בוודאי ובוודאי
ראשית אין ספק שלסובלי צליאק קל לאין ערוך לטייל בארה"ב וקנדה מאשר בישראל.
לא היה לנו אף מקרה של גלוטן
בכל מקום ידעו בדיוק ממה להימנע וברוב המקומות היו תפריטים נטולי, לא כל שכן במסעדות שף שהכין עבורנו מה שקצינו נטול וגם צמחוני ואף טבעוני. פשוט תענוג.
שנית בישלתי הרבה וזה היה נהדר, כולל ליולדת שלא היכרתי, חברה של גיסתי שילדה מוקדם מן הצפוי ואחותה הגיעה רק שבוע אחרי.
היא ובני ביתה פונקו במרק ירקות וגריסים, קוביות טופו ששרו בתבלינים והוקפצו עם בצל ופטריות, אורז ופסטה שבושלו יחד עם מגוון תבלינים רלוונטיים לאחר לידה,סלק צלוי בתנור, טחינה עשירה בשום לימון ופטרוזיליה, תבשיל עגבניות ופלפלים מבושלים, סלט עגבניות עם הרבה כוסברה ומעט פלפל חריף, עוגת תפוחים על מיץ תפוזים עם מעטה פריך של קינמון וסוכר חום , לא זוכרת מה עוד.
בקראאון נתתי דרור ליצר הבישול, שלוש להבות גז עמדו לרשותי והכנתי הכל מכל וכול. טופו חגג במגוון תפקידים, קמח סורגום שימש בשמחה בפנקייק ובהדבקת לביבות ירק, סלטים וירקות מבושלים ככבו. עדשים כולל דל הודיים מילאו את לבבנו שמחה ואת בטננו שבע.
על הנופים אני לא מדברת, זה בלתי ניתן לתאור, אגמים בעלי עיני טורקיז למרגלות קרחונים, נחלים ונהרות בעלי גחמות מצב רוח החל במים שקטים ועד שצף קצף מתגעש, והעצים- הו העצים...
וץודה ששאלת