StooSh²°°³
New member
חחחח...../images/Emo6.gif../images/Emo123.gif
ניצלוש! - להיכנס...
- פותח הנושא scooby4
- פורסם בתאריך
סיכום מפגש(ון)
אז ככה רק אני, סקובי וסטוש נכנסנו לצ'ט ועוד אחת שקוראים לה buffgirl שכותבת כאן לפעמים נכנסנו ובגלל שלא היה לנו מה לעשות אז התחרנו בהצפת הצ'ט וסקובי הביא לנו דברים מצחיקים מוואלה וגם סקובי כותב סיפור על הרוחות שנמצאות בבית הקברות של ערוץ 10 (סתם
) ו... זהו בערך אה וגם היו הרבה ביישנים שכל הזמן נכנסו ויצאו
אז ככה רק אני, סקובי וסטוש נכנסנו לצ'ט ועוד אחת שקוראים לה buffgirl שכותבת כאן לפעמים נכנסנו ובגלל שלא היה לנו מה לעשות אז התחרנו בהצפת הצ'ט וסקובי הביא לנו דברים מצחיקים מוואלה וגם סקובי כותב סיפור על הרוחות שנמצאות בבית הקברות של ערוץ 10 (סתם
StooSh²°°³
New member
../images/Emo6.gif
ואז כולם ברחו
ואז כולם ברחו
WallFlower
New member
אני זוכרת אותך!../images/Emo8.gif...חחח...
WallFlower
New member
בקשר לסקר...../images/Emo67.gif
אמממ...גם אני אוהבת סרטים ש"זה יכול לקרות גם לך!" (בגלל זה אני גם אוהבת את the ring...
אני יודעת שאני מדברת עליו הרבה אבל אני חולה עליו!!!!) או שלפחות נותנים לך הרגשה שזה משהו אנושי שעומד מאחוריו שגורם לכל הדברים לקרות...אין לי זמן להדגים אני חייבת ללכת...בייי!
אמממ...גם אני אוהבת סרטים ש"זה יכול לקרות גם לך!" (בגלל זה אני גם אוהבת את the ring...
בית הרוחות - 3 ../images/Emo121.gif../images/Emo82.gif
חשבנו שהרוחות רודפות רק אותנו, את המבוגרים במשפחה. אבל אז זה התחיל להיות רע יותר, זה נגע גם בילדים. ביום גשום אחד, תום הקטן נכנס למטבח, איפה שאמו דברה נמצאת. תום ניגש אל דברה והשב את תשומת ליבה אליו: "אימא". דברה הסתכלה על תום ואמרה "כן חמוד, מה קרה?", תום ענה לה: "אממ…, חבר שלי נמצא בגשם בחוץ, אפשר להכניס אותו?" - אז דברה הגיבה לו בפרצוף מבולבל, "איזה חבר? באמת?", דברה הסתכלה מבעד לחלון. "כן, הנה הוא", אמר תום הקטן. דברה הסתכלה בחלון, לראות מי עומד שם בחוץ אך לא ראתה אף אחד. "אתה בטוח שהוא שם?", "כן, הנה הוא, על הנדנדה". דברה הסתכלה על הנדנדה, וראתה אותה נעה קדימה ואחורה, אך לא ראתה מישהו יושב עליה. "חמודי, זה הרוח מזיזה את הנדנדה, לא אף אחד אחר". אז תום עלה על השיש ודפק בחלון, כאילו קרא למישהו לבוא. תום ירד מן השיש ואמו שאלה אותו: "מה אתה עושה?", "הנה תראי", אמר תום. לפתע אמו של תום שומעות שתי דפיקות בחלון. נבהלה לרגע ואומרת לתום: "תום, זה הרוח דופקת בחלון", דברה ניסתה לשכנע את עצמה. "את לא רואה אותו?, אימא?" - "תום, תפסיק, אתה מפחיד אותי". בוא, שב איתי בסלון. ודברה ותום יצאו מן המטבח. אני לא יכולה לתאר איזה הרגשה הייתה לי באותו זמן, שתום ניסה לשכנע אותי שיש מישהו בחוץ. חשבתי שאני משתגעת. יום לאחר המקרה, אחה"צ, היה הרבה שמש. דברה ישבה במטבח עם 2 ילדיה, אמה ותום, כאשר הם ציירו בפנדה החדש שלהם. "אימא, אימה, בואי תראי מה ציירתי!", אמה קראה לדברה, אימה. דברה התקרבה לאמה עם הכסא והסתכלה בציור. "אוי, איזה יופי. את ציירת את תום". - "זה לא תום", אמרה אמה. - "אז זה אבא?", אמרה דברה. - "לא, זה ראלף". - "מי זה ראלף?", שאלה דברה בסקרנות. - "זה החבר החדש שלי. הוא פה". - "מה, במטבח?" אמרה דברה בפחד. - ואז ענתה אמה: "כן". הרגשתי לא טוב, כי בהתחלה חשבתי שזה סתם הדמיון שלהם, של הילדים, אבל זה היה אמיתי, זה היה רוח רפאים. אני יודעת את זה, כי הרגשתי פתאום שהמטבח מתחיל להיות קריר, במיוחד מתחת לשולחן. "את יכולה להגיד לי איפה הוא בדיוק, אמה?", אמרה דברה. - "ראלף נמצא עכשיו מתחת לשולחן, הוא מתחבא". דברה קמה מהר מהשולחן ושאלה את אמה: "ממה הוא מתחבא?" - אמה ענתה לה: "מאבא שלו". המשך עוד יבוא...
חשבנו שהרוחות רודפות רק אותנו, את המבוגרים במשפחה. אבל אז זה התחיל להיות רע יותר, זה נגע גם בילדים. ביום גשום אחד, תום הקטן נכנס למטבח, איפה שאמו דברה נמצאת. תום ניגש אל דברה והשב את תשומת ליבה אליו: "אימא". דברה הסתכלה על תום ואמרה "כן חמוד, מה קרה?", תום ענה לה: "אממ…, חבר שלי נמצא בגשם בחוץ, אפשר להכניס אותו?" - אז דברה הגיבה לו בפרצוף מבולבל, "איזה חבר? באמת?", דברה הסתכלה מבעד לחלון. "כן, הנה הוא", אמר תום הקטן. דברה הסתכלה בחלון, לראות מי עומד שם בחוץ אך לא ראתה אף אחד. "אתה בטוח שהוא שם?", "כן, הנה הוא, על הנדנדה". דברה הסתכלה על הנדנדה, וראתה אותה נעה קדימה ואחורה, אך לא ראתה מישהו יושב עליה. "חמודי, זה הרוח מזיזה את הנדנדה, לא אף אחד אחר". אז תום עלה על השיש ודפק בחלון, כאילו קרא למישהו לבוא. תום ירד מן השיש ואמו שאלה אותו: "מה אתה עושה?", "הנה תראי", אמר תום. לפתע אמו של תום שומעות שתי דפיקות בחלון. נבהלה לרגע ואומרת לתום: "תום, זה הרוח דופקת בחלון", דברה ניסתה לשכנע את עצמה. "את לא רואה אותו?, אימא?" - "תום, תפסיק, אתה מפחיד אותי". בוא, שב איתי בסלון. ודברה ותום יצאו מן המטבח. אני לא יכולה לתאר איזה הרגשה הייתה לי באותו זמן, שתום ניסה לשכנע אותי שיש מישהו בחוץ. חשבתי שאני משתגעת. יום לאחר המקרה, אחה"צ, היה הרבה שמש. דברה ישבה במטבח עם 2 ילדיה, אמה ותום, כאשר הם ציירו בפנדה החדש שלהם. "אימא, אימה, בואי תראי מה ציירתי!", אמה קראה לדברה, אימה. דברה התקרבה לאמה עם הכסא והסתכלה בציור. "אוי, איזה יופי. את ציירת את תום". - "זה לא תום", אמרה אמה. - "אז זה אבא?", אמרה דברה. - "לא, זה ראלף". - "מי זה ראלף?", שאלה דברה בסקרנות. - "זה החבר החדש שלי. הוא פה". - "מה, במטבח?" אמרה דברה בפחד. - ואז ענתה אמה: "כן". הרגשתי לא טוב, כי בהתחלה חשבתי שזה סתם הדמיון שלהם, של הילדים, אבל זה היה אמיתי, זה היה רוח רפאים. אני יודעת את זה, כי הרגשתי פתאום שהמטבח מתחיל להיות קריר, במיוחד מתחת לשולחן. "את יכולה להגיד לי איפה הוא בדיוק, אמה?", אמרה דברה. - "ראלף נמצא עכשיו מתחת לשולחן, הוא מתחבא". דברה קמה מהר מהשולחן ושאלה את אמה: "ממה הוא מתחבא?" - אמה ענתה לה: "מאבא שלו". המשך עוד יבוא...
StooSh²°°³
New member
יפה מאוד../images/Emo45.gif...
בהחלט אחד הטובים שלך
...
בהחלט אחד הטובים שלך
WallFlower
New member
../images/Emo5.gifאני ממש אוהבת את הצורה שזה כתוב
בה! תמשיך...
בה! תמשיך...
בית הרוחות - 4 ../images/Emo121.gif../images/Emo82.gif
אז הכל התחבר לי בראש והבנתי למה הראלף הזה מתחבא מאבא שלו. עכשיו הייתי בטוחה שהרוחות רוצות משהו מיתנו, אך לא ידעתי מה, החלטתי לספר למייקל. "מה?!, אני לא מאמין!", אמר מייקל בקול רוגז. "ידעתי שהבית הזה יעשה לנו צרות", הגיבה דברה. "טוב, אז אתה רוצה להזמין איזה מגרש שדים?" - "איזה מגרש שדים בראש שלך??, זה שטויות, אין כזה דבר רוחות". ולפתע הנורה במטבח התנפצה, ומייקל ודברה שמעו את בתם, אמה צורחת מחדרה בקומה השנייה. ידעתי שאמה צרחה בגלל רוח, אבל לא ידעתי מה בדיוק קרה. ישר רצתי עם מייקל אליה. כשדברה ומייקל נכנסו לחדרה של אמה הם ראו את כל חדרה הרוס ומבולגן. מייקל רץ אל אמה בעוד שדברה מנסה לחזור לקצב ליבה הרגיל. אמה בכתה על המיטה כשבגדיה קרועים. מייקל התיישב על המיטה ושאל את אמה: "מה קרה פה?" - אמה ענתה לו בבכי, "אבא של ראלף היה פה". - "למה הוא היה פה?", שאל מייקל. אמה ענתה לו, "הוא חיפש את ראלף, הוא כעס עליו". מייקל הסתכל על דברה, כששניהם מבולבלים ומפוחדים. אמה אמרה לאביה, "אבא שלו מפחיד, הוא רוצה להרוג אותי". מייקל חיבק מהר את אמה ואמר לה: "אף אחד לא רוצה להרוג אותך, אל תדאגי. אני מגן עליך" וטפח לה על הגב. אחרי שמייקל ניחם את אמה אני רצתי למטה והתחלתי לבכות, לא יכלתי לסחוב יותר את כל האינפורמציה המטופשת הזאת על רוחות, שמשתלטות מרגע לרגע על הבית שלי. וזה רק נעשה גרוע, יותר ויותר. באותו יום שאבא של ראלף הרס את חדרה של אמה, אמה החליטה לישון בחדר של הוריה, כדי שתהיה בטוחה. בסביבות השעה 2 בלילה, אמה התעוררה באמצע השינה. אמה קמה כדי להיות ליד אביה אבל אז אמה שמה לב שאביה מייקל, מעופף באוויר. פשוט מטר יותר גבוה מהמיטה, והוא עדיין יושן. אמה נבהלה וניסתה להעיר את אביה, אך לא הצליחה. היא הלכה אל אימה, דברה והעירה אותה. "מה את רוצה מתוקה?, מאוחר עכשיו". אז אמה הצביעה על אביה, ודברה הסתכלה. למהרה דברה קמה מהמיטה והתחילה לצרוח צעקות שהעירו את מייקל. מייקל קם, אך לא כשהוא עופף. הוא שואל את דברה: "מה קרה ששתיכן ערות?", דברה ואמה היו מחובקות שפרצופם היה מבועת. דברה באה אל מייקל ואמרה לו שהוא עופף באוויר. מייקל לא האמין לה ואמר לה ללכת לישון. דברה שתקה וחזרה למיטה, כך גם אמה. עכשיו אני לא מבינה איך זה לא שבר אותנו מוקדם יותר. אבל זה שבר, באותו לילה נורא. באותו לילה נורא, בסביבות השעה 5 לפנות בוקר, מייקל התעורר כי הרגיש מישהו אחר בחדר. מייקל הסתכל על אמה, מאחורי המיטה, והסתכל על דברה שישנה לידו, ונרגע. אך לפתע שם לב שבאמת יש עוד נוכחות בחדר. הוא ראה את דברה עומדת מולו, שהיא לא עושה כלום עם עיניים כועסות. מייקל היה מבועת גם הוא באותו לילה, הוא ראה 2 דברות. אחת שיושנת לידו, ואחת שעומדת מולו. לפתע הדברה שעומדת מולו החלה ללכת בכל החדר וזרקה תמונות וחפצים. מייקל קם מהמיטה וצעק "דברה מה את עושה?", וכשהוא צעק את זה אמה ודברה התעוררו. דברה שהתעוררה על המיטה שואלת את מייקל: "מה אני עשיתי?", ולפתע שומעת חפץ נשבר. מייקל הצביע לכיוון של הרוח, דברה הסתכלה ונבעתה גם היא. היא קמה מהמיטה במהירות הבזק וברחה מהחדר עם אמה. מייקל הלך אחריהם, בעוד שהרוח ממשיכה לזרוק חפצים. מייקל העיר את תום ולקח אותו עימם. המשפחה ארזה מהר את רב חפציה וברחה מן הבית, כל עוד לא נהרגו. היום, בבית החדש שבנו לנו, אני תוהה מה היה קורה אם היינו נשארים. אני יודעת, שזה לא נשמע מפחיד, אני יודעת שזה נראה כמו סרט אימה כושל. אבל אני לא יודע, זה פשוט קשה להסביר מה שזה עושה לך מבחינה פסיכולוגית. זה כל כך מוזר עד שזה מפחיד. הסוף.
אז הכל התחבר לי בראש והבנתי למה הראלף הזה מתחבא מאבא שלו. עכשיו הייתי בטוחה שהרוחות רוצות משהו מיתנו, אך לא ידעתי מה, החלטתי לספר למייקל. "מה?!, אני לא מאמין!", אמר מייקל בקול רוגז. "ידעתי שהבית הזה יעשה לנו צרות", הגיבה דברה. "טוב, אז אתה רוצה להזמין איזה מגרש שדים?" - "איזה מגרש שדים בראש שלך??, זה שטויות, אין כזה דבר רוחות". ולפתע הנורה במטבח התנפצה, ומייקל ודברה שמעו את בתם, אמה צורחת מחדרה בקומה השנייה. ידעתי שאמה צרחה בגלל רוח, אבל לא ידעתי מה בדיוק קרה. ישר רצתי עם מייקל אליה. כשדברה ומייקל נכנסו לחדרה של אמה הם ראו את כל חדרה הרוס ומבולגן. מייקל רץ אל אמה בעוד שדברה מנסה לחזור לקצב ליבה הרגיל. אמה בכתה על המיטה כשבגדיה קרועים. מייקל התיישב על המיטה ושאל את אמה: "מה קרה פה?" - אמה ענתה לו בבכי, "אבא של ראלף היה פה". - "למה הוא היה פה?", שאל מייקל. אמה ענתה לו, "הוא חיפש את ראלף, הוא כעס עליו". מייקל הסתכל על דברה, כששניהם מבולבלים ומפוחדים. אמה אמרה לאביה, "אבא שלו מפחיד, הוא רוצה להרוג אותי". מייקל חיבק מהר את אמה ואמר לה: "אף אחד לא רוצה להרוג אותך, אל תדאגי. אני מגן עליך" וטפח לה על הגב. אחרי שמייקל ניחם את אמה אני רצתי למטה והתחלתי לבכות, לא יכלתי לסחוב יותר את כל האינפורמציה המטופשת הזאת על רוחות, שמשתלטות מרגע לרגע על הבית שלי. וזה רק נעשה גרוע, יותר ויותר. באותו יום שאבא של ראלף הרס את חדרה של אמה, אמה החליטה לישון בחדר של הוריה, כדי שתהיה בטוחה. בסביבות השעה 2 בלילה, אמה התעוררה באמצע השינה. אמה קמה כדי להיות ליד אביה אבל אז אמה שמה לב שאביה מייקל, מעופף באוויר. פשוט מטר יותר גבוה מהמיטה, והוא עדיין יושן. אמה נבהלה וניסתה להעיר את אביה, אך לא הצליחה. היא הלכה אל אימה, דברה והעירה אותה. "מה את רוצה מתוקה?, מאוחר עכשיו". אז אמה הצביעה על אביה, ודברה הסתכלה. למהרה דברה קמה מהמיטה והתחילה לצרוח צעקות שהעירו את מייקל. מייקל קם, אך לא כשהוא עופף. הוא שואל את דברה: "מה קרה ששתיכן ערות?", דברה ואמה היו מחובקות שפרצופם היה מבועת. דברה באה אל מייקל ואמרה לו שהוא עופף באוויר. מייקל לא האמין לה ואמר לה ללכת לישון. דברה שתקה וחזרה למיטה, כך גם אמה. עכשיו אני לא מבינה איך זה לא שבר אותנו מוקדם יותר. אבל זה שבר, באותו לילה נורא. באותו לילה נורא, בסביבות השעה 5 לפנות בוקר, מייקל התעורר כי הרגיש מישהו אחר בחדר. מייקל הסתכל על אמה, מאחורי המיטה, והסתכל על דברה שישנה לידו, ונרגע. אך לפתע שם לב שבאמת יש עוד נוכחות בחדר. הוא ראה את דברה עומדת מולו, שהיא לא עושה כלום עם עיניים כועסות. מייקל היה מבועת גם הוא באותו לילה, הוא ראה 2 דברות. אחת שיושנת לידו, ואחת שעומדת מולו. לפתע הדברה שעומדת מולו החלה ללכת בכל החדר וזרקה תמונות וחפצים. מייקל קם מהמיטה וצעק "דברה מה את עושה?", וכשהוא צעק את זה אמה ודברה התעוררו. דברה שהתעוררה על המיטה שואלת את מייקל: "מה אני עשיתי?", ולפתע שומעת חפץ נשבר. מייקל הצביע לכיוון של הרוח, דברה הסתכלה ונבעתה גם היא. היא קמה מהמיטה במהירות הבזק וברחה מהחדר עם אמה. מייקל הלך אחריהם, בעוד שהרוח ממשיכה לזרוק חפצים. מייקל העיר את תום ולקח אותו עימם. המשפחה ארזה מהר את רב חפציה וברחה מן הבית, כל עוד לא נהרגו. היום, בבית החדש שבנו לנו, אני תוהה מה היה קורה אם היינו נשארים. אני יודעת, שזה לא נשמע מפחיד, אני יודעת שזה נראה כמו סרט אימה כושל. אבל אני לא יודע, זה פשוט קשה להסביר מה שזה עושה לך מבחינה פסיכולוגית. זה כל כך מוזר עד שזה מפחיד. הסוף.
StooSh²°°³
New member
עוד' סיפור מוצלח../images/Emo45.gif
כל הכבוד
כל הכבוד
יש בעיה אחת!
שחלק מהסיפור יות רנכון את הקטע של הסיפור עם הרוחות שהילדים רואים אותם וההורים לא אז לקחת את זה מהסרט אממ..... נו איך קוראים לו..... עם ניקול קידמן. האאאא נזכרתי!!!??? "האחרים"!!! כי הסרט מסופר על אמא וילדים שיש לילדים בעיה עם השמש (זה לא ממש קשור) ופתאום הילדים רואים רוחות וזה אני לא ממש זוכרת את כל הסרט אבל הוא ממש מצוין!!! אז סליחה באמת אבל הסיפור ממש שווה!! רק הסופים שאתה וכתב קצת מאכזבים.....
שחלק מהסיפור יות רנכון את הקטע של הסיפור עם הרוחות שהילדים רואים אותם וההורים לא אז לקחת את זה מהסרט אממ..... נו איך קוראים לו..... עם ניקול קידמן. האאאא נזכרתי!!!??? "האחרים"!!! כי הסרט מסופר על אמא וילדים שיש לילדים בעיה עם השמש (זה לא ממש קשור) ופתאום הילדים רואים רוחות וזה אני לא ממש זוכרת את כל הסרט אבל הוא ממש מצוין!!! אז סליחה באמת אבל הסיפור ממש שווה!! רק הסופים שאתה וכתב קצת מאכזבים.....
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.