טוב נו, איתך זה כמו לדבר לבלוק איטונג,
זו שאת שמנסה לשפוט אחרים לפי ראיית העולם שלי. לא אני זו שעניתי לה במילים: "לפי העולם שלי..." ואז מכה בה משנה, אלא את.
יש לי אמות מוסר, וזה נשמע על ידי אנשים כמוך כחטא. די מצחיק. מה לומר, יש גם אנשים כמוך, זה בסדר.
וכן, אם אני אומרת לה משהו זה לא כי קבעתי ויש לי את לוחות הברית כאן בכיס אלא כי אני מכירה את העולם הדתי מזווית כלשהי.
בחורה כזו עם פחדים וחששות מההחמרות בדת לא מתאימה לסוג קשר המבוסס על כיף ומין, למה? כי אם היא דתיה אמיתית, היא לא רק מפחדת, אלא היא לא תממש הרבה דברים שם
כי הרולר הדתי שלה במוח יעבוד שעות נוספות. בדיוק כמו שהיא עושה עכשיו, שהיא צריכה להחליט בכלל אם כדאי לה להמשיך עם מישהו שאין שם כלום.
כשלי ולך זה נראה מאוד טבעי לבחור כן או לא.
הבחירה שלה הוא בלהיות דתיה, והעולם שאת מציגה לה לא שייך לה.
חבל שאת לא מבינה מה היא אומרת לך, היא מציגה לך את דרך המחשבה שלה, היא אומרת שאם היא כבר הולכת "לבזבז חטאים"(מילים שלה), היא מעדיפה שתהיה שם משמעות.
אבל לא, את בדוך קדימה, עם "שחרור הגוף" שלך.
נשמע שאורח החיים ה"מתירני" שלך, ב"לענג את הגוף בשחרור לכל דיכפין" לא קשור בכלל באיך לענות לבחורה כזאת,כך שזה לא שאני פוריטנית ואת חופשיה אלא שאנשים כמוך לא באמת סובלניים לאורח חיים אחר מלבד ה"אני" האגוצנטרי שלהם שמושלך גם על התחום המיני.
כי המינימום מבחינתך היה לנסות להבין אותה ולא להתקע על המילה "זולה" אלא מה מכילה בעיני דתיה אמיתית המילה הזאת ואיך אפשר לעזור לה לפי המנטאליות שלה.
ושחרור הגוף הוא לא אופציה אמיתית עבור דתיה אמיתית.
חוזרת אצלך התופעה של "הפוסל במומו פוסל". ובמקום להסביר את טענותייך, את שבה ותוקפת ונתקעת בקיר. תנוחי ותזכרי מה את עושה ואומרת לפחות כדי לא לצאת פארש.
