כתבתי שיר|מסמיקהרצח|../images/Emo129.gif
אממ..כתבתי את זה בעקבות ספר על השואה שהשפיע עליי מאוד" גנבת הספרים"- של מרקוס סוזאק. מישהו מכיר? בכל מקרה, הנה זה בא: על קצה תהום על הקצה אני עומדת הרוח בשערי נושבת ידיי פרושות לצדדים, וחושבת,וחושבת עליהם צחוק אקורדיונים, כאילו נלחצים מתחת לאצבעותיו המקשים, ועייניי כסף נוגות שהולכות ומחשיכות, ומחלידות ושיער כמו נוצות ושכיבות שמיכה קרות ונוקשות על ריצפה של מרתף חשוך ומטבע וענן, לבן, עם שמש שנזלה לה כמו ביצה ועלה חצי כוכב וספר עם איורים המספרים סיפור חיים ושיער בצבע הלימון שכרגע, אומר לי המון ונשיקה קפואה על שפתיים מתות שתמיד יהיו שייכים לך ילד בן 14 שנהרג בהפצצה ההפצצה על הקצה אני עומדת הרוח בשערי נושבת, וידיי פרושות לצדדים ומרפה ונופלת, ונופלת לתהום של רגשות שחורים הרגשות השחורים שלי בלי קטילות...בבקשה><