נמאס לי

בולי27

New member
ריפי, אני כמעט מסכימה איתך לגמרי

אבל.... הפורום הזה יש בו סף רגישות מאוד מאוד נמוך (ולא סתם,כמעט כולנו כאן עם מטען ריגשי עצום) כשאדם חדש נכנס לפורום, קודם כל מין הסתם הוא צריך לקחת בחשבון שיש סיפור ארוך (בדרך כלל של כמה שנים) מאחורי כל הודעה של כמה שורות. אם רוצים לתמוך זה תמיד בסדר, אבל בשביל להעביר ביקורת צריך להיות מאוד מאוד זהיר, כי מילה אחת עלולה מאוד לפגוע (וזה בגלל אופיו של נושא הפורום) בד"כ כאשר נכתבת פה ביקורת היא לוחצת בדיוק על הפצעים הפתוחים, ומאוד קשה באותו רגע (שבו את נפגעת) לחשוב ולא לפגוע בחזרה.... ריפי, את מאוד תומכת פה בכולם והדברים שאת כותבת תמיד יפים ולא מעליבים, אבל אם היו "זורים לך מלח" על הפצעים שבגינם את כותבת בפורום ומרשה לעצמך להגיד את הדברים הכי כמוסים שבליבך, דברים שפגעו בציפור נפשך, ואז עם כל התמיכה שאת מקבלת מגיע פתאום מישהו ומעביר ביקורת על התנהגותך ופוסל אותך, היית מבינה כמה זה מעליב. עד שזה לא קורה לך זה קשה להבין איזו פגיעה זו! לי זה קרה מספר פעמים פה בפורום, אני כבר לא זוכרת איך הגבתי על הכתב אבל בהחלט זוכרת איך הרגשתי. התחשק לי לקחת את הכותב הזה ולהכניס לו סטירה... ובתור עונש נוסף לשים אותו בתוך משפחה כזו, שהוא מגן עליהם וחושב שאני הרעה, אז אנשים כאלו מאוד מעניין לראות אותם בתוך המצבים האלו, (לדבר מבחוץ זה תמיד קל). שורה תחתונה בשל אופי הפורום הזה, כאשר רוצים להעביר פה ביקורת רצוי להיות מאוד מאוד זהירים. אני שמחה לראות פה חברים חדשים, שמחה לשמוע עוד סיפורים ועוד דעות, אבל חבר/ה חדש/ה צריכים מאוד להיזהר בלשונם! ולו רק כי הבנות פה סופר-רגישות לנושא שעליו הן מדברות. הפורום הזה הוא לא כשאר הפורומים! הוא הרבה יותר רגיש!וכהוכחה תזכרי מה היה פה בהתחלה התפוצצויות על ימין ועל שמאל! מריבות בלי סוף, כי אנשים לא השכילו להבין כמה הנושא רגיש. היום כשאנחנו כן מבינים כבר כמעט אין מריבות. אבל דמויות חדשות שבאות להשתתף צריכות ללמוד שכדי להשתתף בפורום הספציפי הזה, אסור למהר עם הלשון. סליחה על האורך...
 

ציפי ג

New member
ואיך זה מבחינת בעלה?

לבעל של אביבית יש תינוקת וחמות חולה, כך שאשתו כל הזמן בבית חולים, ואמא שצריכה הרבה תשומת לב מסיבות אלו ואחרות. המצב קשה במשפחה שכזו בכל מקרה. גם לבעל וגם לאשה. אני מבינה את אביבית אבל אני גם מבינה את הבעל. לו יש את אמא שלו, שצריכה אותו ,כשם שלאשתו יש את אמא שלה שצריכה אותה. אם הוא היה אומר לה שלא חייבים לשבת לילד האמא בבית חולים , בטח היינו אומרים שהוא זבל של בנאדם. החמות היא לא רק החותנת. היא גם האשה שילדה את הבעל וגדלה אותו , ולפעמים, לדעתו , היא ראויה לתשומת לב אישית, גם אם יש לו תינוקת וחמות חולה.
 

בולי27

New member
גם היא עושה לאביבית את המוות?

אל תשכחו שמעבר לזה שהיא דואגת שהבן שלה יהיה כל הזמן לצידה (ואף פעם לא לצד אישתו) היא גם הוסיפה המון שמן למדורת "הכלה/חמות" אל תשכחו שהיא מיררה לאביבית את החיים! די קשה לדאוג לאנשים כאלו....
 
בנות, הרשו לי לעזור לכן../images/Emo12.gif

כאחת שמכירה את נושא אביבית וחמותה הרשו לי לסבר את אוזינכן: לאביבית לא הייתה כל התנגדות מלכתחילה לנושא "המשמורת" על חמותה. אך, לגיסותיה נמאס מהטיפול הטורדני באימן והן כעת (וגם קודם) מפילות על הכל על בעלה של אביבית. למעלה מחצי שנה הבעל של אביבית כמעט ואינו נמצא בבית (גם בגלל עבודה וגם בגלל מחלת אימו) וכשהוא כבר נמצא ויכול הוא אינו מתחבר אל משפחתו היות והאמא מתעקשת להיות אצלו (והבנות אינן עוזרות כלל ולוקחות את האם לפחות לסוף שבוע) לאביבית יש תינוקת בת כמה חודשים + ילדה בוגרת טיפה (אולי 4 או 5 שנים סה"כ) ואביבית גם חזרה מיד לאחר לידה לעבודה וגם מטופלת בבנותיה לבד ולהוסיף לכל הצרות אימה של אביבית קבלה מחלה מאוד מאוד קשה. כך יוצא שאביבית אינה יכולה אפילו לבקר את אימה שלא לדבר על לטפל גם בה. המצב הכואב והחוסר רגישות של משפחת בעלה היה עוד קודם לחתונה (מאוד פרימיטיבים- וזה בלשון המעטה) והגיע למצב של נסיון המשפחה להפריד את אביבית מבעלה ומשפילים את אביבית על ימין ושמאל. (עד כדי "איחולים" שהיד מסרבת לרשום) אז אנא בבקשה בלי "זיבולי שכל" על כבוד וכאלה , כי אביבית תמיד עם הראש למטה ולא מעזה להרימו מול משפחת בעלה ולכן היא בוכה כאן. באופן עקרוני ותאורטי בלבד יש נכון בחלק מהיעוץ שלכן אך לצערי הרב הוא תאירוטי בלבד ולמה שאביבית זקוקה זה : חיזוק האגו והרמת הבטחון העצמי שלה. תודה ומצטערת באם נשמעתי בוטה מידי.
 

ציפי ג

New member
אם מנצלים אותה ואת בעלה

אז שתעיף את כולם לכל הרוחות. ניצול זה דבר מאוס. בכל משפה שיש בה הורה חולה, יש ילד שבד"כ מטפל בחולה. כך דרכו של עולם, אבל, אם הטיפול גורע מחיי המשפחה של הילד המטפל, הוא צריך לעמוד על הרגלים האחרויות ולבעוט בכולם ברגלים הקדמיות. הוא צריך להכין תוכנית פעולה שבה תהיה חלוקת נטל אחידה בין האחים, או שיקחו מטפלת. זה כמובן לא היה לדעתי המצב, לו כל האחים היו נושאים בנטל, ואחת לכמה זמן אחד מהילדים נדרש לכמה ימי טיפול באמו החולה.
 

הגנובה

New member
אני חושבת שכל הדיון כאן על מצבה

הכללי של אביבית לא קשור בכלל לנושא שחמתה היא פשוט קוץ בתחת
אני לא יודעת איך אפשר להצדיק בכלל התנהגות כזו מצד חמתה... איך אמא מסוגלת לגרום לבנה לנטוש את משפחתו לימים ושבועות, שבתות וחגים ולשבת איתה בבית
- זה הרי דבר שלא מתקבל על הדעת
זה נשמע כבר כמו סטייה של האמא הזו... אחת שמתנהגת עם בנה כמו בעל ואשתו... היא לא מסוגלת לישון בלעדיו.... בחייכם
- עד כמה יכולים בני אדם להיות גועליים
הבעיה היא שבעלה של אביבית לא מבין את העוול שהוא עושה לה ולילדיו. לה - כי היא לבד - וכאן כן נכנסת המחלה של אמא שלה... זה הזמן שהוא צריך לתמוך בה בכל האמצעים העומדים לרשותו ויותר
... מניסיון אני יודעת שלהתמודד עם מחלה של הורה - זה דבר נורא
לילדיו - אם אמא שלהם מרגישה כל כך רע... הרי זה עובר באופן ישיר ומהיר לילדים
... הילדים בגיל הזה וגם בגילאים מבוגרים יותר, מושפעים מאוד ממצבה הנפשי והגופני של אמא שלהם... אביבית לא צריכה לריב עם חמותה ולא עם משפחתו של בעלה - היא צריכה לגרום לו להבין שהוא במו ידיו הורס את חייהם המשותפים ופוגע בילדים
אם אמא שלו לא רוצה להיות לבד.... יש מטפלות, פיליפיניות, רומניות, רוסיות.... לא חסר היום אמצעים לטיפול באמא בודדה, מה עוד שהמשפחה מספיק "טחונה" והם יכולים להפריש כל חודש את תשלום המטפלת. אביבית... אני מחזקת מכאן את ידייך... דברי עם בעלך - בידיו הפתרונים
 

אביבית28

New member
תודה לכולם

כרגע רק קראתי את התגובות. ומה שסיגליהיא כתבה נכון לצערי. אני משתדלת למרות הכל להיות חזקה ולא תמיד אפשר. כל המצב לא רק בי פוגע גם בילדה בת החמש. לדוגמה אתמול היא אומרת לי אמא אבא אוהב את אמא שלו יותר ממני ומשירה (אחותה) אמרתי לה שהיא טועה אפילו שאני יודעת שהיא צודקת. אני לא יכולה לכתוב עוד מה המצב כי אני יודעת שיש סיכוי גדול שבעלי יכול לקרוא מה שאני כותבת ולדעתי זה מספיק. לא רוצה שיכאב לו יותר מעכשיו. בנות אני אוהבת את כולכן.אתם באמת נשמות טובות . למזלי שאני עוד מאמינה שיהיה בסדר למרות הכל . מי יודע אולי באמת יהיה.
 
למעלה