עוד שאלה שאני שואלת את עצמי במצבים דומים
היא מה הרווח שלי מזה. נניח שאחותי מתקשרת אליי ומבקשת שאחפש לה משהו באינטרנט, כי הבת החולירע שלה לא מוכנה לעזור לה, והיא עצמה לא יודעת אפילו להדליק ולכבות מחשב, והמשהו שהיא מבקשת ממני לחפש לה נורא לא מעניין אותי, כמו לחפש רכילות על איזה שחקן שאני אפילו לא מכירה ולא מעניין אותי - ו-וואלה, לא מתאים לי, ואני בדיוק באמצע משהו. אם אני לא אסכים מה יקרה? היא תתאכזב/תכעס. מה הכי גרוע שיקרה? שהיא תעשה לי "ריגשי"? שהיא תגרום לי לתחושת אשמה?
ואם אני מסכימה למרות שלא מתאים לי, מה קורה בעצם, מה הרווח המשני שלי מזה? אני מרגישה שאני טובה, שאני קדושה מעונה שעוזרת לאחרים על חשבוני למרות שאני לא רוצה, שאני מקריבה מעצמי (מי ישמע...), ואז אני צוברת טינה כלפיה ועצבים בגלל הצדקנות שלי, שאני כזאת טובה וקורבנית קדושה. זו תחושה טובה, לדעת שאני טובה לעומת הבת שלה שלא רוצה לעולם לעזור לה. זו תחושה טובה לדעת שהקרבתי משהו לטובת מישהו, בפרט כשזו אחותי שחשובה לי. ורוב הזמן אני באמת עושה את זה ולא אכפת לי, אבל אם אני עושה את זה נגד רצוני, אני צריכה לבדוק מדוע אני עושה את זה - מה אני פוחדת לאבד, ומה אני מרוויחה תוך כדי.
