זווית ראייה אישית../images/Emo24.gif
על אסונות מזווית אישית.
כאשר מתרחש אסון טבע כלשהו, כולנו פונים אל אלוהים בדרך זו או אחרת ומבקשים הסברים למה שקרה, למספרים הגבוהים של אלה שנפרדו מאיתנו, ולעצב הגדול שעוטף רבים מאלה שנותרו בחיים. כך קורה גם לאחר אסונות שלא מדרך הטבע, כמו למשל השואה, אסון התאומים ועוד. מזווית ראיה אישית שלי, אני חושבת שהכדור העגול הנפלא הזה עליו אנו חיים רק מגיב לאנרגיות שלנו בני האדם. אני אנסה להסביר כמיטב יכולתי ולהאמין שבסוף הכתוב מישהו יוכל להבין. ברור לי שהיקום הוא אחד, המתחלק להמון צורות של אנרגיה, או בעצם מכיל המון צורות של אנרגיה. החיים על הכדור הזה הם הרמוניים לחלוטין, ואני יכולה להביא לדוגמא את אפקט הפרפר מצד אחד, או את העובדה שאנו מזמנים מציאות מאידך. כאשר אנו בני האדם, כחלק מאד משמעותי מתכולת היקום, נעים בתוך מעגלי אנרגיה של רוע, אלימות, חוסר מודעות ועוד רעין מבישין, הרי הכדור מגיב אלינו. הכדור עצמו הוא סוג של אנרגיה בתנועה, הוא אינו דומם וכל הזמן מתרחשות בו תזוזות כאלה ואחרות, בדיוק כמו שאצלנו בני האדם קיימות תנודות לכאן או לכאן. השאיפה בגדול היא הרמוניה שלמה, אלא שלא כולנו מודעים לכך או פועלים עבור ההרמוניה הזו. כאשר מתרחש אסון כזה או אחר, "פתאום" צצים וצפים אל התודעה מושגים כמו חמלה, רחמים, סיוע, השתתפות... לפתע העולם כולו מתעורר והופך חזית אחד שהכותרת שלה היא "כולנו מתגייסים לעזור". אלא שזה קורה לרוב לאחר אסונות שכאלה. בחיי היומיום שלנו זה לא ממש קיים, ולפחות לא במידה כזו שעשויה להשפיע על הכדור כולו. אני רוצה להאמין, שכאשר באמת נהיה כולנו אחד, חזית אחת, גוף אחד, כאשר כולנו נבין שאנו לא באמת נפרדים אחד מהשני, וניצול ייעלם מהעולם כמו גם רוע וסבל, הכדור לא ייתן אותות שכאלה. שוב, אני חושבת שהכדור מגיב לרמת המודעות של הצביר האנושי שהוא מכיל. זה לא באמת אומר שמי שנפרד מאיתנו דרך אסון, "אשם" או "חטא" במשך חייו ולכן עכשיו הוא "משלם". הכדור בדרכו הוא מגיב לרמת התודעה בה אנו שרויים, וכאשר הוא מתפוצץ מידי פעם, הוא כאשר מתרחשים אסונות שלא מדרך הטבע, הרי שהדבר נועד מבחינתי להעלות את רמת המודעות שלנו. אולי זה יומרני ואולי לא מוסבר וברור מספיק, ואולי אפילו כואב ומרגיז, אבל זו דעתי שלי.
