נמאס לי.

[ToryMaster]

נמאס לי.

מזה שהחבר הכי טוב שלי פאקינג הבריז לי אתמול אחרי שבניתי על לראות אותו, וכשזה ידוע לשנינו שעד שיהיה לי שוב כסף וזמן לנסוע לשם יעבור כחודש. ומעצבן אותי שאפילו לא הייתה לו דקה להחזיר לי סמס על כל המיליון ששלחתי לו, כולל זה שהודעתי לו בו שנעלבתי ומעצבן אותי לשבת בבית ולהרגיש מיותרת ומגעילה ולא מועילה. ואם כבר מועילה אז לא אהובה. ואם כבר אהובה, זה רק בגלל ששלחתי למישהו שיר, לא כי מישהו באמת אוהב אותי ונמאס לי לרצות לחיות בגלל שאמרתי שזה אנוכי ואגואיסטי להתאבד. ונמאס לי באמת לחשוב ככה, כי אחרת הייתי יכולה להיעלם לכולם מהחיים ולפטור את עצמי מזה. ונמאס לי להיות עם אנשים ולאהוב אותם, כי בסופו של דבר אני מקבלת רק זבל לפרצוף. נמאס לי. כל כך רע לי, ואני לא יודעת אפילו איך לברוח מזה. זה אשכרה הלם מבחינתי, להבין שאולי החבר הכי טוב שלי, לא באמת אוהב אותי כמו שחשבתי. שאולי אני לא באמת חשובה ומרכזית בחיים שלו כמו שחשבתי. אוף. אני לא יודעת לבכות.

 

[A N I g M A]

גמאני לא יודעת לבכות../images/Emo4.gif

לא מול אנשים, בכל אופן. יפה שלי. המניאק הקטן הזה יחטוף ממני אם וכשאר אפגוש בו. יש לי מחבט בבית

ועכשיו ברצינות - אני נורא מבינה את מה שאת מרגישה, התעלמות אחרי שאת מתאמצת זה דבר נורא מגעיל. תנסי לדבר איתו ולבדוק מה קורה איתו - יכול להיות שקרה לו משהו באותו יום שהשפיע עליו נורא. אנשים יכולים פתאום להיות נורא זנותיים ואגואיסטיים, ולא לחשוב על האדם מהצד השני של הפלאפון

. למה את מרגישה מגעילה ולא יעילה? מגעילה את בטוח לא. ובמה את אמורה להועיל? אם כל כך חשוב לך למצוא משהו כזה את יכולה להתנדב - אני יכולה לחשוב על להיות מועילה רק בצורה כזו. את מאד מאד חכמה, ואת יודעת שאני אוהבת אותך, אבל לפעמים את אומרת שטויות כמו "לא אהובה". תסלחי לי, אבל רוב (או כל) הפמ"ח סוגדים לך ואוהבים אותך. את אדם נפלא ואין סיבה שירגישו אחרת. מבחינתי, זה אנוכי ואגואיסטי להתאבד כי יש אנשים ש"רוצים אותך קרוב" (עברי לידר) ואנשים שצריכים אותך (ואת זה אני אומרת). אני יודעת שזה בנאלי, אבל את לא יודעת מה יקרה מחר. את לא יודעת מתי יגיע משהו שישנה לך את החיים. לאהוב ולא לקבל כלום בחזרה זה חרא, ואני באמת יכולה להגיד שזה נכון. אבל זה חלק מהחיים מתוקה שלי, ואף אחד לא יכול לברוח מזה. אבל אני מבטיחה לך שאת אוהבת אנשים שאוהבים אותך בחזרה, וברגעים שאת צריכה או תצטרכי אותם הם יתנו לך קצת הרבה יותר מזבל בפרצוף.

לויודעת מה עם החבר הטוב הזה, אבל את מאד חשובה לי ואני מאד אוהבת אותך.

 

[ToryMaster]

../images/Emo10.gif

הייתי בירושלים

 

[A N I g M A]

../images/Emo10.gif כלבה. ואותי את לא אוהבת?../images/Emo7.gif

 

[ToryMaster]

כן אוהבת אוהבת המוןהמון

 

[lollapalooza]

יעלי,

קודם כל- אני לא מאמינה שזה מה שהוא עשה.

עכשיו, אני מצטרפת למה שסיוון אמרה, צריך לברר למה הוא היה כזה. שאני לא אגיד לך כמה פעמים הייתי בטוחה שהבנאדם (שמעת עליו

) מניאק המאה, ובסוף זו הייתה סה"כ אי הבנה. בהנחה שבאמת לא אכפת לו, את לא זו שצריכה להרגיש רע- הוא זה שצריך. ועכשיו תקשיבי לי (נו, במובן של קריאה...)- ביום חמישי יצא לנו לדבר המון, ואני לא יודעת איזה רושם קיבלת, אבל אני ממש נהניתי. את בן אדם מקסים, בחורה חכמה ואינטילגנטית, מצחיקה, מעניינת. וכן, אהובה. כל אחד מרגיש לא אהוב בשלב כלשהוא... במיוחד בתקופה מסויימת, בגיל מסויים. בתור אחת שעברה גהינום עם האנשים שנחשבו לחברים הכי טובים שלה, שהתגלו כאנשים הכי מגעילים שיש, אני אומרת לך- יש דבר כזה חברים שלא יזרקו לך "זבל בפרצוף", כמו שהגדרת את זה. את הכי ראויה בעולם לחברים טובים, ולא רק שיש לך כאלה, יהיו עוד. ולהבין מי חבר באמת ומי לא, זה פשוט עוד שלב מגעיל בהתבגרות, אבל הוא משתלם ועוזר בהמשך. וכן- אהובה, אהובה, אהובה

ואל תתני לאף אחד לגרום לך לחשוב שאת לא

 

[ToryMaster]

אניאוהבת אותך ../images/Emo24.gif

 

[lollapalooza]

../images/Emo25.gif

 

[יעל ניסן]

באמת אוףף

אבל, את יודעת - זה שאת משקיעה בחברות כמו שאת מבינה שצריך להשקיע עדיין לא הופך לתעודת ביטוח שהצד השני מבין אותו הדבר. אם את שואלת אותי - מיליון SMS'ים שלא נענו כבר היו צריכים להדליק אצלך לפחות 14 נורות.

 

[ToryMaster]

../images/Emo4.gif

לא רוצה שתידלק נורה. זה מדאיג אותי, כי זה לא מתאים לו לא לענות במשך שלושה ימים

 

[יעל ניסן]

לא התכוונתי נורה

כדי להגיד לך שאת לא אהובה או לא מספיק חשובה, אלא שמשהו לא בסדר וצריך לבדוק מה - בלי קשר אליך.

 

[ToryMaster]

אני יודעת למה התכוונת ../images/Emo4.gif

נדמה לי. לוידעת. למה התכוונת?

 

[יעל ניסן]

OK

אנסה להבהיר, אם כי לא בטוח שאצליח. במערכות יחסים בין אנשים יש המוני המונים של גורמים מעורבים. יש את כל מה שהאדם עצמו מביא אל הקשר, את הערכים שלו, את ההרגלים מהבית, את הנימוסים וההליכות וכו' וכו' ואם זה לא מספיק, יש את יכולת החשיבה שלו - אותה רשות מפרשת שיושבת לנו בין האזניים ומפרשת לנו את המציאות (או את העולם ומה שקורה בו). לפעמים הרשות המפרשת שלך, ממש בול אותוהדבר כמו זו של פלוני, אבל ברוב המקרים יש סטיות מקו האמצע. ברוב המקרים גם אנשים מסוגלים לעמוד בסטיות הללו מקו האמצע ולשאת בתוצאות של איזה ממוצע: אני התכוונתי ככה, הוא הבין אחרת אבל בסדר, מקובל עלי או... אני התכוונתי ככה, הוא הבין אחרת אבל בסדר, אני מבינה איך הוא הגיע למסקנה הזו. ככל שאדם יכול לעמוד בסטייה יותר גדולה מקו האמצע הפרטי שלו בלי לאבד שווי משקל, כך ההתנהגות שלו יותר מסתגלת. בתכלס מה שזה אומר זה להיות יכולה לא לקחת את עצמך את הפרשנות הפרטית שלך ואת הערכים ברצינות כזו תהומית ולקבל את זה שיש אנשים עם קו אמצע/פרשנות/ערכים אחרים לגמרי... ואז השאלות שאת מתמודדת איתם הם לא "האם אוהבים אותי או לא" אלא "האם מתאים לי שמתנהגים ככה לידי או לא" (כלומר, האם אני יכולה לספוג את הסטייה הזו בלי ליפול). כשמתבגרים לומדים שני דברים: 1- להתגמש ולהיות יכולים להכיל טווחי סטייה יותר רחבים מקו האמצע הפרטי בלי ליפול 2- לסנן (בלי בושה ובלי לא נעים לי, אלא מהסיבות הנכונות) את אלו שלא מתאימים לך.

 

[עומרי האוזר]

הי, את, שם.

את יודעת, אני צריך לדבר איתך. ולא כאן, כי רק את תוכלי באמת להבין שאני לא משוגע. שלחי סימן שתהי אי-שם-פה במסנג'ר. אני אחכה לזה.

 

[ToryMaster]

אוף ../images/Emo4.gif

שיצא מהעולם הזה שלי. שיצא ממנו, בבקשה

.

 

[lollapalooza]

את רוצה שהוא ייצא../images/Emo35.gif

תוציאי אותו. זו הבחירה שלך.