נישואים או לא?

[ELLA1992]

אני דווקא חושבת שהמצב הרבה פחות גרוע

מכפי שאת הצגת אותו ומאיך שהמגיבים הבינו, אם כי ייתכן שאני טועה
אבל לדעתי הכל בסדר ואת סתם חוששת ובצדק לעתידך ושזמנך לא יבוזבז לשווא , ושאהובך לא יוותר עליך, החששות שלך מוצדקים וזה לגיטימי לחשוב ככה בשלב שבו את נמצאת, בכל זאת, 5 שנים זה לא מעט!
רוב הזוגות שאני מכירה - אם הקשר מתחיל אחרי גיל 20 אז מספיק גם 3-4 שנים כדי להחליט ואף פחות מכך...
אני רוצה להחזיר אותך רגע, ברשותך, לנקודה שבה אמרת שהוא אדם אדיש
לאדם אדיש ייקח יותר זמן להגיע להחלטה כזו, כי הוא אדיש, אנשים אדישים יכולים לאהוב בכל לבם מישהו אבל יקח להם זמן רב לכל צעד
אני לא חושבת שהוא היה ממשיך להיות איתך אם לא היה רוצה ממך משהו רציני יותר, את מצפה ממנו לעשות צעד משמעותי שקובע לו בעצם את כל חייו ועתידו, זה בסדר גמור שלוקח לו זמן ושהוא חושש, זה לא החלטה לגבי "לאן לצאת" "מה ללבוש" "מה לאכול" אלא החלטה בדבר -עם מי לחיות כל חייך!
לחץ מצידך לא יעזור , אך מנגד גם להפרד זה טיפשי, למה להפרד? כי הוא עוד לא הביא לך טבעת?
לדעתי הכל בסדר ואת צריכה להרגע, את סתם מכניסה את עצמך לסרטים
תהיה לו לבת זוג הכי טובה שאת יכולה להיות, אל תגידי לו יותר מילה אחת אפילו על זה
את באמת לא מבינה שגבר אוהב להפתיע? את הורסת את כל האפקט בזה שאת מזכירה לו את זה
תני לו להפתיע אותך , זה חלום של כל גבר להנחית את זה משום מקום בלי התרעה ובלי רמזים
תקחי את עצמך בידיים ותחליטי עם עצמך שאת הולכת להתנהג בצורה כזו שרק תגרום לו להבין שאת זו האחת שעמה הוא רוצה להתחתן
אם תראי שגם אחרי שאת בת זוג מושלמת כלום לא קורה ועוברת עוד חצי שנה שנה וכלום לא קורה? אז אני מציעה לך לשקול ללכת כי חבל, את כבר בת 27 ,
באמת אני מכירה מישהי שהיא גם בגילך אבל הם יצאו רק שנתיים וכבר קיבלה הצעה
אז למה שאת לא ? אחרי פאקינג 5 שנים?
אני מבינה את כאבך
באמת לא בסדר שהוא מורח אותך ככה אבל יש לי הרגשה שהוא כן רוצה פשוט מעט מבולבל וחושש וזה בסדר, החששות הם לא בגלל שאת לא מספיק טובה אלא שלו עם עצמו.

 

[tal902]

תהרגי אותי

אבל אני לא יודע מאיפה הגעת למסקנות שהגעת....
&nbsp
סתם למשל, אדיש זה יכול להיות גם אחד שלא משנה לו מה יקרה, הוא מסתדר בכל מצב.
&nbsp
אפילו לעיתים בלי אהבה אלא עם התרגלות נעימה למשהו טוב.
&nbsp
והדוגמא שנתת בסוף למישהו שנתן התעה אחרי שנתיים רק משמיטה מעל הקרקע את העיצה שנתת שהיא לא תדאג. איך לא תדאג אם את נותנת לה דוגמא של מישהו שהציע אחרי שנתיים כששלה לא הציע אחרי חמש?

 

[ELLA1992]

"תהרגי אותי" אבל אני מנסה להיות בוא זמנית גם כנה וגם להרגיע

וזה לא קל ולכן התגובה שלי אולי מעט מסורבלת.
אני אמביוולנטית לגבי המקרה שלה.
כל מקרה הוא לגופו ומה גם שאנחנו לא יודעים מספיק פרטים כדי לתת את העצה היעילה ביותר, אני מנסה להציג בפניה את התמונה המלאה, משמע , מצד אחד המצב שלה בהחלט מעט מורכב ובעייתי אבל מנגד, לא ניתן לדעת מה בדיוק הולך שם, אין לדעת מה עובר בראשו של בן- זוגה.
ולמקרה שלא הבנת מה ייעצתי לה אז אנסה לפשט את זה - לתת לו זמן, אבל אם המצב ממשיך כפי שהוא עד שנה אז להתחיל לקחת כמה צעדים אחורה- פשוטו כמשמעו.
אני אישית הייתי פועלת ככה, אני מקווה שהיא תגיע לאיזון עם העניין הזה ושלא תעשה פעולה קיצונית כלשהי, ושלא תיתן ל"לחץ חתונה" לשאוב אותה כי זה הורס את כל הכיף שבזוגיות, לעתים לחיות לפי הספר זה רע , כי מי מכתיב לנו מתי צריך להתחתן? שוב, כל מקרה לגופו.
אבל יחד עם זאת, גם אסור לה לתת לו למרוח אותה, שתגיע לסוג של איזון , זה כל מה שאמרתי וזו הייתה עצתי, שתיקח אותה לאיזה מקום שרק יתחשק לה, בסך הכל צרם לי לקרוא את הודעתה וניסיתי לעזור,
הפורום פתוח למלל חופשי עד כמה שידוע לי, שכל אחד יתן את העצה שלו ושהשואלת הראשית תבחר מה לעשות עם העצות.

 

[Tsachi9]

לא חייבים להתחתן

יש זוגות שחיים ללא חתונה. מדובר סה"כ בטקס. זה לא יגרום לו לאהוב אותך יותר ולהפך. חתונה זה טקס עתיק יומין שהיום נהייה פחות ופחות רלוונטי. כל זוג שני היום מתגרש, ואח"כ לכו תעברו שבעה מדורי גיהנום ברבנות בשביל לסיים את זה.

 

[יחפהבפארק]

ואני אומרת...

תני לאהבה לדבר במקומך

ובאותה הנשימה אל תשאירי אותה ליד המקרה.
אל תלחצי ואל תדחפי. אהבי אותו ותני לו לאהוב אותך וכמו שאומרים היום, תזרמי איתו... יחד עם זאת מדי פעם בפעם תזכירי לו ותשאלי אותו בעדינות אם לא בא לו
ככה בכל זאת לראות את עצמו נשוי לך ולהיות אביהם של ילדייך. תעזרי לו להתבשל עם הידיעה שיום אחד הוא יהיה גבר נשוי ואבא לילדים. תעזרי לו לעכל את העובדה שיום אחד הוא יהיה בעל משפחה ובעל אחריות לגורלם ולעתידם של עוד בני אדם.
תעזרי לו להתבגר. תעזרי לו להתגבר על החששות ועל הפחד הזה לאבד את
חיי הרווקות ואת חיי הנוחות.
עד כמה שהצלחתי להבין ממך, הרי את בשלה לנישואים ואת שלימה עם בחירתך בו, אבל את מצפה שגם הוא ירגיש כמוך וחוששת שמא את היא לא האחת שלו.
ואני אומרת, האישה היא זאת שגורמת לגבר להיות בטוח שהיא זאת האחת בשבילו. אז אל תשאירי שום דבר ליד המקרה ואל תגשימי את הנבואה הלא נעימה שדקה אחרי שהוא ייפרד ממך הוא יתחתן עם מישהי אחרת. תעשי הכל כדי לקרב
את מערכת היחסים לתוצאה הרצויה מבחינת שניכם והיא נישואין והקמת משפחה.
הבנתי מהתיאור שלך שהוא בחור קצת אדיש ולכן הוא זה שצריך לנער אותו
מדי פעם בפעם. תיקחי את את היוזמה. זה לא שהוא לא רוצה להתחתן, פשוט
הוא צריך שמישהו יקח את ידו ויצעיד אותו תחת החופה. יש הרבה כאלה, אין מה לעשות. אם לא תעשי את זה את, פשוט תעשה זאת מישהי אחרת אסרטיבית קצת יותר.

****
מנהלת פורום התמכרויות קטנות, המקום בו תמיד תמצא מישהו לדבר איתו...
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?forumid=533

 

[tzivi1]

היי.

לי האמת רק הפריע דבר מהדברים שהוא אמר.
&nbsp
כשאת שאלת בנושא - הוא היה יכול להגיד הוא רוצה להתחתן איתך וזו רק שאלה של זמן עד ש.... (תחסכו כסף, תתייצבו בעבודות או כל דבר אחר). אבל זו לא התשובה שהוא נתן.
&nbsp
התשובה שלו עומדת על הגדר מבחינתי. ממה שאני מבינה ממנו, הוא עדיין לא החליט האם הוא רוצה להתחתן איתך, אבל הוא חושב שאת מתאימה לנישואים. לדעתי, גם את הבנת משהו דומה ממנו, לכן את לא שקטה מהתשובה שלו.
&nbsp
בכלל לא בטוח שאני צודקת בפרשנות שלי, אבל הייתי דורשת ממנו תשובות יותר ברורות, ומחליטה בהתאם. את זכאית לתשובות ברורות, ואני הייתי מבקשת אותן. לכאן או לכאן.
&nbsp
בנוגע ללחץ - אני לא מאלה שחושבים שאפשר להלחיץ מישהו שבשל לנישואים. אני חושבת, שאם הוא בשל לנישואים, וליתר דיוק - לנישואים איתך - הוא לא יילחץ, להפך - הוא ישמח שאת מעלה את זה ושאתם באותו ראש (אם יילחץ - הוא לא בשל). ואת זה אני כן אומרת מניסיון (גם מניסיון שלי עם עצמי - כשהייתי בשלה לנישואים, וראיתי עתיד עם בחור ספציפי - השאלות הללו לא הלחיצו אותי, להפך - הן שימחו אותי).
&nbsp