ניתוח קיסרי

irisgh

New member
ניתוח קיסרי

הרופא החליט (בוא נגיד, 'יעץ') לעשות ניתוח קיסרי. מישהו עבר ניתוח קיסרי בארה"ב? [הלידה הקודמת שלי הייתה וגינאלית]. איך זה? מה קורה בניתוח? איך צריך להתכונן? ומה קורה אח"כ? איריס.
 

Boston Guy

New member
אישתי עברה שניים כאלה.

האחרון היה לפני שנה, והוא היה ממש חוויה. ב 8 בבוקר נכנסנו לבית החולים, וב 8 בערב באותו יום היא כבר הלכה לטיול מחוץ לבית החולים... והכאבים לא היו נוראים. ההבדל היחיד בין זה ולידה וגינאלית הוא שבקיסרי מגיע לך 4 ימי אישפוז להחלמה, בניגוד ל 2 בלידה וגינאלית. אה, כן - ולא צריך לעבור צירים, לא צריך ללחוץ, ולא נקרע שום חייץ... אבל יכול להיות שזה תלוי באיפה את עומדת לעבור את זה? (באיזו עיר, באיזה בית חולים, מי המנתח...) לנו זו הייתה חוויה נעימה.
 

G a l i 11

New member
ניתוח קיסרי

עברתי ניתוח קיסרי בארץ, פה אני מקווה לעבור לידה רגילה (אמצע יולי). אני יכולה לספר ממקור ראשון על איך מרגישים - זה כואב, קשה להפעיל את שרירי הבטן, אי אפשר לצחוק, מפחיד להתעטש, אבל... גם ללידה וגינלית כאבים משלה - אי אפשר לשבת, ללכת לשירותים וכו' (עברת את זה אז את יודעת). ההחלמה קצת יותר ארוכה אבל מי יכול על ג'דות שכמונו. יהיה בסדר, אם זה ניתוח קבוע מראש אז כפי ש-boston guy ציין זה יהיה פשוט, בלי צירים, כאבים לחיצות וכו'. המון בהצלחה!
 
לגבי ההמלצה

אני מבקשת סליחה מראש אם מה שאכתוב להלן יפגע בך. אני לא יודעת מה הגישה שלך ללידה, מה הסיבות שבגללן החליט (או יעץ) הרופא לעשות ניתוח קיסרי, ואני גם לא יודעת אם החלטת כבר אם ללכת לפי עצתו או לא. בנוסף, אין לי ניסיון עם ניתוח קיסרי. ילדתי שתי לידות רגילות. אני רק רוצה להמליץ לך על אפשרות לקבל חוות דעת שניה לגבי הקיסרי מפני שעל פי הבנתי עדיפה תמיד לידה רגילה על פני קיסרית. מדובר על התערבות חיצונית שההחלמה ממנה בדרך כלל ארוכה יותר. לעובדה שהתינוק לא עובר בתעלת הלידה יש השלכות רבות (טונוס השרירים שלו, למשל). אומרים שאחרי קיסרי קשה יותר להניק. נראה לי שלרופאים קל להמליץ על קיסרי. זה נוח עבורם יותר מאשר עבור היולדת. השאלה היא האם זה מתאים גם לך. שוב, אני לא יודעת מה הסיבה שבגללה הומלץ על קיסרי, אבל ממליצה לך לבדוק אפשרויות אחרות. אשמח לעזור בכל מקרה
. בהצלחה!
 

תמי ב

New member
שאלה בקשר לטונוס השרירים

אני אמנם לא מתכוונת ללדת יותר (אני בת 44...) אבל בכל זאת מעניין אותי: את בתי הקטנה ילדתי בניתוח חירום, לא היה לה טונוס שרירים, והיא הייתה זקוקה לתירגולים וטיפולים. אבל אף אחד לא אמר לי שזה קשור לעניין הניתוח. אמנם הילדה כבר בת 11, אבל בכל זאת מעניין אותי לדעת איך זה קשור. תודה.
 

irisgh

New member
אני לא רופאה

אבל יש לי שתי חברות שילדו בצורה ואגינלית רגילה, ולילדים (לאחת בן, לשנייה בת) היה טונוס שרירים נמוך שגרם להם להתחיל ללכת בגיל נורא מאוחר (בסביבות גיל שנתיים!). אין לי מושג אם ניתוח מעלה את הסטטיסטיקה, אבל המקרים האלה מראים שזה כנראה פשוט קורה.
 
גם אני לא רופאה

וגם הילדים שלי התחילו ללכת יחסית מאוחר למרות שנולדו בלידות וגינליות, אבל אומרים שהמעבר בתעלת הלידה, בו התינוק נלחץ בין שרירי הנרתיק, עוזר בענין הזה (דרך אגב, זה גם מה שמוציא את הנוזלים מהריאות ומכלי הנשימה)
 

justnoa

New member
תודה רבה על התשובות בקשר לטונוס

הבת שלי הייתה עם טונוס שרירים ממש נמוך בחודשי חייה הראשונים, אבל, אולי בגלל שעבדנו אתה על הענין, התחילה ללכת דווקא בגיל מוקדם יחסית (10 חודשים). רק מה, כל פעם שהייתה נתקלת במישהו, היא הייתה ממש עפה אחורנית ברפיון איברים כזה. כיום היא ספורטאית בכלל לא רעה. כאן בניו זילנד עניין הספורט חשוב לאנשים, והיא משחקת כדורגל וטניס.
 

תמי ב

New member
אוי, כתבתי תחת הניק של בתי השניה...

זה מה שקורה כשלא שמים לב....
 

irisgh

New member
קודם כל, תודה על ההתייחסות.

אני מסכימה אתך, אבל אנחנו קצת אבודים פה עם כל המערכת הרפואית. והקיסרי נקבע ליום שני הקרוב כך שאין עוד המון זמן. בסה"כ, הייתי מעדיפה לידה רגילה. אני בטוחה שלרופאים יותר נוח ויותר בטוח ככה. אבל עד לא מזמן הרופא שלי דווקא היה בעד לידה ואגינלית, גם בהנחה שהילד יהיה גדול. שבוע שעבר עשו לי אולטראסאונד של שבוע 38 להערכת משקל, ובעקבות התוצאות הוא שינה את דעתו. . ההערכה גבוהה בערך כמו בילד הקודם שיצא 4.1 ק"ג (הערכה בשבוע 37.5 - 3.8 ק"ג, והוא אמור לגדול עוד עד הלידה). בילד הראשון זו הייתה בהחלט לידה קשה, עם רופא פרטי (שלקחתי מראש, כי ידעתי שהוא אמור להיות גדול), ונעזרנו בואקום בסוף. אולטרא סאונד לא נותן הערכות מדוייקות מאוד, אבל זה מה שיש להם ועל זה הם מסתמכים. במקרה הנוכחי, באולטראסאונד יצא שהקף הראש דווקא סביר (אחוזון 95) אבל דווקא הקף הבטן גדול (אחוזון 99), ומסתבר שאם זה אכן המקרה זה מסובך במיוחד. הם מפחדים ממקרה שבו הראש יוצא והגוף לא (בניגוד לבד"כ, שברגע שהראש יוצא, כבר כל הגוף יוצא). ואז, לדברי הרופא שלי, אם מושכים את הראש, עשויה להיות פגיעה בעצבים שעוברים בצוואר, ואחת הסכנות השכיחות זה זרוע מדולדלת. בנוסף, זה עשוי לגרום למצוקה עוברית. רופאה אחרת (אם כי מאותה קבוצה, אז סביר שיש להם אותה מדיניות), אמרה שעל סמך הידוע מראש, ניתן לנסות ללכת ללידה רגילה, אבל אם התינוק לא יצא בקלות מעצמו, הם לא יעשו שום דבר לעזור לו לצאת (כגון ואקום, מלקחיים וכו') כי הם מפחדים שהם יצליחו להוציא את הראש ולא את יתר הגוף, ואז יצטרכו לדחוף אותו חזרה פנימה, או משהו כזה. ואז הסיכוי למצוקה עוברית גדל. מכיוון שכנראה הילד גדול, ועל סמך ההיסטוריה שלי, (ולמרות שזו לידה שניה), לא סביר שזו תהיה לידה קלה. כנראה לכן הם מעדיפים להתחיל ישר מקיסרי. בכל אופן, הייתי רוצה עוד אולטרא סאונד, לוודא את התוצאות של הקודם, אבל הניתוח הוא כבר ביום שני, ולא נראה לי שאני אספיק בכלל להבין איך משיגים דבר כזה פה [ יש לי ביטוח רפואי HMO, אז דרך הביטוח, הכל צריך להעשות בעקבות הפנייה של הרופא, ולא סתם לפי רצוני, אלא אם אני משלמת הכל מכיסי ]. החשבונות שהם כאילו שולחים, תמיד כ"כ גבוהים, שמפחיד אותי להחליט על דעת עצמי שפנות לרופאים, בלי כיסוי של הביטוח.
 
וואו איזה מצב מסובך ../images/Emo24.gif

מבינה את ההתלבטות. שיהיה בהצלחה בכל מקרה!
 

Boston Guy

New member
אין לך מה לפחד מניתוח קיסרי

באמת... יותר מ 20 אחוז מהלידות מתבצעות בניתוח קיסרי בארה"ב - וזה מליונים של לידות עד היום... רובן המכריע ללא בעיות מיוחדות. כל הנושא של טונוס שרירים וכ"ו מזכיר לי את הוויכוח המוכר על הנקה - יש, כאלו שמאמינים בזה בצורה פנאטית, ויש כאלו שלא - ולעולם לא יהיה שלום בין המחנות האלו. מנסיוני - שני ילדים שנולדו בקיסרי התחילו ללכת בגיל שנה בערך, מפותחים מוטורית נהדר. בני בן השנה זוחל במהירות של מכונית מרוץ, מסוגל לזחול במעלה מדרגות 3 קומות בלי לעצור לשנייה, ואוי ואבוי אם חוטפים בוקס ממנו... יש לו כוח של פיל. יש לו קואורדינציה מפתיעה לגילו, והוא רגוע מאוד. נכון הוא שהם נולדים עם נוזלים בראות - אז שואבים להם אותם. זה לוקח דקה או שתיים בזמן הלידה. הייתי בשני הניתוחים הקיסריים בחדר הניתוח עם אישתי. בניתוח השני אפילו הבנתי כבר מה בדיוק קורה - ואני יכול להגיד שאני אחד הבעלים היחידים שמכיר את אישתי מבפנים
ניתוח קיסרי מתוכנן (בניגוד לניתוח חרום) הרבה יותר קל מלידה רגילה. זו עובדה. בגלל זה אנשי אצולה (משם השם "קיסרי") בחרו באופציה הזו עוד לפני שנים, כשההגיינה לא הייתה משהו והסיכון מזיהום בניתוח היה הרבה יותר גדול. אז TAKE IT EASY, ותהני מהחוויה! זה עדיף על 12 שעות בחדר לידה, ויהיה הרבה יותר נחמד מללדת תינוק של 4.100 בלידה וגינאלית - את זה אפשר להבטיח לך. בהצלחה!
 
שלוש שעות לפני ילדה שותפתי לחדר

בקיסרי מתוכנן. ההחלמה שלה והכאבים שלה היו פחות גרועים משלי (בגלל התפרים). היה לנו דיון שלם על הנושא, אמא שלה ילדה ילד אחד בלידה רגילה ואחד בקיסרי, ואמרה לה שההחלמה מהקיסרי היתה קלה יותר, אפילו שארוכה יותר בכמה ימים. תחשבי על זה ככה - זה יחסוך לך מי יודע כמה שעות של צירים ודחיפות (הלידה שלי היתה 18 שעות, יותר משעתיים דחיפות כואבות)... אמנם יש חתך בבטן אבל עם חתך בבטן קל יותר להתמודד מאשר עם חתך חיץ באיזור הכי רגיש בעולם - מנסיוני, אי אפשר לשבת, לעמוד, לשכב, וכמובן גם לצחוק, להתעטש, להשתעל... בקיצור אני לא חושבת שיש לך ממה לחשוש. קיסרי כאן הוא פרוצדורה פשוטה וחלקה והמון נשים כאן בארה"ב בוחרות בו בגלל הנוחות היחסית. בהצלחה!
 
עדי החתך הוא לא חובה..

בלידה שלי המיילדת החליטה לא צריך (וזה בשערי צדק שיצא להם שם של חיתוך בלי שום שאלות). הכל עבר חלק ושתי שניות אחרי שיותם היה בחוץ (גם אחרי 18 שעות קשות ו2 כואבות) הכל נשאר מאחור. אני רק מקווה שיהיה אותו דבר בלידה הבאה (אלוהים יודע מתי זה יהיה). ענת
 

ronnieyuval

New member
גם אצלי לא היה חתך

אבל זה מאוד אישי לדעתי, וכל אחת עם המבנה שלה. מאוד מאוד מקווה שלא יצטרכו לחתוך בלידה הקרובה כי סה"כ היתה לי התאוששות נפלאה בלידה הראשונה. בכל אופן, זו לא פעם ראשונה שאני שומעת שבנות מתאוששות דווקא מצויין מניתוח קיסרי, ולדעתי זה מאוד מאוד תלוי בגישה של היולדת ואיך היא לוקחת את זה. חברה שלי שרק היו לה כל ההריון חלומות זוועה על קיסרי, בסוף היתה צריכה לעבור את הניתוח והיא לקחה את זה מאוד קשה. מיותר לציין שההתאוששות שלה היתה מאוד איטית. כל המצב הנפשי שלה היה על הפנים רק בגלל שהיא כל כך התבעסה מהניתוח ופשוט לא הצליחה, מנטלית, להשתחרר מזה. אז אני בדיעה שלא משנה איזו לידה עוברים, הכי חשוב לקחת את עצמך בידיים ולא לשקוע בתוך ה- "חתכו לי" או "ניתחו אותי" או מה שלא יהיה. זהו - זה עבר. ממשיכים הלאה.
 
החתך הציק לי פחות משבוע

אחרי זה לא הרגשתי כבר ושכחתי מהכל. גם האחיות אמרו לי שזה עניין של גישה, אני את הדרך מחדר הלידה לחדר שלי התעקשתי לעשות ברגל ולא בכסא גלגלים...
 

mirimel

New member
אני גם רוצה להוסיף ולומר שאצלי

ההתאוששות היתה נורא איטית - למעשה דיממתי כחודשיים, הייתי על אדוויל כחודש (בימים הראשונים בכמויות מסחריות ממש) ועד היום עוד לא לגמרי הבראתי וזאת לאחר לידה של 4.5 שעות ללא אפידורל וללא חתך וללא שום קרע. ככה שהיום אני בפירוש לא אוטומאטית נגד ניתוח
 
אצלי זה איכשהו קרה הפוך

מרבית הפחדים שלי לא התממשו - הלידה אמנם היתה ארוכה מאוד ומתישה אבל הצירים פחות כאבו ממה שדמיינתי. השעתיים האחרונות של הלחיצות היו מאוד קשות אבל איכשהו כבר שכחתי את זה. פחדתי פחד מוות מזריקת האפידורל והיא לא היתה כ"F נוראה, והכי הכי פחדתי מהחתך. הרופא אמר לי שיהיו דימומים מסיביים במשך חודשיים או יותר, והם נפסקו כמעט לגמרי אחרי שבוע וחצי, יש לי הפרשה קלה עכשיו בלבד. החתך החלים לגמרי על אף שביום שחארי שחזרתי מבית החולים הייתי בטוחה שיש שם זיהום מרוב שזה כאב. ההנקה איכשהו הסתדרה לי למרות הכאבים והפצעים והילד שקט ושליו ומקסים. בקיצור, לא יודעת אם זו הפולניות שלי, אבל אני הכנסתי לעצמי המון פחדים לראש ורובם לא התממשו - מתכון מומלץ למנוע אכזבות
 

mirimel

New member
אני חייבת לומר שלא תמיד הבראה

קשה באה בעקבות צפיה לקשיים - אצלי זה תפס אותי בהפתעה גמורה במיוחד שהיתה לי לידה קלה יחסית וטבעית כמו שרציתי
 

G a l i 11

New member
סיפור מהחיים

בשבוע 41+4 הגעתי לביה"ח. הערכת השמקל באולטרסאונד היתה 4.1ק"ג ובכל זאת עברתי מסכת יסורים של שלושה ימים במחלקת הריון בסיכון גבוה וזירוזים מכל הכיוונים (בסוף גרשו אותי משם כי צרחתי עד לב השמים - צירים....). אז המשכתי לחדר הלידה ושהיתי שם בערך 10 שעות והעובר נכנס למצוקה ועשו לי PH (מחט שמוחדרת למוח של העובר לבדוק את רמת החמצון) וברגע שהתקבלו התוצאות הרופאה צרחה "סקציה" ובתוך בערך 10 דקות מתן היה בחוץ (ונולד רק שלושה וחצי קילו). אני שוב חוזרת ואומרת, הפעם אני מקוה לעבור לידה וגינלית כי ההחלמה מהקיסרי היתה לא קלה, אבל יתכן שלאור סיפורי יהיה לך קל יותר להשלים עם ניתוח קיסרי קבוע מראש שלא מעביר אותך את כל מסכת היסורים הנ"ל. ה מ ו ן הצלחה ומזל!
 
למעלה