נמאס כבר לנשום בגיל 52

meidatek

Active member
אני רואה כל יום חיילים צעירים נהרגים. צעירים ויפים ומחייכים וכל חייהם לפניהם.
ואני כבר זמן רב מתפלל לאלוהים שאיני מאמין בו כל ערב לני השינה שאמות בשנתי ולא אתעורר בבוקר.
די. נמאס.
תקוע מקצועית ואין לאן להתקדם.
בזוגיות כבר זמן רב שאין אהבה (לפחות מצידה). לא רק זה אלא שנראה שההערכה והכבוד שרחשה לי כשהיינו צעירים יותר דעכו והיא כל הזמן רוטנת אליי, כועסת עליי, עונה לי בעוקצנות.
יחסי מין כבר אין שנה. איך יעמוד לי כשאני מרגיש שהיא כועסת ושונאת אותי?
אין כסף ואין כוח לכל הבלגן הזה של להתגרש.
שיפוץ שנמשך כבר שנה וחצי בערך ותקוע גמר לנו את כל הכסף והחסכונות.
לא בא לי כבר על מוסיקה שהייתה אהבת חיי תמיד.
לא בא לי על סרטים, או הופעות, או כלום.
רק רוצה לישון. כל הזמן לישון.
לברוח.
ואם אפשר לא להתעורר.
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
היי,
נשמע שלא פשוט לך בתקופה האחרונה. מסביב מציאות של מלחמה בה נהרגים אנשים והקושי הלאומי מתחבר עם הקושי המשפחתי. תקיעות במערכת הזוגית, תקיעות בשיפוץ הבית. אני מזמינה אותך לצ'אט האנונימי שלנו, לפתוח הכל ולקבל תמיכה ואוזן קשבת:
מספר הטלפון להודעות וואצאפ: 055-9571399
https://sahar.org.il/help
כמן כן, מגיעות לך שלוש שיחות טיפוליות חינם עם אנשע מקצוע דרך קופת חולים שלך:
לתיאום, יש לפנות למספרים הבאים:
כללית - תמיכה נפשית *2708 בשעות 20:00-07:00
לאומית - דרך תלם בשעות 22:00-08:00, קו חירום - 054-9292273, מענה בוואטסאפ - 054-9299973. עוד בלאומית, "תפארת בית חם" בערבית - 04-6111891 (17:00-07:00)
מכבי - דרך תלם בין 22:00-08:00 במוקד *3028
מאוחדת - מוקד ארצי *3833
שולחת חיבוק מרחוק ומאחלת לילה טוב ושקט,
מתנדבת סה"ר
 
למעלה