מרתה אולוביץ
New member
ניקנוR, מרימה את הכפפה
ואשמח שכולם יגיבו לי מה שיש לכם לומר על הנושא.
אז קודם כל קצת רקע: אני שמנה מגיל הילדות המוקדמת (ככל הנראה שילוב של אכילה רגשית עם אהבה לאוכל, וחוסר בהכוונה איך לאכול נכון ובאילו כמויות להסתפק). עשיתי המון דיאטות בחיים שלי, כשהשיא היה ניתוח טבעת לפני 6 שנים.
הצלחתי לרדת עם הטבעת בערך חצי מעודף המשקל שלי, עליתי בחזרה, ירדתי שוב ושוב עליתי. כיום אני נמצאת במשקל בו נותחתי. כעת יש לי עודף של יותר מ 40 ק"ג.
אני שוקלת לסגור קצת את הטבעת, אבל יודעת שזה לא מספיק. אני צריכה איזה שהוא שינוי בראש כדי לא לרמות את הטבעת או לאכול יותר מידי ולהקיא את העודף כל הזמן. בכל אופן, אם אני אוכלת בסדר, הסגירה הנוכחית מגבילה אותי באופן סביר.
הבעיה הנוכחית שלי היא לאכול באופן סביר. יש לי תפריט שקיבלתי לאחרונה מדיאטנית, ולכאורה הוא צריך להספיק לי, אבל בפועל אני לא מסתפקת בו. אני כל הזמן רעבה, ולפעמים לא מצליחה אפילו לרווח 3 שעות בין ארוחה לארוחה. שלא לדבר על כך שקשה לי לעמוד בכמויות של האוכל בכל ארוחה. אני כמעט לא אוכלת ירקות חיים בגלל הטבעת. למעשה גם ירקות מבושלים אני כמעט ולא אוכלת, די מעצלנות.
אני פותחת כל בוקר בהחלטה טובה שהיום אני אצליח לעמוד בתפריט, ומתוסכלת בסוף היום כשלא מצליחה לעשות זאת. בין המחשבות שעולות לי לראש יש את המחשבות המייאשות שבדיאטה נשארים רעבים, שאני רעבה - ואני חייבת אוכל עכשיו! (מנסה לטשטש את זה עם כוסות תה, מים ושתיה דלת קלוריות אחרת), שאני כישלון כי אני לא מצליחה לעמוד בתפריט של הדיאטנית, ואיכשהו אי העמידה בכל אלו מרגישים לי תירוצים, כמו בהודעה שבה הבאתי את דבריו של מרקוביץ, כי אם הייתי באמת נחושה, הייתי מצליחה למרות הקושי.
זהו בערך.
תגיבו, תשאלו שאלות ואני אענה, ואז בטח יהיה יותר קל להבין מה עומד מאחורי הדברים ואיך אני יכולה להתמודד איתם יותר טוב.
תודה
ואשמח שכולם יגיבו לי מה שיש לכם לומר על הנושא.
אז קודם כל קצת רקע: אני שמנה מגיל הילדות המוקדמת (ככל הנראה שילוב של אכילה רגשית עם אהבה לאוכל, וחוסר בהכוונה איך לאכול נכון ובאילו כמויות להסתפק). עשיתי המון דיאטות בחיים שלי, כשהשיא היה ניתוח טבעת לפני 6 שנים.
הצלחתי לרדת עם הטבעת בערך חצי מעודף המשקל שלי, עליתי בחזרה, ירדתי שוב ושוב עליתי. כיום אני נמצאת במשקל בו נותחתי. כעת יש לי עודף של יותר מ 40 ק"ג.
אני שוקלת לסגור קצת את הטבעת, אבל יודעת שזה לא מספיק. אני צריכה איזה שהוא שינוי בראש כדי לא לרמות את הטבעת או לאכול יותר מידי ולהקיא את העודף כל הזמן. בכל אופן, אם אני אוכלת בסדר, הסגירה הנוכחית מגבילה אותי באופן סביר.
הבעיה הנוכחית שלי היא לאכול באופן סביר. יש לי תפריט שקיבלתי לאחרונה מדיאטנית, ולכאורה הוא צריך להספיק לי, אבל בפועל אני לא מסתפקת בו. אני כל הזמן רעבה, ולפעמים לא מצליחה אפילו לרווח 3 שעות בין ארוחה לארוחה. שלא לדבר על כך שקשה לי לעמוד בכמויות של האוכל בכל ארוחה. אני כמעט לא אוכלת ירקות חיים בגלל הטבעת. למעשה גם ירקות מבושלים אני כמעט ולא אוכלת, די מעצלנות.
אני פותחת כל בוקר בהחלטה טובה שהיום אני אצליח לעמוד בתפריט, ומתוסכלת בסוף היום כשלא מצליחה לעשות זאת. בין המחשבות שעולות לי לראש יש את המחשבות המייאשות שבדיאטה נשארים רעבים, שאני רעבה - ואני חייבת אוכל עכשיו! (מנסה לטשטש את זה עם כוסות תה, מים ושתיה דלת קלוריות אחרת), שאני כישלון כי אני לא מצליחה לעמוד בתפריט של הדיאטנית, ואיכשהו אי העמידה בכל אלו מרגישים לי תירוצים, כמו בהודעה שבה הבאתי את דבריו של מרקוביץ, כי אם הייתי באמת נחושה, הייתי מצליחה למרות הקושי.
זהו בערך.
תגיבו, תשאלו שאלות ואני אענה, ואז בטח יהיה יותר קל להבין מה עומד מאחורי הדברים ואיך אני יכולה להתמודד איתם יותר טוב.
תודה
