע מהפאנפיק, לטעמי האישי. אני כן יכולה להעיד על עצמי שאני בחורה נורא קיטשית ורומנטית. ב-99.9% מהפאנפיקים הארוכים שלי יש לפחות פרק אחד שבו הדמויות נמרחות אחת על השניה ועושות סקס ומאוהבות בטירוף והכל. אבל בפאנפיק הזה זה הרגיש לי לא מתאים.
לילה טוב D:
מעולם לא שללתי מראש את האפשרות שבה קטניס יורה בפיטה. מובן וודאי שזה יכול לקרות, בדיוק כמו שיכול לקרות שהארי יצטרף לוולדמורט. אבל ברגע שקטניס ופיטה הופכים לצוות, קטניס יוצרת עבור עצמה את החוק של 'אני לא אפגע בו כל עוד הוא לא יפגע בי'. בגלל שגייל מוזכר בפאנפיק בתור 'הזה שהיה ברור שהוא לא באמת בנדוד שלה', מובן לנו שכל ענייני הנאהבים חסרי המזל היה תקף גם ביקום של הפאנפיק. ועל כן קטניס שיורה בפיטה היא מבחינתי OOC. אבל זה לא רלוונטי לפאנפיק, זה למה לא נכנסתי לפרטים הקטנוניים שכרגע את נכנסת אליהם.
כנ"ל לגבי העניין של הדת. תסלחי לי שראיתי אנגלית והשעה מאוחרת מדי אז דילגתי על חצי פסקה, אבל בגדול, מבחינתי בעולם של HG אין דת, כך קיבלתי את זה מקולינס, כך אני בוחרת להשתמש בזה. אם היא רוצה לקרוא לדמות שלה ג'סיקה, בכיף, אני הערתי שאני לא הייתי קוראת לה ככה כי זה שם דתי, וזהו. אם בעולם שלה מקריבים קורבנות לאלוהי הקפיטול, בכיף, גם אם אלוהים נשוי ל-80 נשים, סבבה לו, לא באמת כזה משנה לי.
ואת מתבלבלת. בדיוק בגלל שאני קוראת את הסיפור כמכלול, הסוף לא מתאים בעיניי. אם הפאנפיק היה מחולק לחלקים קצרים, וזה היה החלק האחרון, אז זה היה חלק נפרד וחמוד, שבא לספר לנו על מערכת היחסים שלהם אחרי המשחקים. אבל כמכלול, כסיפור אחד שלם שה'סאגה' האחרונה הזו היא חלק ממנו, זה לא תורם לו ולא משפר אותו. אני חשבתי שזה גורע מהפאנפיק, לטעמי האישי. אני כן יכולה להעיד על עצמי שאני בחורה נורא קיטשית ורומנטית. ב-99.9% מהפאנפיקים הארוכים שלי יש לפחות פרק אחד שבו הדמויות נמרחות אחת על השניה ועושות סקס ומאוהבות בטירוף והכל. אבל בפאנפיק הזה זה הרגיש לי לא מתאים.
לילה טוב D:
N o R i K o
New member
@_@
למה קטניס שיורה בפיטה היא OOC? כי ברגע שקטניס ופיטה מקבלים את הזכות לשרוד יחד הם מגיעים להסכם לא חתום שהם לא יפגעו זה בזו. כשאומרים להם שהעניין מבוטל קטניס מתכננת לירות בפיטה, אבל ברגע שהוא נסוג היא מתאכזבת מעצמה וכועסת על עצמה. היא לא הייתה משאירה את הקשת דרוכה. אמרתי את זה כבר קודם.
למה אין בעולם של קולינס דת? כי ככה! באמת כי ככה. אין לי מה לומר לך מעבר. זה לא כאילו אני החלטתי את זה. קחי, הנה כתבה שלמה בנושא - http://www.realclearreligion.org/articles/2012/03/26/starving_for_religion_in_hunger_games.html
אז לא הכרחתי את עמית לכתוב על עולם נטול דת, פשוט הערתי שאני עוקבת אחרי הכללים הבסיסיים והשטחיים האלה בכך שאני לא נותנת לדמויות שלי שם דתי. אני לא מבינה למה צריך בכלל להיכנס לדיון הזה? למה הוא רלוונטי? וכבר אמרתי את זה קודם.
הסוף הרגיש לי לא מתאים כי נקודת השיא של הסיפור הייתה קודם, בשניה שהם נפגשים, והיא הייתה נורא קלאסית ומדויקת, והסוף הרגיש לי לא מתאים בכך שהוא יורד מהקלאסה הזו לקיטש ושטחיות של סקס והצעת נישואין. האהבה שלהם הייתה טהורה ויפה כפי שהיא, ובעיניי היא הייתה צריכה להשאיר אותנו עם טעם של עוד בנקודה הקודמת, במקום להשאיר אותנו עם טעם לוואי. וגם את זה כבר אמרתי קודם.
המסקנה היא, שאני לא אומרת לך "כובע". שאני אומרת לך תשובה שהיא לא "את צודקת, קטניס לא OOC, ואולי יש דת בעולם של קולינס, והסוף מדהים במחשבה שניה," אבל זו התשובה שלי, וצר לי, נראה לי שהיא נשארת כזו
למה קטניס שיורה בפיטה היא OOC? כי ברגע שקטניס ופיטה מקבלים את הזכות לשרוד יחד הם מגיעים להסכם לא חתום שהם לא יפגעו זה בזו. כשאומרים להם שהעניין מבוטל קטניס מתכננת לירות בפיטה, אבל ברגע שהוא נסוג היא מתאכזבת מעצמה וכועסת על עצמה. היא לא הייתה משאירה את הקשת דרוכה. אמרתי את זה כבר קודם.
למה אין בעולם של קולינס דת? כי ככה! באמת כי ככה. אין לי מה לומר לך מעבר. זה לא כאילו אני החלטתי את זה. קחי, הנה כתבה שלמה בנושא - http://www.realclearreligion.org/articles/2012/03/26/starving_for_religion_in_hunger_games.html
אז לא הכרחתי את עמית לכתוב על עולם נטול דת, פשוט הערתי שאני עוקבת אחרי הכללים הבסיסיים והשטחיים האלה בכך שאני לא נותנת לדמויות שלי שם דתי. אני לא מבינה למה צריך בכלל להיכנס לדיון הזה? למה הוא רלוונטי? וכבר אמרתי את זה קודם.
הסוף הרגיש לי לא מתאים כי נקודת השיא של הסיפור הייתה קודם, בשניה שהם נפגשים, והיא הייתה נורא קלאסית ומדויקת, והסוף הרגיש לי לא מתאים בכך שהוא יורד מהקלאסה הזו לקיטש ושטחיות של סקס והצעת נישואין. האהבה שלהם הייתה טהורה ויפה כפי שהיא, ובעיניי היא הייתה צריכה להשאיר אותנו עם טעם של עוד בנקודה הקודמת, במקום להשאיר אותנו עם טעם לוואי. וגם את זה כבר אמרתי קודם.
המסקנה היא, שאני לא אומרת לך "כובע". שאני אומרת לך תשובה שהיא לא "את צודקת, קטניס לא OOC, ואולי יש דת בעולם של קולינס, והסוף מדהים במחשבה שניה," אבל זו התשובה שלי, וצר לי, נראה לי שהיא נשארת כזו
הי...אני זוכרת אותך! אני חייבת לך תודה כי רק בזכותך נפתחתי לעולם של הפאנפיקים
ועכשיו על הפאנפיק:
היו כמה קטעים שישבתי כמו מפגרת מול המסך עם דמעות בעיניים
זה אחד מהכי טובים שקראתי של THG,באמת קראתי את כל התגובות (כן גם את של נוי -__- זה ממש לא אופייני לי,בדרך כלל אני מתעצלת,ואני מגיבה XD למרות שאני סמויה כבר מלא זמן)
-אני חושבת שהקטע עם פיטה וקטניס היה גאוני,זה ממש לא מתאים לקטניס אבל איך שהכנסת אותו לסיפור היה ממש טוב.
-אהבתי את החיים ה'נורמליים' שהיו להם-צופים בקרבות בטלוויזיה,מתאמנים,אפילו בוחרים סצנות מוות אהובות.הכל היה כלכך טבעי וזורם שזה צמרר אותי אפילו יותר מהתיאורים של קולינס בתור קטניס על ההתלהבות של הקפיטוליסטים,הקפיטוליסטים לא מפסידים שום דבר במשחקים,המחוזות כן וכשאנשי מחוז מסתדרים עם המשחקים זה אפילו יותר נוראי,אני בכלל אוהבת לשמוע על הצד של הקרייריסטים.
~צריכה ללכת עכשיו,אולי אני אגיב יותר מורחב אבל באמת כל הכבוד
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.