התהליך של להסביר דברים לשופט הוא מורכב וארוך. הצדדים מגישים תצהירים ובהם הם טוענים את הטענות שלהם. נניח בדוגמה שהבאת, העובד יטען שההכשרה שקיבל לא תורמת לו מעבר למקום העבודה המסויים, והמעסיק יטען שהיא כן תורמת.
עכשיו הצדדים צריכים להוכיח את הטענות שלהם, והם נחקרים על התצהירים ע"י באי הכוח של הצדדים. אז אם המעסיק טען שלהכשרה יש ערך איקס, הנציג שלו ישב על דוכן העדים ויצטרך לענות לשאלות קשות. הוא יצטרך להסביר ולהוכיח מה בדיוק הערך שנטען. להביא דוגמאות מעשיות.
אם תהיה מחלוקת מקצועית בית הדין ימנה מומחה מטעמו. ואז צריך לשכנע לא את השופט אלא את המומחה.
שופט הוא אדם שהמקצוע שלו הוא לזהות שקרים ושקרנים ולזהות מתי טענות הן לא נכונות. זה לא כזה קל לרמות שופט.
חוץ מזה אני מעורב במשפט בבית הדין לעבודה של מתכנת נגד בית תוכנה שהעסיק אותו, ועלו שם סוגיות טכניות של קוד מקור, והשופט הפגין הבנה מפתיעה. למרות שהוא לא מבין בתכנות. היו נקודות שחששנו שנצטרך לעבוד בשביל להסביר לו, ולא היה צורך. הוא ידע מעצמו.
החוזה מלכתחילה כלל התחייבות לעבוד שנתיים
אני לא מכיר אפשרות לחייב עובד לעבוד איזו תקופה שהיא. ישנה האפשרות לחייב עובד להשיב עלות הכשרה שקיבל, אם יעזוב לפני התקופה המוסכמת. צריך להראות מה עלות ההכשרה ומה הערך שלה לעובד מחוץ למקום העבודה.
אם עובד מקבל כסף מראש, מעבר לשכר המוסכם שלו, כשהייעוד של הסכומים האלה הוא התחייבות לעבודה עתידית, אז זה אולי הגיוני. אפשר אולי להגדיר את זה כמקדמה על תקופה עתידית מוגדרת. ואז אם לא עבדת את התקופה שעבורה קיבלת את הכסף, אתה צריך להחזיר. אבל אני חושב שזה יכול להסתבך מבחינת מיסוי. למשל מבחינת ביטוח לאומי, שהם נורא מתעניינים בתקופה עבורה שולם שכר. והם אומרים מה לעשות עם שכר שמשולם עבור תקופה בעבר, אבל אין להם הנחיות מה לעשות עם תקופה עתידית.
הנה בתגובה לפוסט ההוא על מטריקס מישהו מספר שיש כזה מנגנון גם ב NESS. זה נראה "בונוס" מהסוג שאת תיארת.