נפילות לא מוסברות

[noamrosenthal]

כן, ללא ממצאים

 

[yonitbrk]

בדקתם אזניים? ורטיגו?

מכירה את זה מעצמי, שנים עם ורטיגו. וסובלת מאבדן שיווי משקל פתאומי.

 

[arana1]

הדברים קשורים

הטיעון, שאותו כל אנשי המקצוע מחמיצים, מוכרחים להחמיץ, הוא שלאבדן שיווי משקל פתאומי, שאכן הרבה פעמים מלווה גם בבעיות אזנים, יש סיבות הנובעות מקשר גוף נפש אופייני, ומכאן שגם לחזור שוב ושוב לנסות להעזר דווקא באנשי מקצוע, שמפרידים כמוך בין הפיזי לנפשי, יכול רק להכשיל, כי כנראה שזה גם מה שיחודי לאוטיזם, שאוטיסטים לא מפרידים כמו אנשים נורמטיבים, ומכאן הבעיות האופייניות.

אז כותרת פיזית, או נפשית, לא תעשה את העבודה, מה שיעשה את העבודה זה רק מה שאף פעם לא נעשה, התחשבות בצורך של אנשים מסויימים לחיות אחרת כי הם אחרים

 

[yonitbrk]

מה הקשר?

אז לתת לילד ליפול ולהשאיר את זה ככה, כי הוא אוטיסט? מאיפה הבאת עכשיו את השטות הזו?
אתה יודע כמה מסוכן זה יכול להיות? אתן לך רק דוגמא אחת שלי גרמה לחרדות שבגינן עד היום אני מפחדת ללכת בלי ליווי - בדרכי לעבודה, תוך כדי חציית כביש, כאילו משום מקום הגיעה הסחרחורת אשר גרמה לי לאבדן שיווי משקל ונפילה, ממש באמצע הכביש. מזלי שהשעה היתה מאוד מוקדמת בבוקר, בזמן חופשה כך שלא היו הרבה כלי רכב על הכביש. מזלי שעבר בחור צעיר שעזר לי לקום. לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם אותו בחור לא היה לידי ,ואם באותו רגע היתה עוברת מכונית במהירות כזו שלא היתה מאפשרת לנהג לבלום ולעצור. אסור לזלזל בזה, זה לא צחוק, זה יכול לגרום למצבים מסכני חיים!!!!!

 

[arana1]

וואו

איך תמיד אנשים בדעתך קופצים למסקנות הכי דמגוגיות ומרושעות,
שכאילו משעה שאדם לא מסכים עם גישה מסויימת הוא דוגל בהזנחה.

כי בשבילך ובשביל רוב ההורים זה או סגידה מוחלטת רק למוסכמה או מוות,
ומה לעשות שגישה זו כולאת את כל האוטיסטים והאנשים הרגישים מאוד בסיוט של קיום ללא תקווה.

איפה אמרתי שזה לא קשה ומסוכן ? ניסית פעם לבדוק את תהליך הסקת המסקנות שלך ? הבנת הנקרא ? כי נראה לי שהוא לא משהו בכלל.

כתבתי להפך, שגם אני סובל מזה מאוד, וגם נופל, וזה מאוד מאוד קשה ובוודאי מסוכן ומחריד ומלווה בתופעות אחרות לא פשוטות מאוד.
איפה כתבתי שצריך לזלזל בזה ?

פשוט מטורף מה שקורה בפורום הזה אנשים כאילו זורקים מה שבא להם בכלל בלי להתייחס ועושים הכל רק על מנת להשמיץ.

כתבתי, ואני אכתוב את זה שוב, למרות שברור שאת ואחרים כמוך יעשו הכל על מנת לא להבין, שלפחות לדעתי ומנסיוני, כאחד שגם סובל מזה מאוד, וטופל ללא הצלחה, כמו אוטיסטים אחרים בתרופות נוגדות עוויתות ואפילפסיה ומה לא

שלדעתי הגישות הנהוגות לא עובדות, בדיוק כשם שהן לא עובדות כלפי תופעות אחרות הקשורות באוטיזם, בגלל שאין למדע ולרפואה כלים ושפה שיאפשרו לו להתמודד עם תופעות ובעיות הנגרמות מיחסי גוף נפש עמוקים וחריגים.

הרפואה לא מבינה רגישות, לא יודעת לתאר אותה בשפתה, המודל המדעי, הפרדיגמה המדעית, בכלל לא מסוגלת להכיל ולהכליל את היחס המורכב בין הגוף והנפש ואצל אוטיסטים היחס הזה הדוק ומורכב ועמוק הרבה יותר מהרגיל,
ומכאן התופעות היחודיות לספקטרום, ובגלל זה הן לא זוכות למענה סביר אלא רק ליחס הרסני.

ולגמרי הגיוני שלקרובי משפחתו של האוטיסט יהיו בעיות כאלה גם כי מדובר במאפיינים הכי גנטיים,
גם לאמא שלי היו בדיוק את הבעיות האלה אלא שהן התבטאו כמובן גם בצורה מעט שונה

 

[arana1]

מה הקשר ?

למה כל מי שמציע גישה שונה, אחרת מזו המקובלת מייד מתוייג בפורום הזה כמו גם בחיים בכלל כמי שמציע לזלזל ולהזניח ?

את לא מבינה שזו בדיוק האלימות שהורגת אותנו בכל מקום ?


אמרתי שלדעתי, ואתה יכולה לא להסכים, הדרך לטפל בדברים האלה אינה תרופתית או התנהגותית אלא תשומת לב לצרכים היחודיים של הילד,
לרגישויות שלו,
לסיבות למתח הגופני הבלתי נסבל שאליו הוא כמו רבים מאתנו נדחסים במציאות שבכלל לא סופרת את העובדה שיש לו נפש ורגש ותפישת מציאות מסויימת רק בגלל שמה לעשות זאת מאוד שונה מהמקובל

ואני צודק, ואת וכל המומחים טועים, ומאוד.

 

[noamrosenthal]

מסכים

אבל לא הבנתי מה ההצעה? לחיות עם הנפילות? ההוסטל לא מוכן לקחת אחריות. לחזור הבייתה זה אופציה גרועה כי המצב בבית לא טוב. לכן אני פה לחפש אלטרנטיבות

 

[arana1]

ההצעה היא פרטנית, לעולם לא מערכתית

וביחוד לאוטיסטים, שלכן לגמרי מוזנחים וחסרי מגע עם הסביבה, הישום חייב להיות ברזולוציה הכי הכי פרטית ואישית, המותאמת למי ולמה ולאיך שהוא כרגע, ואת החיפוש הזה צריך לעשות איתו כפי יכולתו ובקצב שלו, לחשוף איתו ביחד את הדברים גם לעצמו.
אני לא ההורה, אני לא חי איתו, אני לא איש מקצוע שרלטן שמתיימר להכליל אנשים כגוש זהה ולתת עצות זהות לכולם,
בגלל זה מדבר רק עקרונית, ומתוך חווייתי האישית, כאדם שגם נתון לסוג כזה של התקפים, שזה ביטוי לרגישות חושית וצריך ללמוד עם הבן אדם איך לנווט מסביב ומחוץ למצבים משבשים, למצוא את עצמו, שזה כאמור הכי אישי ויחודי.

הצעות כלליות אני משאיר לשרלטנים

 

[yonitbrk]

השגחה

כמו שאני נזהרת יותר, בגלל החשש מנפילות, ומשתדלת לא להסתובב לבד, ואם לבד, אז פשוט למדתי ללכת במסלולים בהם אני יודעת שיש לי מקומות לעצור ולשבת אם הסחרחורת תוקפת אותי, או לבקש עזרה מאחרים, במקרה שלכם פשוט להגביר את ההשגחה, ואם יש צורך בטיפול תרופתי, במיוחד כשמדובר בסחרחורת מתמשכת, ולא חולפת, אז לבדוק את הנושא . אין טיפול קסם בוורטיגו לצערי, וזה יכול להיות מסוכן.

 

[yonitbrk]

הקשר בין הפיזי לנפשי

אף אחד לא מפריד בין הקשר הפיזי לנפשי, אבל חייבים ללכת בדרך השלילה, כדי להבין שיתכן ואכן מדובר במשהו נפשי. גם אצלי זה נובע מבעיות רגשיות, והתפרצויות הסחרחורות אכן באות בימים בהם אני יותר לחוצה, או בתקופות קשות יותר. אבל כדי להגיע לזה עברתי בדיקות פיזיולוגיות שונות, ששללו בעיות פיזיולוגיות. וזה לא סותר אחד את השני. לאחר ששללנו דברים פיזיולוגיים והבנו שמדובר בבעיה רגשית, כמובן שהטיפול השתנה לגמרי. בדיוק כמו שכאבי ראש חוזרים/מיגרנה לדוגמא, קודם כל יש לשלול חלילה שלא מדובר בבעיות אחרות, כמו בדיקות ראיה, שמיעה, ואם יש צורך בבדיקות נוספות כמו CTראש ששללו דברים אחרים, וזאת משום שלעיתים רבות אכן מיגרנות נובעות מבעיות רגשיות. אפרופו התחשבות בצורך של אנשים מסויימים לחיות אחרת, אין כאן שום קשר לנושא. אם אכן ימצא שמדובר בבעיה רגשית, אפשר יהיה לקשור זאת ללקות, ובכל זאת אולי למצוא דרך להקל גם על זה.

 

[arana1]

איך אין קשר ?

ולמה התשובה שלך שוב מתייחסת למה שלא טענתי בכלל ?

ברור שיש לשלול פתולוגיה, אם כי לדעתי, ולא רק לדעתי, גם זאת יכולה להתפתח כתוצאה מדחק נפשי ( כי שוב, גוף נפש, זוכרת ?),
אלא שלא די בזה כי רפואה מונעת היא תמיד זולה, אנושית, נכונה ומועילה יותר מלטפל בדברים רק כשהם הגיעו לקיצוניות שממנה באמת כבר קשה להתאושש.

אז לא, לדאוג שיהיה מישהו בסביבה זה טיפול במחלה, אני מדבר על מניעתה, ומניעתה מתרחשת דרך היכולת לזהות איך ולמה מצבים שנתפשים לנורמה כסבירים לחלוטין ואפילו הכרחיים מועכים אוטיסטים לקצה של הקצה שלהם,
והתוצאה של הלחץ הזה, כמו שגם חוזר ועולה משיחות עם אנשים רגישים ולכן חרדתיים, מתבטאת ולא במקרה, ובצורה שממש חייבת להיחקר אבל כמובן שאין מי שיחקור אותה, באזורים המעורבים בתחושת שיווי המשקל, תנועה, ותכנונה.
וזה לא מקרי שקשר גוף נפש הדוק וחיוני מהממוצע יתבטא בתחומים הקשורים לשמיעה,
וזה לא מקרי שיש קשר בין רגישות שמיעתית לנטיה לאבדן שיווי משקל (אולי את לא יודעת אבל האזניים ממלאות את הפונקציות האלה במקביל, ושוב, לא במקרה).

אז עד, שאולי בעוד אלף שנה, יקום סוף סוף איש מקצוע שאינו שרלטן מוחלט, ויצליח לחבר את הנקודות שצורחות את המובן מאליו, ההורים, והאוטיסטים, וללא שום עזרה מימסדית או אחרת, יאלצו לפלס את דרכם לבד, ובסביבה שעושה להם את המוות

 

[גורג42]

הנקודה היא שלפעמים *באמת* מדובר בבעיה ממקור פיזי מובהק

לא תמיד יש סיבות אחרות. לפעמים כן, אבל לפעמים לא. ואי-אפשר לפסול שום דבר מראש. זה מה שיונית אומרת, והיא צודקת. לא מבין על מה ולמה מגיע לה ההתנפלות הזו שלך.

חוץ מזה, כל הדיבורים על "לחץ" לא מועילים במאום אלא אם יש לנו דרך למצוא את הגורם נקודתי לבעיה.

מזכיר לי איך רופאים תמיד היו אומרים לי, על כל מיני בעיות בריאותיות, "זה ממתח/לחץ/חרדה". יופי, דוקטור, אבל מה אני אמור לעשות עם האמירה הריקה-מתוכן הזאת? איך זה עוזר לי לפתור את הבעיה?

כדאי גם לזכור מידה מסויימת של לחץ זה חלק מהקיום האנושי. גם אם תשב כל היום על חוף הים ולא יהיה אף בן-אדם אחר בעולם שיציק לך, וגם אם - איכשהו - בדרך פלא יסופקו כל הצרכים הפיזיים שלך (כך שלא תצטרך לאכול או לשתות או להשתין), תמיד יהיו גורמים של לחץ. גורמים פנימיים, במקרה הזה.

בקיצור, אמירה כללית של "זה בגלל לחץ" לא מועילה במאום. ברגע שכבר הבנו שלא הכל פיזי (ואת זה הבנו עוד לפני שכתבת אפילו מילה אחת כאן בשרשור), אז לדוש בזה עוד ועוד לא מקדם אותנו לשום מקום... אלא אם מדברים נקודתית על גורמים ספציפיים שניתן לאתר.

 

[arana1]

זהו שלא בטוח שנכון להפריד כך

ביחוד לא כשמדובר בפרטים שאצלם, לפחות לדעתי, תחושתי, ונסיוני, הקשר בין הגוף והנפש הדוק וחיוני במיוחד, כמו אוטיסטים, ואני רואה שעם הזמן גם המדע והרפואה הנגזרת ממנו לומדת שהדיכוטומיה הקלאסית בין הגוף לנפש די מטעה.

זה לא אומר שאם מגלים אצלך גידול או סרטן לא כדאי לטפל בו ( כמו שאנשים כאן מסיקים תמיד ממה שאני אומר) אלא שכדאי לבדוק את האפשרות לקשר בין תהליכים פיזיולוגים לנפשיים, כי אין תהליך פיזיולוגי "טהור", בלעדי, המתקיים בחלל ריק.

אני כאמור סובל בדיוק מהבעייה המוצגת כאן, ומאז שאני ילד, ואין לי ספק שגם הורי היו כמעט חירשים לחלוטין גם מחמת רגישותם, המאוד אופיינית לאוטיזם, לצליל ולטון דיבור ובכלל,
אז שוב, זה גם לא מקרי שהנושא לא נחקר,
כי לפאק הנורמטיבי מאוד חשוב לשמר את הדיכוטומיה בבסיס זהותו האלימה

ברור שהרופאים משתמשים בזה לרעה, בדיוק בגלל מה שאני אומר, שאינם מבינים שזה שדבר נגרם מחרדה לא הופך אותו לפחות ממשי פיזיולוגית,
שוב,
דיכוטומיה נורמטיבית,
זו "המחלה"

ולא מסכים, בכלל לא, המון דברים נוראים הם חלק מהקיום האנושי, גם הנסיון להשמיד את העם היהודי הוא חלק מהקיום האנושי, זה לא אומר שצריך לשמר ולקדש אותו כהכרחי,
חיים ללא לחץ, ביחוד לאנשים המסוגלים לחיות קשה גופ נפש עמוק, זו מטרה שאין ראויה, נכונה, ונחוצה ממנה

זו לא אמירה כללית, לפחות לא בשבילי, כי אני לומד לזהות איך ומתי אני נכנס למקומות וכיוונים שסוגרים עלי, ומאז שלמדתי את זה אני סובל פחות מהתקפים אפילפטים, עובדה, אלא שבדיוק בגלל זה כמו שאמרתי זה גם הכי אישי ויחודי ופרטי ולכן לא אתן עצות כלליות בפורום הזה.

אבל למשל, רוב האוטיסטים והאנשים הרגישים יכנסו להצפה בקניון עמוס באנשים, אז הנה, פשוט מאוד, אל תלך לשם, וזהו
וכאלה יש גם מקומות מורכבים יותר, אז ללמוד אותם וללמוד לנווט סביבם,
הבעייה שהנסיון לנווט מחוץ לאזורי הלחץ שלנו מתנגש עם הנורמה, עם התבניות הנהוגות והמתאימות לנ"ט, ובגלל הנחת הלקות אנשים מנסים לרפא אותנו מהבחירות שמצילות לנו את החיים,
אז אכלנו אותה, ובענק.

 

[arana1]

אוטיזם אינו לקות

 

[גורג42]

אוטיזם אינו לקות

 

[noamlah]

אוטיזם אינו לקות

אני סתם באתי כדי שיהיו שלושה משפטים כאלו ברצף

 

[גורג42]

כתבת את זה כדי שיהיו שלושה ברצף, או כי אתה שותף לעמדה הזו?

מההודעה שלך זה לא לגמרי ברור, ונראה לי שזה חשוב.

 

[arana1]

חזרתיות זה מאפיין אוטיסטי