נני אודי ואלישע- שיעור על נתינה
אני בוחרת לכתוב כאן ולא במסרים כי זו דוגמא חיה לדברים שדיברנו פה כה רבות. המחשב שלי כבר הרבה מאוד זמן עשה בעיות. בחודש האחרון לא הצלחתי לפתוח קבצים ולא לשמור, דבר שתיסכל אותי קשות כי לא הצלחתי לראות את החומרים שחברים העלו כאן ורבים כל כך התלהבו מהם..לא הצלחתי למיין את הקבצים למקום הקבע שלהם במאגר (ושוב תודה ענקית לאודי שהתנדבה למלא את מקומי ועשתה את זה כמו שהיא יודעת עם כל הלב , הנשמה ) לא הצלחתי להגיב בפורום כמו שרציתי כי המסך היה פתאום כחול או קופא דבר שאילץ אותי כל פעם לאתחל את המחשב , וזה קרה המוןןןןןןן באמצע כתיבת תגובה. וזה מעצבןןןןןןןןןןןןןןןןןן עד כאן תיאור המצב העגום שהייתי בו. אלישע שהציע לי להביא את המחשב אליו לטיפול עשרת אלפים, שמע שבני הציע לבוא אלי הביתה ולהכניס סדר בבלאגן, והציע מיד חומרה שתעזור להפיח חיים במחשב שלי. אודי התנדבה לדאוג שהדברים יגיעו מביתו של אלישע בבאר שבע, ישירות לביתי בגבעתיים ובאותה הזדמנות גם לעזור לי לארוז (אני עוברת דירה בקרוב מאוד) .. כך שהיום באחת עשרה (לשעה יש חשיבות) בני ואודי הגיעו אלי. נתינהה? ערבות הדדית? לא מילים על הנייר, לא עוד נושא שיש לעבוד עליו, אלא הלכה למעשה. כשאודי שאלה את בני כמה זמן יקח לו לעבוד על המחשב שלי.. בני ענה שעה בערך. השעה התארכה והתארכה ותתארכה ( בגללי, הבאתי לבני דרביירים של מחשב אחר..מה לעשות אני רק מורה בכיתה א', אומנם עולה לב' אבל לא מבינה הרבה) וההתקנה תהארכה עד .. עכשיו! מאחת עשרה בבוקר עד שבע וחצי בערב בני עבד על המחשב שלי כשאודי ואני מבלבלות לו את המוח... מספר פעמים במשך היום ביקשתי שיעזוב, אבל כשבני מתחייב .. כמו שכולנו כאן מכירים אותנו, הר לא יזיז אותו, עד שזה יהיה לשביעות רצונו. אז
ענקית אלישע
ענקית מאוד אודי,
ענקית מאוד מאוד בני בזכותכם ובזכותך בני בעיקר, קיבלתי אור בעיניים (בזכות ה-XP שהותקן) קיבלתי חזרה את האינפוזיה שכל כך חסרה לי, קיבלתי חזרה את האפשרות לראות את הדברים היפים שמעלים כאן, קיבלתי חזרה את היכולת להרחיב את מאגר הקבצים שלנו תודה על הפרק שלימדתם אותי היום במהי נתינה אמיתית. אני מאחלת לעצמי שאוכל לתת גם אני באותה עוצמה, באותה אמונה, באותה אהבה, באותו רצון פשוט וכן של לתת אם מישהו צריך דוגמא למה התכוון המשורר כשכתב "לתת את הנשמה ואת הלב" אין דוגמא יפה מזו.
אני בוחרת לכתוב כאן ולא במסרים כי זו דוגמא חיה לדברים שדיברנו פה כה רבות. המחשב שלי כבר הרבה מאוד זמן עשה בעיות. בחודש האחרון לא הצלחתי לפתוח קבצים ולא לשמור, דבר שתיסכל אותי קשות כי לא הצלחתי לראות את החומרים שחברים העלו כאן ורבים כל כך התלהבו מהם..לא הצלחתי למיין את הקבצים למקום הקבע שלהם במאגר (ושוב תודה ענקית לאודי שהתנדבה למלא את מקומי ועשתה את זה כמו שהיא יודעת עם כל הלב , הנשמה ) לא הצלחתי להגיב בפורום כמו שרציתי כי המסך היה פתאום כחול או קופא דבר שאילץ אותי כל פעם לאתחל את המחשב , וזה קרה המוןןןןןןן באמצע כתיבת תגובה. וזה מעצבןןןןןןןןןןןןןןןןןן עד כאן תיאור המצב העגום שהייתי בו. אלישע שהציע לי להביא את המחשב אליו לטיפול עשרת אלפים, שמע שבני הציע לבוא אלי הביתה ולהכניס סדר בבלאגן, והציע מיד חומרה שתעזור להפיח חיים במחשב שלי. אודי התנדבה לדאוג שהדברים יגיעו מביתו של אלישע בבאר שבע, ישירות לביתי בגבעתיים ובאותה הזדמנות גם לעזור לי לארוז (אני עוברת דירה בקרוב מאוד) .. כך שהיום באחת עשרה (לשעה יש חשיבות) בני ואודי הגיעו אלי. נתינהה? ערבות הדדית? לא מילים על הנייר, לא עוד נושא שיש לעבוד עליו, אלא הלכה למעשה. כשאודי שאלה את בני כמה זמן יקח לו לעבוד על המחשב שלי.. בני ענה שעה בערך. השעה התארכה והתארכה ותתארכה ( בגללי, הבאתי לבני דרביירים של מחשב אחר..מה לעשות אני רק מורה בכיתה א', אומנם עולה לב' אבל לא מבינה הרבה) וההתקנה תהארכה עד .. עכשיו! מאחת עשרה בבוקר עד שבע וחצי בערב בני עבד על המחשב שלי כשאודי ואני מבלבלות לו את המוח... מספר פעמים במשך היום ביקשתי שיעזוב, אבל כשבני מתחייב .. כמו שכולנו כאן מכירים אותנו, הר לא יזיז אותו, עד שזה יהיה לשביעות רצונו. אז
