נחש צפע!

Yaniv-DC

New member
סליחה שנייה על ההפרעה.

מעבר לחיבוקים, ואיזה חמוד ואיזו התנסחות, כתבת כאן דבר מאוד חמור. "אין דבר כזה זוגיות". נכון. לירוי וסומסום אינם זוגיות. אמט וגיא גם הם חיים באשליות, האומללים. עוגי ודבש? כל דבר חוץ מזוגיות. ICU ובחל"ו? זה בכלל רק פיקציה. הרשה לי לרגע להתנהג בברוטליות ולנסח לך את המשפט מחדש: "אין דבר כזה זוגיות אחרי חודש. זוגיות וקשר זה משהו שנבנה ולוקח לזה יותר מכמה ימים או כמה שבועות. אין דבר כזה "מחפש חבר" כי זה לא משהו שיוצרים בתנאי מעבדה. אבל במה שכתבת מצאתי משהו חמור הרבה יותר, שלי אישית תמיד כואב לשמוע, בעיקר לאור ניסיוני בקשרים כאלו ואחרים: "רציתי לשנות את עצמי בשבילו, רציתי להשתנות אחריו". המתכון הכי בטוח לכישלון הוא ההתעלמות שלך ממי שאתה והרצון להשתנות כלפי מישהו אחר.זאת הסיבה שגמרתי קשר של שנתיים, כי נמאס לי כבר לנסות להשתנות למשהו שאני לא. אחרי 8 חודשים מצאתי מישהו שלא רוצה את השינויים האלה, שמי ומה שאני - מספיק טוב בשבילו. לסיכום יקירי - מצדה עוד תיפול הרבה פעמים. כל המחבקים והמנשקים נפלו, אבל ממש כמו יאצק - הם גם קמו מחדש. וכשאתה קם - אין כמו היד של מי שהושיט לך אותה. מהדברים שאני קורא ומהסיפורים שאני שומע (נו, יש לי רשת מקורות עניפה ממה שאתה מסוגל לשער) - לא משנה כמה תיפול - תמיד יהייה מי שיקים אותך בחזרה. יניב.
 

Kingomri

New member
כלום לא עצוב, הכל כרגיל

"מחר התאריך הראשון לינואר 2002. אני חוגג שנתיים לאיבוד התמימות שלי, איבוד הילדות, איבוד הבתולין. כבר שנתיים שאני הולך סהרורי בשדרות העולם המופרע הזה. נגעל מעצמי ומכל האנשים שסובבים אותי. אני עושה דברים אסורים, על פי אמות המוסר הישנות שלי בכל אופן. מי ידע לפני שנתיים שאני אשב פה ואזכר בכל המעשים המגונים שביצעתי, כל הסטיות הקטנות, כל הגברים הזרים שאני בכלל לא מכיר והם מכירים אותי, כל הסקס הנתעב הזה." "מחר התאריך הראשון לינואר 2002. תחילת הסוף וסוף ההתחלה. מחר אני אהיה אותו בן אדם. ולא אהיה בכלל" (מתוך הקטע "תאריכים", 31.12.01) מצחיק. לפני שנתיים, ממש יום לפני הסילבסטר כתבתי את הקטע הזה. ברור שהתבגרתי עוד קצת והשתניתי, אבל תחושת הזרות הזו, האין-שייכות... בשנה האחרונה חוויתי סוג אחר של התבגרות. צבא. התנזרות. שקט. הכרתי אתכם בשנה האחרונה, הכרתי עוד הרבה דברים חדשים בעולם. אני עדיין כועס שאנחנו חיים בעולם מזויף, של הצגת הצגות ואגוצנטריות צרופה. אבל השנה אני כבר ילד גדול, וגם אני לוקח חלק במשחק. חולם על יום חדש שיעשה לי טוב, ובינתיים ממשיך לכתוב. בקיצור, תודה
 

shine on

New member
../images/Emo92.gif יקירי

|תודה לך.... שגם בתוך כל הבלאגן אני יודעת שכולנו תורמים אחד לשני באיזשהי צורהחיבוק| .. בעולם המזויף הזה כמו שאתה קורא לו ואני מסכימה איתך במקרה הזה....יש את הרגעים הקטנים שבהם מרגישים משהו בתוך כל האין תחושה הזאת.... שהראית לי שזה בסדר להרגיש גם כשאין סיבה ובסדר להיות רגשי לפעמים...כי אחרת בכלל נאבד תחושה ....וניהיה רובוטים של חיים...
תאריכים הם לפעמים נקודות הארה בחיים
...גם אני פנטית של תאריכים וכן סוף השנה שמתקרב גם מביא איתו חשבון נפש משל עצמי.... וגם אתה עושה את החושבים שלך על מה שקרה עד עכשיו .... לאט לאט הופך מברווזון קטן ואבוד לברבור יפיפה שמתחיל לגלות דברים מחדש....
מקווה שתגלה עולם טוב יותר ופינה חמה רק בשבילך בתאריכים שהולכים ומתקרבים אלינו ....
ושוב תודה....
 

shirhayam

New member
מקסימה שלי

אמרתי לך לאחרונה שאני אוהבת אותך? אמרתי לך את זה? אז הנה ושכולם ישמעו(הייי אני עדיין סטרייטית) אני - אוהבת - אותך גם במרחק ואת גם משתנה - משתנה מברבז מפוחד - לברבור יפיפה אסרטיבי ומודע לעצמו אוהבת שירה
 

Liroy25

New member
"חיים בעולם מזויף של הצגות..."

אין לי מושג באיזה עולם אתה חי עמריקי (טוב, בעצם יש לי) אבל העולם שלי אמיתי לגמרי! העולם שלי מכיל בן זוג אהוב, חברים אוהבים, הורים תומכים, מבחנים מעיקים, עבודה מספקת, יציאות, בילויים. כך שמבחינתי העולם שלי הוא אכן אמיתי! העולם שלך הוא מה אתה בוחר לעשות ממנו ואיך שאתה בוחר לעצב אותו!
 

shirhayam

New member
האמן לי לירוי יקירי

לעמריקי יש עולם יפה מאד - הוא חי בו בשלום עם עצמו ועם סובביו לפעמים פה ושם יש סרט קטן שמוקרן לו בראש ואז הוא בוחר להקרין אותו לאחרים ולהיות השחקן הראשי אני אוהבת את עמרי - גם כשהוא מדמיין שהוא חי בעולם של זיופים אבל הוא בהחלט לא מדמיין הצגות - כי אלה קיימות - ובגדול אולי הוא עוד לא הגיע לרמה כה גבוהה כשלך של קבלת המציאות כפי שהיא אבל הוא בהחלט בדרך שירה
 
למעלה