"נער מתבגר שיש לו כוס בין הרגליים"

[תומס וולדון]

../images/Emo151.gif ותרגיש טוב.

 

[yoana]

לוס והכוס.

[אני דוקא שמח שאתה לא אנונימי לי]. לראות הפריה כמשהו שמישהו עושה למישהו, זה מרגיש לי חונק ו. פאלוצנטרי? הפריה זה תהליך דינמי, הדדי. אני לא רוצה לחשוב על מה שאני ומה שיש לי כאילו מה שבזה ששלי ושעושה לי שרירים זה רק מה שבהרואיות גיליתי וכבשתי לבד. אין כזה דבר בעולם שמגלים וכובשים לבד. זה הכל מעגל ענק ואינסופי ושבלולי של לקחתלתת (עצם הלקיחה היא גם נתינה) ושל להעביר למוסס להתמוסס. תרגמו עכשיו את "מין זה שאינו אחד", ארבע מסות של לוס איריגארי, שאני חושב שמעניין לקרוא מהיבט טרנסג'נדרי (אבל רק לטרנסים עם התעניינות בפסיכואנליזה ובפילוסופיה). היא אמנם מאד עוסקת בהבדלים בין גברים לנשים, אבל היא מבקרת את המבנה החברתי הזה, ויש בה בעייתיות כמו בכל אחת אבל הרבה מאיתנו אומרות דברים שלה ומצטטות אותה גם בלי לדעת את זה, וכדאי להכיר. חשבתי בדיוק על זה כשקראתי את מה שכתבת, על"כששפתותינו מדברות זו לזו": "אם נמשיך לדבר באופן זהה, אם נדבר כפי שגברים מדברים מאות בשנים, כפי שלימדו אותנו לדבר, נחמיץ זו את זו. [...] כיצד לדבר כדי לצאת ממחיצותיהם, סימוניהם המרובעים, הבחנותיהם, ניגודיהם [...] בינינו, אין בעלי בית, אין קונים, אין חפצים שניתן להצביע עליהם, אין מחיר. גופינו מתעצמים מהתענגויותינו המשותפות. [...] האור, עבורנו, אינו אלים. רצחני. השמש, עבורנו, אינה זורחת או שוקעת בפשטות. היום והלילה מתערבבים במבטינו. תנועותינו. גופינו. אין לנו, אם לדייק, צל. אין סיכון, בינינו, שהאחת או השניה תהווה כפיל יותר חשוך. [...] להפריד בין האור לבין הלילה, פירושו לוותר על קלות היותנו מעורבבות". (דחסתי כאן פרק שלם לתוך כמה ציטוטים, אבל אני מקווה שזה יוצא ברור יחסית). דוקא יפה לך עומר

(זה ההיא עם הזקן והבנדנה מ"הדוויג והשארית העצבנית")

 

[תומס וולדון]

הפריה

אני דווקא לא רואה כמשהו שמישהו עושה למישהו, הפריה מאוד נשית בשבילי, וכן, מעגלית כזו. הפריה זה גם מצויין לעתים. אני אחדד את הדברים שלי ואוסיף שהתכוונתי לפחד קמאי שקיים אצלי כמאפיין אישיותי דפוק, על נזילות האני והאחרים בתוכי, על גבולות. אוף. לא יודע. עוד לא ממש ביררתי את זה עם עצמי, מבטיח לעשות זאת. אני פשוט מאוד מקווה שאני עושה דברים כי אני רוצה או צריך ולא כי אני מאמץ תכונות\מנהגים\זהויות כתוצאה מכשלים התפתחותיים. הספר נשמע מעניין, של איזו הוצאה הוא? [עכשיו אני תוהה אם אני טרנס עם התעניינות בפסיכואנליזה ובפילוסופיה...

]. אני לא בטוח שהבנתי את תמצית הקטע שהצבת, כלומר, הבנתי, אבל לא הצלחתי להפנים את זה, אני אנסה שנית מאוחר יותר. ובנוגע לעומר, שבהשקה החגיגית דאז אף אחד לא האמין לי שאני בן, ומי שהוכרח להאמין חשב שאני מאוד נשי, ואז לא הבנתי איך זה שכשאני סתם אני כולם חושבים שאני בן וכשאני ממש רוצה "לעבור" כבן אף אחד לא מאמין. שוב נזילוּת, אני משער. זה היה ערב מוזר. (נראה לי שאלך להסתכל על עצמי במראה ולמלמל בקול רם: "עומר, עומר, עומר", כדי לבדוק שוב את התחושה. וגם איכשהו נראה לי שמתאימים לי שמות מאוד יפי-הבלורית-והתואר כאלו, כמו עומר, או יובל, ואני צריך למצוא משהו שבאמת יתיישב, או שפשוט להשאר ככה. מבולבל לי.) תומס

 

[טיפש וגם מכוער]

אממ

חדש בליבידו – סדרה לתרגום: לוס איריגארי | מין זה שאינו אחד לוס איריגארי היא פסיכואנליטיקאית ופילוסופית פמיניסטית, אשר מזוהה עם זרם בהגות הפמיניסטית שכונה, בעיקר על ידי השיח האמריקאי, כ"הפמיניזם הצרפתי". היא מציגה בכתיבתה ביקורת מקיפה על המחשבה המערבית, ביקורת החושפת את הקשר שבין הבניית ההבדל הבין-מיני לבין תפיסת הסובייקט וכינון יחסים חברתיים כוחניים. איריגארי היא הוגה מרכזית בתפיסה הפילוסופית המכונה "תיאורית ההבדל הבין-מיני", אשר על פיה: ההבדל בין נשיות לגבריות הוא הבדל קריטי לכל ניתוח ביקורתי של התרבות והחברה; להבדל בין נשיות לגבריות יש תפקיד פוליטי קריטי במאבק לשינוי יחסי הכוח בין גברים לנשים. חלק בלתי נפרד מהדגש על ההבדל הבין-מיני הנו המאמץ לערער על הבנת ההבדל הזה כדיכוטומי וכמהותי, ולפיכך לערער על המשמעות המסורתית המקובלת לקטגוריות "אישה" ו"גבר", שכן במחשבה המערבית היא מזהה קשר מבני בין אידיאל דמיוני של גבריות לבין קיום כסובייקט בעל תבונה. היא שמה לה למטרה לחשוף ולערער את הפנטזיה המכוננת הזו של התרבות המערבית ולאפשר יצירה של סדר סימבולי אשר אינו מכונן גבריות אידיאלית, כזה המאפשר להבין סובייקטיביות נשית שלא ביחס לאידיאל זה. במין זה שאינו אחד (1977) – אשר נחשב לאחד מחיבוריה המכוננים והחשובים ביותר, והיה זה מכבר לקלאסיקה של כתיבה נשית-פילוסופית – מתמקדת איריגארי בהיעדרן של נשים מהסדר החברתי. היא חוקרת את ההקבלות בין מיניות לשפה, תוך שימוש בתיאוריה הפסיכואנליטית (במיוחד של פרויד ולאקאן), כדי לבחון ולנתח את התיאוריה הפסיכואנליטית עצמה, כמו גם את הפילוסופיה המערבית מראשיתה, וכדי לחשוף את "כתמיה העיוורים" ואת האוניברסליות-כביכול של הסובייקט הרציונלי. לפיכך, המשגת הנשיות פירושה חיפוש מתמיד בכל הכמוס והטמון בשיטת הייצוג הגברית, תוך פירוק ושינוי מבפנים של השיח הגברי על מנת לחלץ ממנו את השוני המיני של הגוף הנשי. התרגום הנוכחי מכיל מבחר ממין זה שאינו אחד, ארבע מסות חשובות המייצגות את קשת הכתיבה התיאורטית-פואטית של איריגארי: "מין זה שאינו אחד", "כולם עושים כך", "'מכניקת' הנוזלים" ו"כששפתותינו מדברות זו לזו". תרגום מצרפתית: דניאלה ליבר ייעוץ מדעי והקדמה: דינה חרובי אחרית דבר: מירי רוזמרין 93 עמודים מחיר בחנות: 65 ש"ח, ברכישה ישירה: 60 ש"ח, למנויים: 45 ש"ח (אתה יכול להכנס לאתר - http://www.resling.co.il) ((אני נורא מצטער שבסוף לא תיקנתי, חיפשתי מחשב פנוי בכל האוני', ורצתי בין הבניינים, ובסוף כבר נהיה מאוד מאוחר וידעתי שלא משנה))

 

[תומס וולדון]

../images/Emo3.gif תודה

(וזה בסדר)

 

[יסמין 28]

אני מציפה את השירשור

תיאלצו לסלוח לי או להתעלם ממני שתי האופציות לגיטימיות מבחינתי. עבר המון זמן מאז שלמדתי מיגדר אבל את לוס אני לא אשכח התיאוריה המצחיקה שלה אומרת, אם אני זוכרת נכון, שלגבר איבר מין אחד, נו, זין, פאלוס כזה, וכמו איבר המין שלו גם השפה של הגבר היא ביחיד, ראיה מאד נחרצת של "אני" לעומת זאת איבר המין הנשי מורכב משתי שפתיים שמתחככות זו בזו ללא הרף, ולכן השפה הנשית (וכמובן עמודים על עמודים של תיאוריה מתעסקים במשחק המילים שפה/שפתיים) היא שפה של שיתוף, של חיכוך תמידי זו בזו, של אף אחת לא עומדת בלי השניה וכולי. ולכן המאמר גם נקרא When Our Lips Speak Together לדעתי רמת החרמנות של הפמיניסטיות הצרפתיות היא משהו שראוי לתת עליו את הדעת

 

[yoana]

האהאהאה

יש משהו בדברייך על הפמיניסטיות הצרפתיות. מעורר תהיות. את זוכרת נכון, רק שזה במאמר אחר ("מין זה שאינו אחד") והשם של המאמר עם השפתיים קורץ לזה. זה מין קטע אבן-וסת כזה, אבל זה דוקא לא מגוחך כמו שזה נשמע כשקוראים את הטקסט. מאד מאד אהבתי את תוספת הדראג קווין. סמיילים משובחים, בעיקר ההוא שאוכל שוקולד (את רואה, לוס בטח היתה אומרת שאנחנו מאמצות-ים ראיה "נשית", לעומת הראיה ה"גברית" של הבוקס בשפה. או שהיא לא היתה אומרת. אוי, הקץ לדיבור האקדמי. הנה תמונה של לוס, די שווה (אבל צריכה להיות תמונה קצת ישנה):

 

[yoana]

../images/Emo68.gif

אוי, לא התכוונתי להדיר, להיפך. פשוט זכורות לי חוויות מסוימות של להתלהב מזה שספר מסוים עוסק במשהו שבדיוק נורא התעניינתי לקרוא (נניח דיכוי מגדרי) ואז רצתי לקרוא אותו רק כדי לגלות שהוא בעצם דיון תיאורטי שנכנס לתוך עצמו במלים לא ברורות וגורם לי להרגיש אידיוט ולא יוצא לי ממנו כלום. ששניים מהטקסטים שתורגמו בספר נהירים יותר, אבל שניים קצת פסיכואנליטיים תיאורטיים מדי, ודורשים גם רקע בתיאוריה של לאקאן שהיה המורה שלה ונגדו היא יוצאת (ובגלל זה הוא העיף אותה מהאוניברסיטה שלו) וזה יכול להיות מייאש. כלומר, לא בטוח שאני הייתי קורא את אחד המאמרים שם, אם לא היו משלמים לי על זה (ככה זה, הסתדרתי בחיים, אני מודה לכוחות הטבע). הקטע פשוט מדבר על איך אפשר להתקיים מחוץ לשפה ה"גברית", איך נשים וגברים-נשים יכולות לתקשר במרחב שהוא מחוץ לתביעות ולתודעה של מציאות "גברית", שבה בהכרח יש תחרות, מחיקה, קווים ליניאריים. זה היה בהקשר של מה שאמרתי על "הפריה" ועל "להשיג לבד". נדמה לי. זה היה אתמול. לך תדע.

 

[אורי 0]

תודה, ג'יימס

וצר לי לגבי אנה פרנQ, אבל זה אולי טבעי שיזכרו את זה, ביחוד כלמיני ענתיקות בלתי מעודכנות כמוני. ככה זה -ברגע שפרסמת משהו הוא כבר לא שלך אלא של הנשות כולה בקשר לעִברות - חשבתי על חְרַגְדָר (חורג+מגדר) לג'נדרקויר. אבל נשמע לי חורק מידי, כמו מסור. כמו שם של איזה חרק מוזר...

 

[Freeda]

אולי גדרא-רבא ?

חוץ-גדר זו קבוצה ריקה. גדרא-רבא אומר דינאמיות פתוחה בין הרבה גדרות, ויש לזה מין צליל עתיק כיאות לג'נדרקוויר ותיק. חיוכים FREEDA אגב, מה דעתכם על השם העברי =יערה= אותו אני מתכננת לעת החלפת התעודות ?

 

[יסמין 28]

מעולה

יערה זה שם שאני מאד אוהבת, זה פרח עדין מאד, בצבעי מישמיש ולבן הוא מתאים מאד ליסמין, שניהם פרחים ירושלמים ופורחים הרבה פעמים ביחד, שרוכים אחד בשני לשניהם ריח יוצא דופן, כזה שנשאר בזיכרון. ואגב פרידה, לא יצא לי לומר לך את זה, אבל ביקרתי באתר שלך ו... התמונות שלך נהדרות

 

[קלארנס]

ההורים שלי

רצו לקרוא לאחי יסמין, במקרה והיה יוצא נקבה. אז הינו יסמין ויערה

 

[תומס וולדון]

אוהב יערה. ../images/Emo9.gif

 

[יסמין 28]

לא רוצה לחשוף פה את בני משפחתי

בכל זאת, פורום של סוטים וכו', אז רק ארמוז שגם הוריי עלו על הרעיון המבריק הזה... ואף מימשו אותו

אגב במשפחה רצים סיפורים נורא מצחיקים על השמות שהאחים שלי היו מקבלים אם הם היו יוצאים בנות... כי אבא שלי נורא רצה בת אז כל פעם אמא שלי היתה נכנסת להריון, היו חושבים על שם של בת, אבא שלי לא היה מוכן לשמוע אפילו על שמות לבנים, היו נכנסים לחדר לידה, היה יוצא בן והופ, היה צריך על המקום לחשוב על שם. אז אח שלי אחד היה אמור להיקרא בושמת (נראה לי שהוא מודה לאלה כל בוקר שלא נולד בת. איזה שם!), ואח שלי השני היה אמור להיקרא נופר. כנראה שזה פשוט wasn't meant to be

 

[yoana]

בגלל ש"מגדר"

היא מלה כל כך דוקרנית, יוצא שכל העברותים קצת חדים ודוקרים גם. אני עדיין חושב על משהו רך יותר, מחוספס אבל עדין. יערה, בעיניי, זה שם נהדר. לכי על זה

 

[Freeda]

תודה לכווולם/ן

מסמיקה כבתולה בטרם קיץ נשיקות יערה

 

[אורי 0]

קצת לא לענין

מה אתה חושב על חן אלקובי? ללא מורא בבקשה, ללא משוא פנים. אני מקשיב

 

[yoana]

אוי.

אני פשוט מרגיש שאני לא יכול לפתוח את זה כרגע. זה כל כך סיבך אותי מכל מיני כיוונים, מהמקום של ההזדהות הרגשית, מהמקום של תפיסות פמיניסטיות ומרכזסיועלנפגעותתקיפהמינית, מכל הבלאגן של חוסר הידיעה. נראה לי לא הזמן והמקום, אבל מה דעתך לדבר על זה בהזדמנות הבאה שניפגש? (אולי אחרי המפגש עם חן עצמו?)

 

[אורי 0]

מסכימה

(מותר לי גם לפעמים להחליף מגדר, לא? לא רק כשאני כותב שיר)

 

[טל קר]

חצי OFF - ועוד קצת בנוגע לחן אלקובי

קישור לדיון (בן כמה ימים אבל עדין פעיל) בפורום זכויות אדם בתפוז