הייתי בסיטואציה דומה...
הולך לי ברחוב בסוף יום עבודה, עובר את הכיכר וממשיך לפיצריה ממול לקחת משהו לאכול, כשבדרך חזרה אני עובר ליד קבוצה של כמה צעירים. אני ממשיך ללכת ומרגיש שהולכים אחרי - כשהסתובבתי לבדוק היו שם שניים כשאחד מהם, רזה וגבוה שואל אם יש לי "עשר שקל לתת לו". אני לא נוהג לחלק כסף - ובוודאי שלא עשרות שקלים - אז לא, אין לי. העניין הוא שההוא המשיך להתעקש ולהתקרב עד שהוצאתי את הסלולרי מהכיס - מה שלשניה עצר אותו והמשפט "שלום, משטרה?..." גרם לו להתחיל לסגת. מזל... סביבה מסוכנת לגמרי הכיכר הזה בתחילת רחוב הרצל בהדר בחיפה - והחברה דווקא לא היו ערבים, אלא יהודים בעלי מבטא צברי מובהק. היה עוד אחד - יהודי ירא שמיים שרצה להרביץ לי כי לא נתתי לו לחתוך מהשוליים חזרה לכביש בצומת וולקן - למזלי היתה ניידת של הבילוש שעצרה אותו לפני שהוא התחיל ממש להרביץ. והיה עוד יהודי אחד, חביב, שנתן לי סטירה כי אמרתי לו את דעתי על זה שהוא נדחף למקום חניה שעמדתי להיכנס אליו בחוף הים... והיה ערבי אחד, שאני לא מכיר אותו והוא לא מכיר אותי שירה בוקר אחד של קיץ 2006 רקטה שנחתה על הבית שליד הבית שלי והוא ממש הבהיל אותי. אה, כן... היה ערבי חברוני אחד, שהביא אותי לחיילים היהודים שהיו ליד מערת המכפלה כשהייתי בן שנתיים ואמר להם "הוא לא שלנו, אבל מצאנו אותו ישן ליד הכניסה לבית אז לקחנו אותו פנימה וחיכינו שיתעורר". אימא שלי היתה במצב קטטוני כשהביאו אותי להורים שלי אחרי כמה שעות של חיפושים מתישהו בשנת 1968-69... אם תחפש טוב, גם תמצא בלוס אנג'לס כמה מקומות שלדעתי תעדיף להסתובב ליד "הזקן והים" בלילה מאשר להסתובב בהם - תבוא לבקר ואקח אותך לשם, תמיד מגיעים לשם בטעות ומבינים שזו היתה טעות רק טיפה מאוחר מדי... ץציד תמצא בני אדם אלימים וסביבות אלימות ומסוכנות - יהודים, ערבים, נוצרים או כל צורה אחרת.
