נסיעה באוטובוס..

[QueenOfMagic]

נסיעה באוטובוס..

נסעתי היום לקנות כמה דברים ללימודים שלי. ובאוטובוס בדרך חזרה ישבה אישה מבוגרת עם אלבום קטן עם תמונות של נכדיה. לי אישית זה לא היה מפריע אבל היא פנתה אליי ושאלה :"נכון שהם חמודים"? אני כמובן לא ראיתי את החמידות שלהם. אז עניתי בצורה הכי שלצערי בה הרגשתי הכי מזוייפת ש"כן, פשוט מלאכים"... ואם היא לא היתה נכנסת לי לוריד אולי הייתי יורדת מהאוטובוס שמחה ומאושרת וחסרת לחצים נפשיים. פתאום היא באה אליי ביציאה (אלוהים למה ישבתי לידה?!?!)- "כשתתחתני יהיו לך גם כאלה"... התלבטתי בין להגיד לה שלא יכולים להיות לי כאלה כי אני עקרה..(אולי זה היה סותם לה את הפה) לבין להגיד לה את האמת שאני לא רוצה כאלה ואני לא אוהבת ילדים (שונאת זו אכן מילה קשה מדי - אבל אני לא יכולה להשתלט על עצמי, אני מתחילה להחבב אותם כשהם בני 4 ומעלה ומגיל 6 אפילו איזשהם רגשות חיבה אמיתיים). שתקתי - לא רציתי לעורר פרובוקציות - אבל הפקצה לא הסתפקה בשקט שלי ואמרה:" את לא רוצה כאלה?" אז עניתי לה :"לא". היא נדהמה ואמרה - נו בטח, את עוד צעירה חכי שתתחתני תרצי ילדים. לא רציתי להגיב..חייכתי ושתקתי...בתוכי בערתי באיזו זכות היא מתערבת?!? היא אפילו לא מכירה אותי..אישה זרה לחלוטין!!!!!!!! ואז אמרתי לה - אני לסבית גם לא יהיו לי ילדים..היא נתנה בי מבט מזועזע...גם לסבית וגם לא רוצה ילדים!??! (אני לא לסבית...) היא אמרה..גם זה יעבור לך.. כשירדתי מהאוטובוס אמרתי לה - אני מקווה שעיניין דחיפות האף שלה למקומות שלא שלה גם יעבור לה.. אוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני יודעת שיכלתי לא להתעמת איתה ולהיות מזוייפת ולהגיד שכן ויהיו לי8749837 ילדים כלב וחתול ובית קטן בערבה... אבל זו לא אני?!? איך אפשר להגיד את האמת לבנאדם בפרצוף מבלי לקבל תגובות כאלה?!? איך סותמים לסבתות זרות מתלהבות את הפה? או יותר גרוע אימהות מתלהבות...(אני לא נגד אימהות...רק מהמתלהבות...). דרך אגב - שרה תודה רבה על הקישור...לא יכלתי ממש לקרוא הכל...כיבתי מאוד רגישה וזה ייקח לי מספר חודשים עד שאני אוכל לקרוא מבלי לחוש את הצירים שלך דרך הקריאה.. ולאחר הקריאה של הלידה הראשונה (למעשה עוד לא הצלחתי להגיע ללידה עצמה רק עד לאחיות והאכילה האובססית שלך) אני מבינה עד כמה הריון ולידה זה לא בשבילי...אבל אני מבטיחה לנסות להמשיך לקרוא...באמת באמת תודה!!

 

[karnity]

אני לגמרי לגמרי מבינה....

כמה קשה לעמוד מול סבתות ואימהות זרות ולומר להן בפרצוף, שלא ממש מעניין אותך לראות את התמונות של יקיריהן... הדבר שאחרון שאני רוצה לעשות זה לפגוע באנשים... ואי-ההתפעלות שלי מ"ממיל'ה" "קוקיל'ה" מתפרשת כעוינות ו/או עלבון אישי... תמיד הדילמה עומדת לנגד עייני: מצד אחד, לא להגיב בכלל ומצד שני, לתת את התשובה שרוצים לשמוע... בהחלט בעייתי. הפתרון שאני משתמשת בו לפעמים הוא לא להגיב אבל לחייך חיוך גדול... כך היא תוכל לפרש את העניין כרצונה..

 

[karnity]

הדילמה...

התכוונתי... מצד אחד, להגיב כפי שבאמת הייתי רוצה ומצד שני, "לרצות" את "מציגת התמונות"....

 

[QueenOfMagic]

לזה אני קוראת

החיוך בשבילך (הסבתא / אמא) הוא הסכמה ואהבה.. ובשבילי זו שימחה לעד... הגיס שלי לא מזמן כשלא היו לו ילדים היה תמיד שר..ילדים זו שימחה.. ואז שכגיס השני שלי עם 3 ילדות היה הולך היה משלים את המשפט...שימחה לעד..

 

[1שרון ע]

מעצבן בהחלט../images/Emo123.gif

מסכימה איתך לחלוטין שהמקרה הזה מעצבן. בהחלט! רק לנסות אולי להסביר לך למה זה קורה....(לרגע לא מצדיקה את תופעת החטטנות, נהפוכו!). אצלנו בארץ יש מן הרגשה כזו של משפחה אחת גדולה. כל אדם ברחוב, בתור לקופת חולים, במסעדה, או בכל מקום אחר, מרשה לעצמו לשאול שאלות לנסות להכיר, ולחטט..... שלוש שנים שאני לא גרה בארץ, ובשלוש שנים האלה הבנתי שזה ממש קטע חברתי אצלנו בארץ. היכן שאני גרה עכשיו לא יקרה מצב שאנשים שלא מכירים אותי ייפנו אלי בשאלות ותהיות לגבי חיי הפרטיים. למה? כי זה פשוט לא מנומס! אבל בארץ זה נתפס כדבר לגטימי לחלוטין. דוגמה אחת שאני יכולה לתת שמשגעת אותי כל פעם מחדש זה בנושא בנותי. שילדתי את בנותי הייתי בארץ מספר חודשים ולכל מקום שהלכתי איתן, תמיד היו אנשים שהסתכלו בעגלה ואמרו: "וואו איזה מתוקות....תגידי זה טבעי או מטיפולים?"....אותי פשוט זיעזעה החדירה הנוראית הזו לחיי....(אף שבנותי מהיריון טבעי לחלוטין). עד היום שהבנות בנות שנתיים אנשים שואלים אותי שאלות שכאלה שאנחנו בביקור בארץ. מיותר לציין שהיכן שאני גרה כעת זה לא קרה מעולם! בכל מקרה אני חושבת שזה דפוס שקיים אצלנו- מעצבן ככל שיהיה ולא מנומס, הוא עדיין קיים. אני במשך הזמן למדתי לענות תשובות אכזריות אשר מעמידות את השואל במבוכה רבה....(כגון: הציצי של אישתך הוא טבעי או מטיפולים?

...) ולסיום רק חייבת לציין שאחרי שלוש שנים לא בארץ, לפעמים אני אפילו מתגעגעת לפתיחות הזו שיש ביננו הישראלים, לחמימות ולתחושה שאתה אף פעם לא לבד......

 

[QueenOfMagic]

פוצצת אותי מצחוק!!

אני הייתי אומרת גם על שיניים - זה שלך או השתלה?!? גם לגבי אף, ציצים וכשצריך להיות אכזרי... אז אומרים...אויש מי שעשה את האף שלך פישל...הוא עקום לגמריי. או הציצים שלך לא שווים... או יש לך ליכלוך בשיניים... למעשה אני מבינה את זה שלא משנה מה תעשה לישראלים תמיד יהיה מה להגיד על זה. אבל אני חושבת שהפגנתי קרירות מירבית בנושא והיא בכל זאת דחפה..ונדחפה.. בגיל 12 נדחפו לי לשחלות ושאלו אותי שאלות שיכלתי למות מהן...אם קיבלתי מחזור או לא.. כשהייתי בת 17 נדחפו לי לבתולים אם שכבתי או לא. עכשיו נדחפים לי לשכל ולרחם... ואחרי ידחפו לי למקומות אחרים...

 

[gertrude]

אני דווקא בדעה אחרת

זה נכון שתופעת ההידחקות לתחתוני הזולת ממש מעצבנת, אבל האנשים האלו בסופו של דבר מתכוונים לטוב - הם רוצים, באמת ובתמים, שתהיו שמחות ומאושרות. לימדו אותם, בתהליך חיברותם, שמותר להם לדחוף את האף, שכך צריך לעשות. הבעיה היא לא איתם אלא עם התרבות הישראלית, ולא נראה לי שאפשר לשנות תרבות ע"י פגיעה אישית בשוחרי טובתכן. במצבים כאלו אני עונה שאני לא רוצה ילדים (ובטוח התשובה הזו פחות פוגעת בסבתא המחייכת מאשר אם אשאל אותה על השיניים שלה) או, אם אין לי עצבים להיכנס לדיונים, אני אגיד שאני עקרה - ככה גם יעזבו אותך בשקט וגם הם יחשבו פעמיים לפני שיטרידו אדם נוסף בשאלות. בקיצור, נראה לי שלהגיד למישהי שהציצים שלה לא שווים או שהאף עקום, זה אכזריות של ממש, בהתחשב בזה שהיא בסך הכל התכוונה לטוב (מה היא רצתה סה"כ? שיהיו לך ילדים יפים). נראה לי שלכסח לאנשים את הביטחון העצמי שלהם זה קצת מוגזם במקרה הזה. ובנוסף - עד לפני שבועיים רובנו לא ידענו שיש עוד הרבה כמונו, אז אי אפשר לצפות שאיזו סבתא'לה באוטובוס תניח שיש נשים שלא רוצות ילדים, ושבמקרה היא יושבת מולה.

 

[1שרון ע]

יש משהו בדברייך!

זה נכון, את צודקת שאנשים לא באים במטרה לעשות רע! אלה באמת מתוך סקרנות ומתוך אמונה אמיתית שזה בסדר ושזה לא מפריע לאדם האחר. אני באמת לא אדם רע, וזה לא שאני נהנית לעשות רע למישהו אחר....אבל לפעמים השאלות האלה יכולות פשוט לשגע אותי. נכון שלשאול:"האם זה מהפריה או שזה טבעי"....נשמע פחות נורא מ:"הציצים של אישתך הם טבעיים או לא"...אבל בשני המקרים פשוט מדובר על חדירה לפרטיות בעיני. פשוט יש שאלות שנתפסות כלגטימיות לשאול (נושאים שיותר נוח לדבר עליהם) ויש כאלה (כמו דוגמת התשובה) שנתפסות כחסרות נימוס לחלוטין.... בכל מקרה אני מנסה להיות נחמדה תמיד. אבל במידה וזה כבר ממש מוגזם אני מרשה לעצמי לענות בצורה פחות יפה. בינתיים מכמה מקרים כאלה שהיו הצד השני מיד התנצל והבין שהוא הלא בסדר, ושאני רק עניתי בהתאם..... אבל שוב, מסכימה איתך עם הרעיון הכללי שהתופעה הזו היא לא מרוע, נהפוכו!

 

[QueenOfMagic]

אותי מהרגע שיכלתי לדבר

לימדו אותי טאקט!! יש דברים שלא שואלים ולא אומרים גם אם ממש רוצים לדעת. אז מה אם זה בא מתוך טוב ולב ודאגה..נגיד שאני אומרת לאישה כמוה אני עקרה...מה היא תעשה?!? תיבכה איתי?!? תבוא איתי לטיפולי הפרייה? תחזיק לי את הנר כשאני מז***ת עם החבר שלי?!? אני בדרך כלל מתנהגת בנימוס אבל סבלנות מרובה לאנשים נדחפים אין לי. הרי חיכיתי ולא אמרתי מילה עד שירדתי מהאוטובוס. אני חושבת שאמרתי לה משהו שלא כיסח לה שום ביטחון עצמי. נכון תמיד אפשר לכסח את הביטחון לאנשים חסרי נימוס בסיסיים. לדוגמא הייתי בת 14 ואיזה אחד החליט שלא מעניין אותו הוא חייב לעשן. באותה תקופה היה לי שיער מאוד קצר למעשה קצוץ. והמקום שבוא הוא עישן לא היה מקום פתוח ולא ממש יכלתי ללכת משם. ביקשתי ממנו בנימוס להפסיק, הוא צחק עליי ואמר לי שלא ממש מעניין אותו שאני סובלת...אז אמרתי לו שאין לי כח לעשות שוב טיפולים נגד סרטן... הוא כיבה מיד את הסיגריה ולא אמר מילה אחת נוספת. אנשים לפעמים יוצאים מגדר הנחה שכ-ו-ל-ם - יכולים להביא ילדים לעולם ושכולם סטרייטים ושכולם מעשנים ושכולם אותו הדבר...ולא כך הדבר...לפעמים צריך לחנך אנשים כאלה.. כי מישהו פעם אמר לי...שההנחה היא אם כל החטאים..

 

[girl111]

מה השאלה הראשונה ששאלו אותי

כשהגעתי לבסיס? נפלתי לבסיס של עארסים, ומיד ראו שאני ילדה טובה כזאת (לא יודעת, אני נראית כזאת) אז כל החיילים באו לעשות לי "קבלת פנים" ומה הדבר הראשון ששאלו אותי?(ככה לפני כולם) "תגידי, את בתולה?" בחיי שבאותו רגע רציתי למות

 

[I s t a r]

יכולת תמיד לענות:

"קניתי אותן בסופר - יש עכשיו מבצע 2 במחיר אחד-רוצה גם"???

 

[1שרון ע]

אהבתי את התשובה../images/Emo45.gif../images/Emo6.gif

מבטיחה להשתמש!

 

[girl111]

טיפולים???

מכירה את האנשים האלה, שכל כך כואב להם לראות משהו יפה, אז הם ישר "מנחמים" את עצמם שזה טיפול. אני, אשיתי, כשהייתי צעירה יותר ( הרבה יותר קל לפנות לילדה מאשר לבחורה) נלא נשים פתאופ פנו אלי ושאלו אותי "תגידי, איפה עשית את הניתוח אף? זה ממש מושלם". סליחה?

בחיים שלא לא עשיתי ניתוח אף, וגם בחיים לא הייתי נגשת לבחורה לשאול אותה דבר כזה- זה מה שנקרא חוסר טאקט. ואגב, ממש אין לך למה להתגעגע. תאמיני לי....

 

[I s t a r]

התגובה המומלצת: א ס ר ט י ב י ו ת!

 

[carmitg11]

שלום לכולן...

אני כרמית ועד כה הייתי גולשת סמויה

.... גם אני נתקלת בבעיה הזו...בעיקר במסגרת העבודה כאשר נשים אשר עובדות איתי ניגשות אליי עם התמונות של הילדים/נכדים...בדרך כלל אני משתדלת לחייך ולתת תגובה כללית...למשל אם מראים לי תמונה נוספת אחרי חצי שנה אני אומרת "ממש גדלה הילדה..." המצב הוא קצת יותר בעייתי כאשר מדובר במשפחה...לאחותי ארבעה ילדים ולאחי שניים.. מאחר ואחי ומשפחתו גרים רחוק, אני יותר קרובה באופן טבעי לילדים של אחותי (גג שעה בשבוע

)... לי יש בעיה עם גיסתי ואמא שלה שמאחר ולא מכירות אותי מגיל צעיר, קשה להן לקבל את העובדה שאני לא מכרכרת סביב הילדים במפגשים המשפחתיים. הן אף פעם לא אמרו לי משהו בפנים כי הן רוצות לשמור על יחסים נעימים במשפחה, אבל אני מרגישה שיש שם אישיו והעלבות.... מה את הייתן עושות במצב הזה? כרמית

 

[ציפורת צהובה]

מעניין אם זו גם הדרך שלנו להתגונן

כי הרי אם יראו לנו תמונה של חתול מקסים, או דובון או גור של קואלה, אז הרי רובנו כן נגיד "יו... איזה מתוק", הרי זו אחת הדרכים של הטבע לשמור על עצמו, לעשות את הגורים חמודים ומעוררי רצון להגן עליהם. אני שואלת את עצמי אם חלק מהסירוב שלי להגיד "איזה חמוד" על ילדים, הוא סירוב הגנתי - כאילו לא הראו לי בתמימות תמונה, אלא תקפו את הבחירה שלי לא ללדת; כאילו ההודאה שלי שהילד באמת מקסים לגמרי, תדרוש ממני הסברים נוספים על למה אז אני לא רוצה כזה משלי.

 

[גאטו נגרו]

אני לא יודעת לגבייך, אבל אני פשוט

מרגישה אחרת לגמרי כאשר מראים לי תמונה של תינוק ותמונה של חתול. הרבה שנים לא ידעתי איך לפרש את זה, וחשבתי שאולי משהו לא בסדר אצלי, אבל כשאני רואה חתול (תמונה או אמיתי) אני נמסה לגמרי וכשאני רואה תינוק, אני בדרך כלל לא מבינה מה כל כל חמוד בזה. נכון שלפעמים יש תינוק שעושה פרצוף חמוד או משהו אחר, ואז באמת אני משתתפת בשמחה, אבל באופן כללי, זה לא עושה לי הרבה. ויש גם את המקרים ההפוכים - תינוקות מלוכלכים או מוזנחים (שזה כמובן באשמת הוריהם ולא באשמת התינוקות) שבכלל עושים לי להקיא, ואז האמא המאושרת עוד רוצה שאשבח את פרי בטנה! האם אני נורמלית, או מה?

 

[QueenOfMagic]

אוי ככה זה גם אצלי

כשהאישה הראתה לי את הנכדים שלה שנראו לי כמו קופים. זה עשה לי רע (שונאת קופים). הם היו היצור הכי לא יפה בעולם!! לעזאזל האחייניות שלי בגילאי הנכדים שלה נראו יותר חמודות מהם. אין לי מושג אם זה נורמלי...אבל ככה זה אצלי... אולי נגלה שאנחנו לא לבד..

 

[ציפורת צהובה]

לא על זה דיברתי

ברור שיש תינוקות מכוערים או מגעילים, לא עליהם מדובר. אני מנסה להגיד שאני בדרך כלל כבר לא משתפת פעולה גם כשהתינוקות שמראים לי הם כן באמת חמודים...

 

[girl111]

קטעים איתך ../images/Emo2.gif

הרגת אותי עם הקופים

אבל.. כבר מדברים על קופיפים- ככה נראים הילדים של השכנים שלי שכל הזמן צורחים. הם ממש ההוכחה לכך שמוצא האדם בא מהקוף.